הלבנת הון, פשעי פינטק, מימון טרור, סחר בבני אדם, כל אלה נשמעים כמו תסריט הוליוודי מסרט פעולה בדיוני, אבל לצערנו הרב ככל שחולפות השנים והעידן הטכנולוגי מתפתח, לא רק שהפשיעה הולכת ומשתכללת, אלא גם עוצמות הרוע האנושי שיודע להשתמש בטכנולוגיה הזו גם לרעה.
"תמיד היה טרור פיננסי", אומר מארק גזית נשיא ומנכ"ל חברת ThetaRay הישראלית, המספקת טכנולוגיה מבוססת AI למאבק בפשעים פיננסיים בהעברות כספים בינלאומיות, הכוללים מימון טרור, הלבנת הון ומימון סמים וסחר בבני אדם. החברה עוקבת אחר יותר מ-11 מיליארד עסקאות בשנה עם שווי כולל של יותר מ-15 טריליון דולר השייכים ליותר ממיליארד חשבונות ברחבי העולם.
"בתקופה של אל פאצ'ינו אמרו "פולו דה מאני", אנחנו לא המצאנו את זה. הטרור הזה היה פה מאז ומעולם".
הרבה אנשים לא מבינים ממש מה זה בדיוק, ובעיקר - איך זה יכול לקרות דווקא בעולם שבו השתכללו אמצעי המעקב והזיהוי הפלילי?
"הטכנולוגיה עוזרת לנו אמנם לגלות את הדברים הללו, אבל לצערנו הרב היא עוזרת גם לאנשים הרעים".
מה הפשע המרכזי, מימון טרור?
"לא רק, לצערי גם סחר בבני אדם. מימון טרור אולי הורג יותר אנשים, אבל כשאני חושב על ילדות שנמכרות זה נורא, בפרט שיש לי בעצמי שלוש בנות. מימון הטרור חי כל הזמן. גופי טרור זקוקים לכסף כדי לממן את פעילותם, לשלוח ציוד ועוד. במערכת הבנקאית המסורתית אי אפשר להעביר כספים לחיזבאללה למשל, שמוכר כארגון טרור, אז הם מצאו פתרון יצירתי. בעידן בו קל יותר לפתוח חשבון בנק ולא נדרשת נוכחות פיזית של אדם, הדבר הזה גם אפשרי".
מה הפתרון שלהם?
"הם למשל, פתחו רשת של מתפרות מזויפות, שנרשמו כמתפרות, קיבלו את כל הרישיונות ואף הגדילו לעשות ולשלוח בדים. וכך זה קורה, בקלות".
הפשע המחריד שנמנע
גזית הוא אחד האנשים המרתקים שפגשתי לאחרונה. כשהיה נער הוא אימץ לעצמו תחביב של פיצוח מנעולים, פירוק שעונים, תחביב שנמשך עד עצם היום (ועוד נגיע אליו), והיה כמי שכונה בתיכון בירושלים בו למד "האקר טוב". יכולות הפריצה של גזית והכישרון הרב שלו בפענוח נראו למרחוק, וגם בצבא הוא גויס ליחידה מסווגת של חיל האוויר, ובהמשך למעין "האקר טוב" שבודק תוכנות אבטחה עבור בנקים.
הקריירה שלו בתחום ההיי טק הייתה סלולה, כיהן כמנהל ומנכ"ל בכיר בחברות טכנולוגיה פורצות דרך וכשותף בדירקטוריונים רבים. כיום הוא נחשב למומחה בעל שם עולמי בהצמחת חברות בתחומי אבטחת סייבר, בינה מלאכותית, פינטק, ו-Big Data Analytics. לאחרונה הוכר על ידי ה-Mirror Review כאחד מתוך 30 המנהיגים העסקיים מעוררי ההשראה ביותר והוא משמש מנטור שמוצא תמיד את הזמן לסייע ליזמים צעירים שרוצים להתפתח בתחום.
החברה הנוכחית שלו ThetaRay מציעה פתרון מבוסס בינה מלאכותית, המסייע באכיפת סנקציות, נלחם בפשעים פיננסיים ומאפשר למוסדות הפיננסיים לספק שירותי בנקאות אמינים וזולים לכל דורש. הפתרון שלה, המדמה אינטואיציה אנושית, יכול לעצור ניסיונות מתוחכמים להלבין כסף, לעקוף סנקציות כלכליות ומסחריות, למנוע פשיעה פיננסית ולסייע לממשלות ולמוסדות פיננסיים לשמור על פעילות בנקאית גלובלית ללא הפרעה.
המערכת החכמה שפועלת כמעט בכל העולם מול הבנקים והמוסדות הפיננסים הגדולים ביותר, אף הצליחה לא מזמן לחסום משלוח של סחר בני אדם, רק כי עלתה עליו בזמן. "המערכת שלנו זיהתה על אחד הבנקים הגדולים בעולם, סדרה של פעולות שנראו כמו חשד לסחר בבני אדם. יש כל מיני מאפיינים שמערכת מזהה, ואז התהליך הנכון הוא שהבינה המלאכותית מתריעה, יש מחלקות בכל בנק והם צריכים לקחת את הנתונים האלה, לשאול את הלקוחות לפשר הדבר, ואז לעצור את התשלומים.
לצערי לא כל הבנקים עושים את זה. מי שאחראי עושה. במקרה זה הבנק פעל לפי הספר, עצר את התשלומים, פנה לגופים בשאלה מה אתם עושים, ובמקרה זה הודיע ובגלל שהכסף עבר ממדינות שונות במקרה זה אוקראינה, אותו גוף פנה למשטרה מקומית ולאינטרפול".
אתם בדרך כלל מקבלים התרעות כאלה?
"אנחנו לא תמיד יודעים, במקרה הספציפי הזה שהיה מיוחד, אחרי שלושה שבועות הבנק מתקשר אלנו ומשתף שהאינטרפול זיהה שמדובר ברשת ענפה של סחר בילדות. בחסות של גופים שהם מעין מרפאות לילדים. עשו לזה כסות הגיונית. מרפאות רפואיות. ולשם הם שולחים את הכסף ואת הילדות. זה קרה בזכות המערכת. לשמחתנו בגלל שהכסף לא הגיע ליעדו, הילדות לא נשלחו וניצלו.
אני יודע שיש מקרים שלא מעדכנים אותנו בהם, ומקרים נוספים של מקומות שאין להם מערכות משוכללות והם מפספסים. אנחנו רואים איך בינה מלאכותית ונכונות של הבנקים לעבוד נכון ופעולה מהירה של כוחות אכיפה הצילה ממש מאות אם לא אלפי ילדות".
השאלה שאני מניחה שרבים שואלים, איך בעידן של סייבר סקיוריטי דבר כזה עוד יכול לקרות?
"הטכנולוגיה מתפתחת ולא משמשת בסופו של דבר רק אותנו, אלא גם את "הרעים". במערכות תשלומים, רוב הבנקים כיום משתמשים במערכות בנות 50 שנה, אי אפשר להכיר את כל המערכות הפיננסיות הרבות שיש היום. פעם כשהיו מעט בנקים היה יותר קל לעקוב.
אבל מה שעבד יופי לפני עשרים שנה או אפילו עשור, הפסיק לעבוד לחלוטין בזמן הקורונה. מדוע? היום קל יותר לפתוח חשבון בנק מרחוק. מה שאנחנו עושים כיום זה להשתמש בבינה מלאכותית מאד מתקדמת, שעשתה מהפכה ומסוגלת לומר האם העברת כסף כזו או אחרת היא תקנית או לא".
לפצח את המנעול האנושי
והנה קצת גאווה ישראלית. דווקא בשנת 2022 שנחשבה שנה לא טובה בשוק ההייטק, גדלה החברה פי שלושה, והיא משרתת כיום בין היתר גם את הבנקים באמירויות. החברה הישראלית היחידה שעושה זאת.
"מצד אחד אנחנו מגינים על המערכת הבנקאית, אבל מנגד גם מאפשרים לבנקים להעביר יותר כסף. זאת אומרת לא רק שומרים מפני "הרעים" כמו גם מאפשרים את הדברים הטובים. אנחנו משתפים פעולה למשל עם גופים באפריקה שקשה להם להגיע לגופים פיננסים כי בנקים רגילים פשוט לא רוצים לעבוד איתם".
גזית, היה ממייסדה של ספקית האינטרנט הראשונה נטוויזן, לצידה של רותי אלון, וניהל כמה חברות בינלאומיות גדולות בנושאי הגנת תוכנה. הוא שימש כמנכ"ל בפועל של NICE Cyber & Intelligence Solutions הנסחרת ב-NASDQ, חברה המספקת פתרונות הגנה (Homeland Security) עבור ממשלות, סוכנויות אכיפת חוק, סוכנויות אבטחה ומודיעין. לפני כן כיהן כנשיא הקבוצה, ומנכ"ל SkyVision Global Networks.
למגינת ליבה של איריס שיושבת איתנו בשיחה, דווקא תפס את אזני שאמרת "האקר טוב", אז לא נכנה אותך 'האקר', אבל איך הגעת דווקא לתחום הזה שמשיק יופי עם התחביב שלך למנעולים ומנגנונים?
"מערכות מאד מסובכות מאד עניינו אותי. למדתי בבית ספר שבתוך האוניברסיטה, ואז היתה לנו גישה למחשבים לא מתוחכמים ואיכשהו נורא רציתי לדעת את הסיסמא של המפעיל שם, והצלחתי לעשות את זה. זה היה בעידן שמעטים ידעו עוד מה זה אינטרנט".
זה השלב בשיחה שגזית מוציא ממגירת השולחן מנעול צילינדר מתוחכם ומראה לי אותו, לצד כלי פריצה של כספות. "יש לי כמה כאלה. אני לא יכול להיות במצב שאני לא פותר מערכת. זה משגע אותי. בעיקר מערכות גדולות. בגלל זה כל החברות שאני מנהל הן חברות בינלאומיות עם הרבה מאד חלקים נעים. ואת יודעת ומשקיעים ובעלי מנויות רגולטורים מדינות שונות, רוב האנשים מתייחסים לזה ככאב ראש, ואני דווקא מאד אוהב את זה".
גזית מספר שתמיד עניין אותו לצד פירוק המנעול גם הגורם האנושי שקשור למערכות הללו. "אהבתי לפרק שעונים, אבל הכי אהבתי להרכיב אותם בחזרה. ניסיתי להבין מה עמד בחשיבה של אותו אדם שבנה את השעון. ככל שהתבגרתי גיליתי שמערכות מכשור עובדות ככה. אני לא יכול לראות מנעול שאני לא מצליח להבין איך הוא בנוי. זו הסיבה שיש לי בבית כמה כספות שקניתי רק בשביל לבוא ולטפל בזה וכלי פריצה". זה השלב שהוא מציע לי לנסות את הכספת במשרד ולהכניס את כרטיס האשראי שלי פנימה.
"ושוב, למה יש לי את הכלים האלה? כי זה בסופו של דבר מה שאנחנו עושים, צריכים להכיר את המערכת ואיך לפרוץ אותה כדי להגן עליה בצורה המיטבית". הוא מספר על חוויה נוראית של אחד הבנקים הגדולים בעולם, שלפני שנים נפל למערכת פשיעה מתוחכמת של הלבנת הון וסחר בסמים שנעשתה על ידי השתלטות פשוטה על כספומטים.
"הם לא רצו בדיוק לומר לנו מה קרה, רק ביקשו שהמערכת שלנו תעבור על הנתונים ותבדוק אם יש משהו לא תקין. אחרי שנתנו להם את התוצאות, הם כמובן לקחו את המערכת". גזית מסביר, שפשיעה פיננסית נובעת מכך שהמערכות מקושרות זו לזו, ובאותה תקופה המדינה המסוימת באמריקה הלטינית השתמשה הרבה במזומן. "ההאקרים היו חכמים, ולא פרצו לכספומט כמו למערכת התוכנה שהצליחה להדביק עשרת אלפים מכשירים שהוציאו בשקט בשקט פי 6 יותר שטרות בשעת לילה מאוחרת בקרן רחוב מבלי שאף אחד ישים לב".
שאלת מיליון הדולר, איך זה עובד? אנחנו מכירים בינה מלאכותית אבל אנחנו גם יודעים שצריך להזין אותה במספיק מידע כדי שלא תעשה טעויות כמו צ'אט GPT שכתב פעם משהו חיובי על היטלר
"מה שצריך זו בינה מלאכותית שתבין איך עובדת מערכת רגילה, כדי לתפוס את אלה שעובדות בצורה בלתי רגילה. מרגל טוב משתדל להתנהל בצורה הכי דומה לצורה הרגילה, אבל יום אחד הוא יצטרך לעשות משהו בצורה שהוא לא רגיל אליה ואז תופסים אותו. זה עובד על עקרון דומה.
בגופי ריגול יש אקסיומה שאומרת שכל מרגל שתול מתנהל ממש כמו תושב רגיל של אותה מדינה ואז אי אפשר לתפוס אותו. יתפסו אותו רק אם הוא יצטרך יום אחד לעשות משהו שבגללו הוא נשלח. אותו הדבר במערכת שלנו: כשכסף עובר אז אין חשד, כי כולנו מעבירים כסף. אבל יום אחד התשלומים יעשו באופן יוצא דופן.
לגבי הבינה, זה משהו שמתפתח כל הזמן. המערכת שלנו לומדת את השפה, לא מסמכים אלא פעולות בנקאיות ומנטרת יותר ממיליארד משתמשים בעולם, ויותר מ 10 מיליארד פעולות בשנה. זו אינטואיציה מלאכותית וכמו ילד ככל שהוא לומד יותר הוא נהיה טוב יותר, כל אחד בתחומו".
לפי גזית, האתגר של החברה כיום הוא לנטרל את מי שמשתמש בטכנולוגיה לרעה, ולהמשיך למנוע טרנסאקציות למטרות טרור, סחר בבני אדם, והלבנות הון. "אני יודע שאם הפעולה נחתמה על ידינו, זה מקום בטוח ויקצר את העברות הכסף, ולשם אנחנו שואפים. לאפשר לטובים לנסוע באוטוסטרדה ללא הפרעות, ולרעים להיעצר בדרך".
ועוד שאלה אחת שמטרידה אותי אישית, הבינה המלאכותית לא יכולה להיות יותר חכמה מאיתנו יום אחד, ברמה שהיא אולי תסכן אותנו?
"אני מנהל חברה אחרי חברה שלוקחות טכנולוגיות באמת מאד מתקדמות, ואני זוכר שבתחילת הדרך כל הזמן הבטתי על העבר, וראיתי שכל טכנולוגיה חדשה הטרידה את העולם באיזה שהוא מובן. אפילו כשהמציאו את הדפוס אמרו שזה יהרוג את הזיכרון האנושי ואנשים לא יזכרו סיפורים יותר.
אבל הפלוס הוא שהטכנולוגיות הללו נותנו לנו ערך מוסף לאין שיעור ביחס לחסרונות. ואנחנו כן צריכים להבין שההתקדמות תמיד משמשת גם את הצד השני, וכדי לנצח במשחק אנחנו חייבים לאמן את הבינה המלאכותית להיות השומרת הדיגיטלית שלנו, כדי שבמשחק החתול והעכבר של הרעים והטובים, הטובים ימשיכו לנצח".