למה הרבית שהביאה רווחי ענק לבנקים בישראל, רעה לבנקים בארה"ב?

הסחרור אליו נכנסו מניות הבנקים עם נפילת 'בנק ההייטקיסטים', השם שיוחס לבנק SVB האמריקאי כתוצאה מהתמקדות פעילותו במתן שירותים פיננסיים לחברות הזנק וטכנולוגיה, התגלה בעיקר כפאניקת משקיעים ממיתון המתקרב ולא מנע מג'רום פאוול, יו"ר הפדרל רזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב) להודיע על העלאת ריבית נוספת של 0.25%. נתוני האינפלציה, כמו גם נתוני המסחר של מניות הבנקים, מגבים את ההחלטה.

בחינת 5 מניות המוסדות הפיננסיים האמריקאים הגדולים הנסחרים בוול-סטריט ירדו בממוצע בכ-5.9% מאז הודעת SVB על מכירת נכסי החוב והצורך בגיוס כסף, בעוד סך ירידתן הממוצעת מאז סוף מרץ 2022, סביב זמן העלאת הריבית בפעימה הראשונה, עומד על כ-14.6%.

הירידה, לפיכך, קשורה יותר במגמת העלאת הריבית מאשר בבנק שהתנהלותו לא לקחה אותה בחשבון, אך השאלה הגדולה שמרחפת באוויר היא כיצד בתקופה של העלאת ריבית, שאמורה להיטיב עם פעילות הבנקים, אלה האחרונות צונחות.

היורדות הגדולות בטבלה היו מניות הבנקים של ג'יי.פי מורגן ובנק אוף אמריקה, שירדו ב-כ-10.8% ובכ-37.4% בהתאמה מאז סוף מרץ 2022, בעיקר עקב חששות מחדלות פירעון של לקוחותיהם, שלא יצליחו להחזיר את ההלוואות שנטלו.

אך יש גם שהיו אדישות לשינויים בדמות מניות חברות האשראי, שהגדולות שבהן, ויזה ומאסטרקארד, הציגו ירידה של כ-3.5% וכ-4.5% בשנה האחרונה, וזאת בעיקר עקב פעילותן כמוקד סליקה וכמי שאינן מספקות הלוואות ואשראי.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר: "ירידת המניות מאז העלאת הריבית מפתיעה במיוחד לאור העובדה שטרום העלאתה היינו בסביבת ריבית אפסית במשך כ-14 שנה, שהייתה רעה לבנקים.

הריבית הנמוכה צמצמה לבנקים את שולי הרווח האפשריים, וגם הרחיקה מהם פיקדונות שיצאו לחפש תשואה בחוץ, וגם הרחיקה חברות הנזקקות להלוואות ומימון, שכן הם מצאו את זה בשווקים, באג"ח לדוגמא, בריבית זולה הרבה יותר מאשר בבנקים.

אלו הובילו את הבנקים האמריקאים באופן כללי, לקשיי צמיחה, והדבר העיק על המכפילים שלהם.
בשנה האחרונה, עם זאת, הריבית החלה לעלות ותיאורטית מדובר באחד הדברים הטובים שקרו למוסדות הפיננסיים בעשורים האחרונים, והדבר גם מגובה בתוצאות. אך משום מה זה לא הדבר שנתפס בעיני המשקיעים, והשיח העולה בשווקים הוא כי עליית הריבית לא טובה לבנקים".

וסצ'ונוק מעריך כי חששות המשקיעים טמונות באי הודאות שעדיין מרחף מעל הכלכלה הגדולה בעולם, ובעיקר מכניסתה למיתון, לצד חוסר אמון שנחווה כלפי מערכת הבנקאות האמריקאית, בעיקר לאחר משבר 2008.

וסצ'ונוק מציין כי "השיח סביב המיתון מוביל היערכות על בסיס דבר שעדיין לא קרה. בחינה של הנתונים מראה כי לעת עתה קורה בדיוק הפוך - אנשים צורכים יותר והכלכלה האמריקאית צומחת הן ריאלית והן נומינלית, וזאת למרות שהאינפלציה עדיין מרימה ראשה, ויש לציין כי כבר מתחילה להאט.
המשקעים של 2008

המשקיעים חוששים גם שהפד יהיה פחות אגרסיבי בתהליך העלאת הריבית. כך לדוגמא הוא העלה אותה ברבע אחוז למרות שהצפי היה להעלאה של כחצי אחוז. ואם לא די בכך, ישנה מגמה של הורדת רמת האחזקות של המשקיע האמריקאי בבנקים האמריקאיים, לאור תפיסת הסיכון שמוצאים הראשונים באחרונים, בעיקר לאחר משבר 2008.

אבל, יש לציין כי המערכת הפיננסית האמריקאית הרבה יותר חזקה מהמערכות האחרות הדומות לה בגודלן בעולם, כדומת זו האירופאית. מדובר במערכת שעוברת בחינה שנתית של הפד כאילו והכלכלה נמצאת במיתון עמוק, ולראייה החזרת כל הוצאות הכספים שהיו בתקופת הקורונה.
בהקשר זה נפילת SVB קשורה יותר במודל היסקי של SVB עצמו, שהוא הפוך ממודל עסקי רגיל של בנק.

בעוד שבנק לוקח פיקדונות מהציבור, משלם עליהם ריבית נמוכה - וגם זה רק אם הוא חייב שכן לרוב הוא מעדיף שהכספים יישבו בעובר ושב שם הוא לא נדרש לשלם להם על הכסף, ומעביר את הכסף הלאה כהלוואות למשק כדוגמת משכנתאות, הלוואות לעסקים וכו', ב-SVB עבדו שונה.

בבנק סיליקון ואלי שירתו בעיקר קרנות הון סיכון וחברות הייטק, שבשנתיים האחרונות הובילו לכניסה של כספים רבים לפיקדונותיו, ושעליהם שילם הבנק ריביות יחסית גבוהות לאור ציבור לקוחותיו המודעים לכוח כספם.

פיקדונות הן צד ההתחייבויות של הבנק, שכנגדו הוא צריך לייצר צד של נכסים כדוגמת הלוואות, הניתנו מכספי אותם פיקדונות. ברגע שהריבית עולה - נותני ההלוואות אמורים להנות יותר.

אך SVB לא עשו זאת, מתוך, ככל הנראה, מחשבה שיהיה יעיל יותר להשאיר את הכספים במזומן. כאשר גל הגיוסים נגמר, זרם הכספים החל להאט, ולצד תחילת שימוש חברות ההייטק בכספים שגייסו, החלו פיקדונות הבנק להתרוקן, כאשר חלק ההתחייבויות נשאר גבוה, וחלק הנכסים נמוך יחסית.

כבר לפני כחצי שנה אנליסט הבנקים שלנו הוריד את המלצת אופנהיימר על הבנק בטיעון פשוט; ברבעון השלישי של 2022 ציינו בבנק שהם לא צופים עלייה במרווח אשראי. וזה לא היה הגיוני, כי כשיש עלייה בריבית חייבת להיות השתפרות במרווח אשראי. הריבית העודפת חייבת להתגלגל אוטומטית למרווח.
כשזה יצא אנשים החלו להבין שמשהו לא עובד לפי המודל והחלו לדאוג.

עם זאת, ל-SVB אין שום השלכות למערכת הבנקאות האמריקאית או לכל דבר אחר. הפסיכולוגיה לקחה דבר שקשור למשבצת אחת והניחה אותו על משבצת אחרת לגמרי.

אם נבחן את 2 הבנקים הגדולים בטבלה, אז ג'י פי מורגן מוטה עסקים והוא הבנק הכי גדול בארה"ב, עם מדיניות האשראי הכי נוקשה וגם זה שנחשב לבנק הכי מסודר בארה"ב. הוא משרת את הפלח היותר-גבוה של המגזר העסקי לצד פעילות גדולה יחסית בהשקעות וללא פעילות משמעותית בשוק המשכנתאות.

הירידה במנייתו מונעת בעיקר מהפחד שתהיה תגובת שרשרת מנפילת כלל הבנקים, ומקרה SVB מחזק זאת, למרות שאין ביניהם שום קשר. הסיבה טמונה בעיקר בחוסר הידיעה מהן החשיפות של כל בנק, מול מי, ואיך זה יתנהל ביום הדין".

וסצ'ונוק ממשיך לבנק אמריקאי אחר: "לעומת ג'יי פי מורגן, בנק אוף אמריקה מוטה לאוכלוסיות החלשות יותר ברחבי האומה האמריקאית, וגם לו יש פעילות השקעות (מריל לינץ' לשעבר). החשש בקרב משקיעיו הוא בעיקר מסיכון מוגבר לחדלות פירעון לאור סוג לקוחותיו.

לצד כל זאת יש לציין, כי העלייה בחדלות פירעון שנראתה בדוחות היא קלה והרבה מתחת לרמות הממוצע בראייה ארוכת טווח, ובוודאי מול המשברים של 2008 או משבר האנרגיה בשנת 2015-1016.

הסיפור של קרדיט סוויס, לדוגמא, אמנם מוסיף שמן למדורה, אך גם הוא אינו קשור למערכת הבנקאות האמריקאית. מדובר בבנק שידע אינסוף בעיות שחיטות, לכאורה, ואחרות, והתנהל מתחת לכל ביקורת. זה שהמכה הגיעה אליו עכשיו היא בעיקר בשל המודעות הגוברת לסיכון בעיתות משבר.

לצד כל אלה, ישנה מגמה של מעבר חזרה לתיקי הצמיחה וזאת למרות המחירים הזולים, יחסית, כיום של הבנקים וחברות הנדל"ן. חברות הטכנולוגיה חזרו לקחת את ההובלה, וכעת הכל ימשיך להתנהל סביב האינפלציה והריבית שתנסה לעצור אותה".