תרמתי למחאה, האם זו הוצאה מוכרת במס?

בימים אלו אנו עדים למשבר חוקתי ולמחאות נרחבות נגד פעולות החקיקה של ממשלת ישראל, אנחנו לא נתייחס כאן לשאלה מי צודק ומי טועה, אלא רק נזכיר עובדה חשובה לעניין מבחן רישום תרומה למחאה כהוצאה מוכרת: לדעתם של אינספור מומחים מהארץ ומהעולם, מעשה החקיקה של הממשלה, יפגע קשות בכלכלת ישראל וידרדרו את מצב המשק בצורה מהותית.

מי שרוצה לראות סימנים בשטח, יכול כבר להצביע על כמה כיוונים מדאיגים. למשל: ירידה בשער החליפין של השקל ביחס למטבעות הזרים, יציאת כספים ועסקים מישראל וירידה החדה בגביית מיסים מתחילת שנת 2023. בהתאם למומחים, החקיקה עלולה להביא גם לפגיעה בביטחון המדינה, ע"ע הצהרת שר הביטחון יואב גלנט, ברפואה ובתחומים רבים נוספים.

במילים אחרות, בעל עסק יכול לטעון כי על רקע האמור סביר להניח כי המשך החקיקה יוביל לפגיעה קשה בעסקים רבים במשק. שוב, זו אינה התייחסות ערכית, אלא, כפי שיבוהר להלן, ניסיון להבין האם ניתן לרושם הוצאה לתמיכה במחאה נגד הרפורמה-מהפכה משפטית כהוצאה מוכרת לצרכי מס.

בהתאם לסעיף 17 לפקודת מס הכנסה, הוצאה שיצאה כולה בייצור הכנסה תוכר בניכוי מהכנסתו החייבת של אדם. קרי, ההוצאה תקטין את ההכנסה של האדם ובהתאמה תפחית את ההכנסה החייבת שלו לצרכי מס.

בתמצית, לשם קביעה אם הוצאה תוכר לצרכי מס קבעו בתי המשפט שורה של מבחנים ובהם מבחן ההוצאה העסקית לעומת ההוצאה הפרטית ומבחן ההוצאה ההונית לעומת הוצאה הפירותית.

לעניין המבחן הראשון, נקבע על ידי בתי המשפט וסעיף 32(1) לפקודת מס הכנסה, כי אם ההוצאה משתלבת בפעילות הפקת ההכנסה ובמבנהו הטבעי של העסק וניהולו, אזי ניתן יהיה להכיר בה לצרכי מס. לעניין המבחן השני, נקבע כי אם ההוצאה מטרתה שמירה על הקיים, אזי, הוצאה שנועדה לשמר את מנגנון הייצור של העסק במצב תקין המניב הכנסות ואינה יוצרת מקור הכנסה חדש, גם היא תוכר בניכוי.

על רקע האמור, ניתן לטעון כי העברת כספים על מנת לנסות ולמנוע את קריסת הכלכלה הישראלית וכפועל יוצא מכך למנוע את קריסת העסק, נכנסת לתוך המבחנים אשר הותוו בפסיקה לצרכי הכרה בהוצאה לצרכי מס.

על כן ניתן לראות בהעברת כספים אלו כתשלום שמשולב בפעילות העסק, ככל הוצאה שמטרתה למנוע נזק למנגנון הפקת ההכנסה של העסק ובעיקר כתשלומים שמטרתם שמירה על הקיים.

ככל שהעברת כספים למוסד או לארגון (בין אם מוכר ובין אם שאינו מוכר) נעשתה כולה למטרה של מאבק נגד החקיקה, על ידי עסק, אין מניעה עקרונית להכיר בתשלום זה כהוצאה ולהפחיתו מההכנסה החייבת של העסק.

בהתאם לכללי מס הכנסה ולהוראות ניהול ספרים, על מנת להוכיח הוצאה אין צורך במסמך רשמי (כגון "קבלה על תרומה" או "חשבונית מס") ומספיק להציג אסמכתאות מספקות להעברה עצמה ולמטרתה.

בעלי חברות ועצמאיים רשאים לדרוש את ההוצאות ששולמו לארגונים כהוצאה בעסק, בהתאם לאסמכתאות על העברת הכספים (או קבלות, ככל שישנן).שכירים יכולים להגיש בסוף שנה דוח שנתי למס הכנסה, אשר בו ינכו מהשכר את ההוצאות הללו.

נזכיר, לעניין זה, כי רוב מוחלט של ארגוני המחאה הם ארגונים שקמו לאחרונה או ארגונים שאין בידם אישור תרומות בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה ולכן לא ניתן לקבל זיכוי ממס על תרומה להם.

קיימת חשיפה, שפקיד השומה, אם יבחן את התיק, ינסה לטעון כי ההוצאה אינה מוכרת בניכוי. ישנו גם סיכון כי הרשויות ינסו לטעון כי דרישת הניכוי עצמה מהווה עבירה פלילית. יחד עם זאת, ככל שיינתן גילוי נאות במסגרת הדיווח, הסיכון נמוך מאד להערכתנו.

נדגיש כי בכל מקרה פקיד השומה אינו יכול לשנות או לדחות את הדיווח שהוגש על ידי הנישום, בלא דיון, לרבות אפשרות הנישום להגיש השגה ולפנות לבית המשפט ולערער על ההחלטה שלהם, במקרה הצורך. רצוי כי מי שמעביר סכומים מהותיים ישקול קבלת חוות דעת רשמית ובכך יסיר את החשיפה הפלילית ויגיע מוכן יותר לדיון מול פקיד השומה, ככל שייערך.

האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת.