"גם מתוקים הם סוג של נחמה", שרה שרית חדד, וכיוונה למקום המפלט של רבים מאיתנו בתקופות קשות, כמו זו שעוברת עלינו עכשיו. אבל גם הנחמה הזאת תעלה לנו בקרוב הרבה יותר. מחיר הסוכר זינק ב- 35% במחירי ההיצע, ומיד אחרי החג צפוי מחירו לזנק ממחיר ממוצע לקילו של 4.50 שקלים, ל- 5.90 שקלים לקילוגרם. מכיוון שמדובר במוצר גלם שכיח בתעשיית המזון, התייקרות הסוכר תביא לעליית מחירים רוחבית במספר רב של מוצרים.
על פי נתוני "המכון לחקר הקמעונאות", מחירי הסוכר הממוצע לצרכן התייקר מחודש נובמבר 2022 בקרוב ל- 8%, אבל ההתייקרות הגדולה מחכה מעבר לפינה של חול המועד. מחירי הסוכר כבר זינקו ב- 35% במחירי ההיצע ונכון לרגע זה, כשכל הזרקורים מופנים אל גובה סל המוצרים לחג, הקמעונאים סופגים את ההתייקרות - ולא רק שלא העלו את מחירי הסוכר - חלקם אף הוזילו אותם כדי להציג סל משתלם.
אלא שמייד אחרי החג צפויים, כאמור, המחירים לזנק - ומחיר ק"ג סוכר צפוי לעמוד על 5.90 שקל ברשתות השיווק. בחנויות הנוחות והחנויות האורבניות, הוא עשוי להגיע גם ל- 6.50 שקל.
בדומה לעליית מחיר הדלק, שגוררת אחריה גל התייקרויות רחב, כך גם התייקרות הסוכר תוביל לא רק להשפעה מחיר הסוכר בכוס הקפה שלנו, אלא על מגוון עצום של מוצרים משקאות מתוקים, שוקולדים, חטיפים מתוקים, רטבים, ממרחים ואפילו על קטשופ.
הסוכר מושפע ממדדי בורסת חומרי הגלם בעולם ומשתנה ברמה היומית. בניגוד למחיר העוף הטרי והעגבנייה, שבו ישנם שינויים יומיים, הסוכר הוא חומר גלם משמעותי שאופן הצריכה המסחרית שלו מלווה בהסכמים לתקופות ארוכות, עסקה שבה משריינים מלאי על פי מחיר נוכחי ובכך המפעל או הקמעונאי מבטיחים את המחיר לתקופה ממושכת ולכן מצד אחד לא נהנים מהוזלות, אבל גם לא נפגעים מהתייקרויות.
שוק הסוכר בישראל נשלט על ידי חברת סוגת, שהיא היצרן והמשווקת העיקרית לחומרי הגלם לשוק הצרכני והמוסדי. מייד אחרי החג, הרשתות והמפעלים שההסכם שלהם עומד להסתיים ויאלצו לרכוש סוכר במחיר גבוה, יגלגלו את ההתייקרות לצרכנים.
ישראל נמצאת במקום השני בעולם בצריכת הסוכר ביחס לכמות הקלוריות - כ-16% מסך הקלוריות, כמות של 170 גרם סוכר, שהיא שוות ערך ל-42 כפיות סוכר ליום. ביחס להמלצת ארגון הבריאות העולמי כמות זו גבוהה פי 5 ביחס לגברים (עד 8 כפיות) ופי 7 ביחס לנשים (עד 6 כפיות). בחישוב חודשה, כארבעה ק"ג סוכר לנפש, כשבעשור הקודם עמד הממוצע יותר מחמישה ק"ג.
נזכיר: אנחנו לא צורכים סוכר כחומר גלם בלבד, אלא הוא נמצא ברוב המשקאות הממותקים (שעליהם בוטל המס, למורת רוחם של מומחי משרד הבריאות), מוצרי מזון מעובדים וברוב הפינוקים והמתוקים ומוצרי הפנאי שאנו צורכים, כך שרוב אספקת הסוכר מתנקזת לתעשיות המזון ולא לצריכה הביתית. כרגיל אצלנו, לא זכינו להוזלת מחירים כשמחיר הסוכר ירד והשקל התחזק - במדינת ישראל רק ההתייקרויות מתבטאות במחיר מוצרי המזון.