שאלת הפיצוי: כמה כסף יקבל רומן זדורוב מהמדינה?

פרשת רצח תאיר ראדה ז"ל משנת 2006 ריתקה את המדינה כולה. בשנים האחרונות כלי התקשורת והרשתות החברתיות היוו פלטפורמה להפצת מידע, כתבות וספקולציות שונות בנוגע למידת אחריותו של הנאשם ברצח רומן זדורוב, שהבוקר זוכה בבית המשפט המחוזי בנצרת. זדורוב שהה כ-15 שנה במאסר, וכעת עולה שאלת הפיצוי שהוא עשוי לקבל מהמדינה.

נאשם שזוכה מאשמה בעבירה פלילית סובל לרוב מנזקים רבים בשל מאסרו ו/או מעצרו, נזקים כלכליים, אובדן תקופת השתכרות (בתקופת המעצר והמשפט), עוגמת נפש ונזקים נפשיים, פגיעה בשמו הטוב, הוצאות משפט ועוד. כל אלה מתווספים לאות הקין וצל החשד המרחפים מעל ראשו גם לאחר הזיכוי.

כך, תיאר אהרון ברק במהלך כהונתו כנשיא בית המשפט העליון את השלכותיו של ההליך הפלילי על הנאשם: "הפיכתו של אדם לנאשם בפלילים משנה את חייו. יש לה השלכות כבדות משקל והשלכות רבות על כל תחומי חייו. 'המעמד' של נאשם קשה הוא לאדם. עם הגשת כתב -האישום משתנה עולמו. שיווי המשקל הנפשי והחברתי ממנו נהנה מתערער. הוא נתון לסיכונים חדשים. הוא נפגע חברתית. הוא נפגע כלכלית. ימיו ולילותיו אינם כתמול שלשום".

במקרה כזה, המזוכה יהיה רשאי לנקוט שני מסלולים:

• פיצויים מכוח סעיף 80 לחוק העונשין: זהו סעיף שיועד למקרים חריגים שבהם רשאי בית המשפט לצוות על פיצוי ושיפוי מקופת המדינה לנאשם שזוכה מאשמה, בגין מעצר, מאסר או בגין הוצאות הגנה. סעיף 80 הוא ביטוי של איזון בין אינטרס של נאשם שהועמד לדין שלא בצדק ואז על המדינה לשאת בהוצאות ההגנה שנדרש להוציא במשפטו לבין האינטרס הציבורי שהמדינה לא תירתע מהעמדה לדין של עבריינים. פיצויים אלו יינתנו רק בקיומם של תנאים מסוימים. תנאי סף להפעלת הסעיף הוא שהנאשם זוכה על ידי בית המשפט. במקרה זה יש לבחון כיצד התנהלה החקירה בעניינו, האם הוא הועמד לדין בצדק בהתחשב בחומר החקירה שהיה בידי המדינה, על בית המשפט לבחון האם ההליך כנגד הנאשם נוהל כראוי ובהגינות. עצם זיכויו של אדם, אינה ראיה בהכרח לכך שהמשטרה והתביעה לא נהגו בזהירות הראויה, ועל כן, לא כל אדם שזוכה יפסקו לו פיצויים בהתבסס על אותו סעיף בחוק. לצד האמור, יתכנו מקרים שבהם, גם אם לא יימצא פסול בעצם הגשת כתב האישום בראי הראיות שנאספו, עדיין, בית המשפט עשוי להורות על תשלום פיצויים משיקולי צדק. מדובר בעילה כללית ורחבה המונה גם שיקולים נוספים שאינם קשורים בהכרח לפסול בהליך המשפטי.
• פיצויים מכח עוולת הרשלנות - סעיף 35 לפקודת הנזיקין: על הטוען לזכות לקבלת פיצוי על פי עוולת הרשלנות, לשכנע, כי הייתה רשלנות בהעמדתו לדין ובהגשת כתב האישום ובניהול ההליך המשפטי בעניינו. במקרה כזה, טיעון שיכול להוביל לפיצוי הוא אחד מבין האפשרויות הבאות - ההליך התנהל שלא באופן הוגן או ראוי; לא היו בידי התביעה די ראיות טובות, אמינות או מספקות להעמדה לדין; דובר היה בחקירת רשלנית ועוד. יודגש, כי אין די בכך שאדם זוכה מאשמה כדי ללמד על כך שהתביעה וגורמי החקירה התרשלו.

במסגרת ההליך הפלילי מקובל לפסוק פיצוי עונשי לפי סעיף 80. לעניין זה, תקנות פיצויים בשל מעצר או מאסר, משנת 82', מפרטים את הסכומים המרביים לצורך פסיקת פיצוי או פסיקת הוצאות. סעיף 8(א) דן בסכום המרבי לצורך פסיקת פיצויים וקובע: "סכום הפיצוי המרבי בעד יום מעצר או מאסר הוא החלק ה-25 של השכר החודשי הממוצע במשק ביום מתן החלטת בית המשפט לעניין הפיצוי", משמע, 472 שקל ליום נכון להיום. בנוסף, התוספת בתקנות דנה בסכומים המרביים לתשלום הוצאות הגנה, בהתאם לערכאה שדנה בתיק - בימ"ש השלום, המחוזי או העליון והסכומים נעים בין 700 ל-4,500 שקל.

בנוסף לפיצוי בהליך הפלילי, יכול המזוכה לתבוע פיצויים נוספים במסגרת הליך אזרחי עבור נזקיו השונים. אמנם, הסכומים אינם מכסים תמיד את מלוא הנזק, אך לעיתים מדובר בסכומים גבוהים במיוחד אשר יכולים להגיע למליוני שקלים.

המקרה של עמוס ברנס ז"ל הוא אחד המקרים המפורסמים שקרו בישראל. עמוס ברנס הורשע ברצח החיילת רחל הלר ז"ל בשנת 1974 ונידון למאסר עולם. לאחר הרשעתו הוא הגיש ערעור לבית המשפט העליון אשר אימץ את קביעותיו של בית המשפט המחוזי. בקשתו לדיון נוסף בעניינו נדחתה. כעבור שנתיים, הוא הגיש בקשה למשפט חוזר בטענה כי הודאתו נכפתה עליו באמצעים שאינם כשרים ואין בה כל אמת. בקשתו זו נדחתה וכן בקשות נוספות שהגיש לאחר מכן. בקשתו הרביעית למשפט חוזר התקבלה ובשנת 2002, עקב החלטת הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום חוזר, זוכה. בתביעה נזיקית שהגיש כנגד החוקרים וכנגד מדינת ישראל נפסקו לו פיצויים בסך של כ-5 מיליון שקלים בגין מאסרו הממושך (8.5 שנים), אות הקין שהוטבע עליו, אובדן כושר השתכרות והוצאות משפט.

המקרה של סאלם עבד אלקאדר פחות מוכר, אך קורע לב לא פחות. נגדו הוגש כתב אישום בעבירת ביצוע מעשה מגונה. הוא שהה במאסר במשך 185 ימים, במעצר בית במשך 5.5 שנים ולבסוף הורשע וריצה עונש מאסר בן שישה חודשים. לאחר מספר שנים התגלה חומר ראייתי חדש, שהוביל לניהול משפט חוזר. במשפט החוזר זוכה עבד אלקאדר בחלוף כעשור מאז שנעצר לראשונה, לאחר זיכויו, נפסקו לטובתו פיצויים בסך של כ-600,000 שקל.

מקרה נוסף, מוכר אף הוא, מקרה הררי או בשם הנוסף: פרשת כנופיית מע"צ. מדובר בארבעה נאשמים אשר הורשעו בשנת 1978 בהצתה ובתכנון רצח שופטים וגורמים במשטרה. הארבעה ריצו עונשים שונים של מאסר בפועל ורק לאחר 14 שנים הודה אחד מקציני המשטרה שחקרו את הארבעה, כי עדויותיהם נגבו תוך שימוש בכוח ובזיוף ראיות. הפרקליטות חזרה בה מהאישומים ובעקבות האמור, תבעו הארבעה את המדינה בשל נשיאת עונשם שלא לצורך. לאחר זיכויים פסקו לארבעתם פיצויים בסך כולל של כ-12 מיליון שקל.

מיכאל צ'רנוי וגד זאבי הועמדו לדין בשנת 2004 בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. התיק נוהל במשך כ-12 שנה, בתומן ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי במסגרתו זוכו השניים מכל אשמה. בשנת 2016 הגישו בקשות לפסוק להם הוצאות בגין ניהול ההליך. על אף שלהערכתם של השניים את הוצאותיהם הסתכמה בכ-20 מיליון שקל, פסקו לכל אחד מהם פיצויים על סך של 308,000 שקל.

משרדנו טיפל בתביעת הנזיקין שהוגשה כנגד המדינה לאחר זיכויו המהדהד של חן אילתי, שזוכה מרצח אימו, במסגרתה קיבל פיצוי של כחצי מליון שקלים על תקופת המעצר בה הוחזק במשך כ-11 חודשים.

משה שטרית זוכה מחמת הספק מעבירה של מעשה מגונה, לאחר שבית המשפט מצא סתירות שונות בעדויות. משה הגיש תביעה נזיקית בגין רשלנות, אשר נדחתה. לצד האמור, קיבל בית המשפט את טענתו ולפיה יש לפסוק לזכותו פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין, מכוח העילה הכללית - פיצוי בשל טעמי צדק, בגין חלק מתקופת מעצרו, ופסק לזכותו 430 שקל בגין כל יום מעצר.

מכל אלה, ניתן לומר, שבעניינו של זדורוב דומה שלא נאמרה המילה האחרונה. ההליכים המשפטיים בעניינו מתנהלים שנים ארוכות, מתוכן ישב במעצר תקופה ממושכת, שהה במאסר כ-15 שנה והוחזק בשנה וחצי האחרונה במעצר בית. לפיכך, אם יבחר להגיש תביעת פיצויים, לא מן הנמנע שיזכה לפיצוי בסכום נכבד ומשמעותי.

אלא שיש לזכור שאך לפני זמן קצר זוכה מהאשמה מחמת הספק. נכון לכתיבת שורות אלה, קשה לצפות האם מדובר בקביעה סופית שכן התביעה עשויה להגיש ערעור לבית המשפט העליון על זיכויו. כך או אחרת, אם החלטת הזיכוי תוותר על כנה, עשוי זדורוב להגיש תביעה לפיצויים, ואם ייקבע כי עומד בתנאים המשפטיים שפורטו מעלה, יזכה לפיצוי בסכום נכבד ומשמעותי.

הכותב הוא עו"ד בתחום הנזיקין במשרד עורכי הדין מרקמן טומשין ושות'. המאמר נכתב בסיועה של המתמחה הדר מורטון בועזי.