היום מסתיים הרבעון הראשון של 2023 שהוא הרבעון הראשון של ממשלת נתניהו השישית. לא יאומן איך בתוך שלושה חודשים התרחש קסם שבו ממשלה מצליחה להפר כל כך הרבה הבטחות בזמן כל כך קצר.
הדבר העיקרי שבו התמקדה הממשלה היה הרפורמה המשפטית ולצידה חקיקה אישית (חוק דרעי, חוק המתנות ועוד), הכלכלה הוזנחה ובעקבות כך התרבו סימני השאלה הנוגעים לעתיד המשק, שהזכירו את הלהיט הישן של שלום חנוך, 'מחכים למשיח'.
ב-1985 לאחר ימי ההיפר-אינפלציה והקלעות הכלכלה הישראלית למשבר הקשה בתולדותיה הוא הפך ללהיט. כמה ציטוטים מהשיר יוכיחו את הקשר האמיץ לאקטואליה: "הבורסה נפלה, אנשים קופצים מהגג", "משיח בשמים ואנחנו בלי הכסף כאן". "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם". וגם: "האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול".
ברוך השם, אנשים פה עדין לא קופצים מהגג. וכשכל נאום כלכלי של שר האוצר נחתם במילים "בעזרת השם", אפשר אולי לקוות שהמשיח סוף סוף גם יטלפן, אבל בינתיים מה שבטוח הוא שהציבור משלם ובגדול. חסכונות הציבור כמו קופות הגמל והפנסיה איבדו מתחילת השנה על פי חישוב (שערך דה מרקר) כ- 92 מיליארד שקל מערכם ובנוסף הדולר התחזק והקפיץ את המחירים ואת יוקר המחייה.
לפחות חלק מהציבור, האזרח הקטן שתומך במהפכה המשפטית, הוא לא מטומטם, אבל הוא בהחלט נאיבי: ההייטק נחלש, כספים בורחים וחברות הטכנולוגיה החדשות מעדיפות להירשם בארה"ב ולא בישראל.
הכתובות על הקיר
נאיבי - ואולי גם עיוור, כי כל האזהרות האפשריות כבר חקוקות בכל דרך שהיא על הקיר. "מחכים למשיח" התייחס אולי לעניינים שבין חורבן כלכלי לרומנטי, אבל למשבר של 2023 מצטרפות צרות נוספות כמו ענייני הביטחון - קרובים ופנימיים, אזוריים מצפון ומדרום וקיומיים - כמו הגרעין האיראני. אל אלה יש להוסיף את היחסים הבינלאומיים המצטננים במהירות של ישראל וכמובן - הבעיה שבה הבטיחה הממשלה לטפל: יוקר המחיה.
מי לא התריע מפני הצפוי לכלכלת ישראל? נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הזהיר, כך גם הנגיד והנגידה לשעבר, מנהלי הבנקים, ראשי הפורום העסקי, חתני פרס נובל לכלכלה, שר האוצר האמריקאי לשעבר, כלכלני חברות דירוג האשראי, ראשי אוניברסיטאות, יועצים כלכליים לשעבר של נתניהו וראשי האוצר הנוכחיים. כולם התחננו לעצור.
רק שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בטוח עדין שהרפורמה דווקא טובה למשקיעים. רק ראש הממשלה נתניהו חושב שזה הזמן שמשקיעים מחו"ל יגיעו לישראל ויעשו עסקים. והם לבד. רק שהכלכלה כנראה לא מעניינת אותם. כי במה היו עסוקים נתניהו וחברי מפלגתו ברבעון הראשון לכהונתם?
על מה הם בזבזו זמן יקר ומיליארדי שקלים מתקציבי עשרות משרדים ממשלתיים לענייני כלום ושום דבר? הרי הטיפול ביוקר המחייה נזנח, מחירי הדיור נשכחו ואפילו מחוץ לענייני הכלכלה: היחסים הבינלאומיים התרופפו, הטיפול במשבר הגרעין באיראן נדחה והביטחון הפנימי ממתין כנראה למשמר הלאומי של בן גביר.
היחסים הבינלאומיים מתרסקים. נתניהו מודר מביקור בארה"ב ושלשום אף ננזף בצורה מביכה על ידי הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן. מי שנותר לו לרפואה הוא פוטין ידידו. "ליגה אחרת" הבטיחו לנו - ותראו מה שקיבלנו. זאת ועוד, כי עמדת ביידן תשליך לרעה על מעמדה של ישראל בכל המדינות האירופאית.
נתניהו כתייר יפני
נתניהו שאינו רצוי גם באמירויות, מנסה כמו תייר יפני לנצל כל הזדמנות צילום באירופה. השבוע נכנס לתוקפו הסכם סחר חופשי בין ישראל לאמירויות. את ישראל ייצגו בטקס שר החוץ אלי כהן ונתניהו עצמו. את האמירויות ייצג שגריר האמירויות בישראל.
כלומר, בתמונה הזאת בלט מי שנעדר ממנה: אף מיניסטר אמירתי לא נראה במרחב האווירי של ישראל. ואחרי כל אלה נתניהו עוד מפנטז על שלום עם ערב הסעודית. אבל היי. אזרבייג'אן בישרה השבוע על העלאת דרג היחסים! חבל שהיחסים הבינלאומיים של ישראל מתמקדים בסופי שבוע של בני הזוג נתניהו בבירות אירופה.
על הדרדרות ביטחון הפנים כבר אף אחד אינו מדבר. מספר ההרוגים ברבען הראשון של 2023 הגיע ל-16. מה עושה הממשלה? שר האוצר עסוק בקריאות למחוק את חווארה ואחר כך בניסיון הכושל למחוק את הנשק שגרמה קריאת המחיקה המקורית. אולי הישועה תגיע מכיוון המיליציה הפרטית שמכונה "המשמר הלאומי" שאת הקמתה סחט בן גביר מנתניהו. מעניין אם ראשי לה-פמיליה יעמדו בראשה.
ומה מצב הגרעין באיראן? זאת אינה המומחיות שלי, אבל לא צריך להיות מומחה לגרעין כדי לראות שביום פקודה עלולים להימצא פחות טייסים שיתקפו את תשתיות הגרעין של איראן.
נתניהו ניסה להעמיד את הנושא האיראני בראש פגישותיו עם ראשי מדינות באירופה, רק שהם מצדם הבהירו לו שהסיבה היחידה שהן לצד ישראל ולא לטובת איראן היא מפני שישראל היא דמוקרטיה - ולמבוכתו הרבה העלו על ראש שמחתם את המהפכה המשפטית בישראל.
מה הוא יכול לענות להם? שמתחילת 2023 הממשלה הייתה עסוקה ביותר מ-100 יוזמות חקיקה שונות, חלקן פרסונליות, שנתפרו בעיקר לקידום טובתם האישית של נתניהו, בני משפחתו ואריה דרעי?
שלא במקרה, זכתה הממשלה כבר לתואר המפוקפק "הגרועה בתולדות ישראל". רק שלמרבה הצער, אפילו את התואר הזה היא קנתה על חשבוננו. בליל הסדר הקרוב כשנשאל "מה נשתנה?" נוכל למנות בעיקר את שהשתנה לרעה, כי לפחות ככל שהדברים נוגעים לכלכלה הישראלית, כלום לא השתנה לטובה. אולי נשארה רק תקווה קלושה לכך שהרבעון הראשון לממשלה החדשה היה גם הגרוע ביותר שלה - ושלנו.