הבנקים הסקטוריאליים עומדים על הרגליים למרות קריסת הבנק למסחר ופיתוח התעשייה

ארבעה בנקים קטנים מקבוצת בנק הפועלים פירסמו בשבוע שעבר את הדו"חות הכספיים שלהם, והבולט שבהם היה זה של בנק קונטיננטל אשר הסתבך בפרשת האשראי לקבוצת פלד-גבעוני וסיים את 2002 בהפסד של 111 מיליון שקל. ההפסד החריג של קונטיננטל, וכן העובדה שאינו נהנה מיתרון יחסי כלשהו, עשויים לקרב את מיזוגו בתוך קבוצת בנק הפועלים ב-2003.



שלושת הבנקים האחרים - אוצר החייל, יהב ומסד - הצליחו לסיים את 2002 ברווח, ובשלב זה אין לגביהם תוכניות מיזוג, אם כי צעד כזה עשוי להועיל מאוד הן לבנק האם, הן לבנקים הממוזגים והן לבנק אחר שעשוי לרכוש אותם.



אוצר החייל, יהב ומסד הם שלושה בנקים סקטוריאליים, שתחום התמחותם ספציפי, והם נהנים מקהל ותיק של מקבלי משכורות ומשקי בית. לאחר השנתיים הקשות שעברו על הבנקים בפעילותם במגזר העסקי, דומה שאין עוד צורך להזכיר כי משקי בית הם הנכס האמיתי של הבנקים. לאוצר החייל, יהב ומסד יש משקי בית, ובשפע, והם שמאפשרים לבנקים הללו לשמור על רווחיות, גם אם נמוכה, בתקופה כה קשה.



הבנק הגדול מבין השלושה הוא אוצר החייל, המתמחה במתן שירותים לאוכלוסיית משרתי הקבע ומערכת הביטחון, ומשרת כמעט 150 אלף לקוחות ב-43 סניפים ונקודות מכירה. הבנק סיים את 2002 ברווח נקי של 25.4 מיליון שקל, לעומת 12.3 מיליון שקל ב-2001. התשואה של הבנק על ההון הסתכמה ב-5.4%.







השליטה בבנק נמצאת כיום בידי בנק הפועלים, אך הוא נדרש למכור את השליטה באוצר החייל עד סוף 2003 בהתאם להחלטת הממשלה להפרדת בנקים קטנים מבנקים גדולים ממאי 93'. על אף שחלף עשור מאז ההחלטה ההיא, המכירה לא בוצעה ונראה כי מבחינת בנק הפועלים הדחייה השתלמה, שכן הגישה הרווחת כיום בבנק ישראל ובאוצר היא לא להגדיל את מספר השחקנים במערכת הבנקאות אלא דווקא לצמצם את מספרם - במטרה ליצור קבוצות חזקות ובעלות כושר תחרותי.



בנק יהב, השני בגודלו מבין השלושה, משרת את אוכלוסיית עובדי המדינה ועובדי גופים המתוקצבים על ידה כגון רשויות מקומיות, מורים, כוחות הביטחון ואוניברסיטאות. הבנק רשם רווח נקי של 31.7 מיליון שקל ב-2002, לעומת רווח של 16.9 מיליון שקל ב-2001 - גידול של 87%. התשואה על ההון הסתכמה ב-10.1%.



רישיונו של הבנק, שמשרת כ-110 אלף לקוחות, מוגבל למתן שירותים לעובדי המדינה והגופים המתוקצבים על ידה, ואינו רשאי לספק שירותים לקהל הרחב. מגבלה זו יוצרת עיוות במבנה המאזן שלו המבוסס בעיקר על פיקדונות ומעט על אשראי. סך פיקדונות הציבור בבנק מגיע ל-6.2 מיליארד שקל, לעומת אשראי בסכום של מיליארד שקל בלבד.



לכאורה, נתון זה מלמד על רמה גבוהה של איתנות פיננסית של הבנק, אשר באה לידי ביטוי גם ביחס הלימות הון של 17.5% (בעוד שהמינימום הנדרש על ידי בנק ישראל הוא 9%). ואולם בפועל המשמעות של היקף האשראי הנמוך היא תת-ניצול של המקורות העומדים לרשות הבנק. מה עושה הבנק במצב כזה? מפקיד את עודפי הכספים בבנק ישראל ובבנקים אחרים (ובהם הבנק לפיתוח תעשיה) ונהנה ממרווח פיננסי נמוך יחסית (1.8% ב-2002).



מסד, הבנק הקטן מבין השלושה, משרת כ-60 אלף לקוחות שמרביתם נמנים עם אוכלוסיית המורים. לבנק 11 סניפים ונקודות מכירה והוא מעסיק 249 עובדים. מסד סיים את 2002 ברווח נקי של 8 מיליון שקל, לעומת רווח של 18.7 מיליון שקל ב-2001 - קיטון של 57%. הקיטון ברווחי הבנק נבע בעיקר מהפסדים בניירות ערך בתיק למסחר.



שלושת הבנקים הללו הם מועמדים טבעיים למיזוג בתוך קבוצת בנק הפועלים בשל גודלם הזעיר, הפוטנציאל הטמון בקהל לקוחותיהם והקשיים הגוברים של בנקים קטנים בהתמודדות מול הגדולים. ואולם מאחר שמדובר בבנקים המצליחים לעמוד על הרגליים ולהרוויח גם בשנים קשות אלה, ובגלל הקשר שלהם למגזרים מסוימים - רעיון המיזוג מתרחק ממימוש.



הסתדרות המורים השותפה בבנק מסד, עובדי המדינה השותפים ביהב ומערכת הביטחון השותפה באוצר החייל, לא יוותרו בקלות על נכס המספק להם דיווידנדים ובעיקר גישה למוסד פיננסי. הקשר בין בעלי המניות לבנק אמנם לא בא לידי ביטוי במינויים של מקורבים, ואת מרבית המינויים העיקריים מבצע בנק הפועלים, אך הקרבה להנהלת הבנק בהחלט מקדמת את ענייני המגזרים אשר הם מייצגים.



מבחינת הפועלים, הבנקים הקטנים שבשליטתו הם אמצעי לקידום מנהלי מרחבים אשר הצטיינו בתפקידים (מנכ"ל יהב דוד בן דוד, מנכ"ל אוצר החייל מתי טל) או למציאת פתרונות תעסוקה לבכירים שנפלטו מהבנק (מקורביו של המנכ"ל הקודם עמירם סיון מונו ליו"רים - אמנון הרציג במסד, דפנה פלי באוצר החייל).



כיום, כאשר מתרבות ההערכות על כך שלבנקים קטנים אין זכות קיום, מתגלים הבנקים הסקטוריאליים כמעין שמורות טבע המצליחות להתקיים בזכות הנישה שבה הם פועלים. אין להם אמנם יתרון יחסי בתשתיות ובניהול הסיכונים, אך הקשר הייחודי לקהל היעד, הפריסה הגיאוגרפית המתאימה, ולמעשה גם המגבלות המונעות מהם לממן את החברות הגדולות, הם הגורמים המעניקים להם זכות קיום.



היתרון היחסי של הבנקים הללו בולט במרווח הפיננסי שלהם. כך, למשל, המרווח הפיננסי של בנק מסד היה 3.12% ב-2002, לעומת מרווח ממוצע של כ-2% בבנקים הגדולים. המרווח של מסד, בדומה לזה של בנק מרכנתיל (מקבוצת דיסקונט), נובע ממשקלם הגדול של משקי הבית במאגר הלקוחות ומהפעילות המצומצמת במגזר העסקי וייתכן שגם ממפת תחרות נוחה של הבנקים הללו במגזרי הלקוחות שבהם הם פועלים.



נוסף על הבנקים הסקטוריאליים מקבוצת בנק הפועלים, פועלים בישראל שלושה בנקים סקטוריאליים: בנק פועלי אגודת ישראל (פאג"י) הפונה לאוכלוסייה החרדית (מקבוצת הבינלאומי); ומרכנתיל (מקבוצת דיסקונט) וערבי-ישראלי (מקבוצת לאומי) הפונים למגזר הערבי. שלושתם הציגו תוצאות חיוביות ב-2002, על אף שמדובר בבנקים קטנים אשר סבלו מתופעות לוואי עקב נפילת בנק למסחר והבנק לפיתוח התעשיה.



אחד היתרונות העיקריים של הבנקים הסקטוריאליים הוא הסביבה התחרותית הנוחה שבה הם פועלים. כך, למשל, לאוצר החייל סניפים בבסיסי צבא, שלבנקים אחרים אין דריסת רגל בהם; ל