יהיה מי שיאמר שמדובר בצרות של עשירים. יכול להיות, אבל אנחנו נזכיר שבמקום שבו בעלי השכר הגבוה מאבדים מהכנסותיהם, נאלצים העניים לקצץ במזונותיהם. אבל איך שלא נסתכל על זה, בשבועות האחרונים, במקביל למחאה נגד הממשלה, מבעבע השטח בענף ההייטק גם בגלל סיבות כלכליות "רגילות": שווין של חברות רבות נחתך בחדות ביחד עם הירידה בשוקי ההון ברחבי העולם, מה שאומר שגם האופציות שבידי חלק מהעובדים, שוות פחות.
אמנם ירידת הערך כתוצאה מעליית הריבית אינה קשורה למהפכה החוקתית, אבל אין ספק שגם החקיקה המשפטית לא מוסיפה שקט לענף: מצד אחד, עובדים מתחילים לשקול ברצינות רילוקיישן, ומצד שני, חברות מנסות להבין איך לצמצם סיכונים ביחס להפיכה המשטרית ומוציאות את הכספים מחוץ לגבולות המדינה, דבר שעשוי להוריד את ערך החברה.
רק היום דווח כי לפי דוח ההייטק של לאומיטק ו-IVC חלה בישראל, ברבעון הראשון של 2023, ירידה של כ-20% בגיוס הכספים לחברות הפועלות בענף. זאת ועוד - כי המשבר אף חמור יותר לאחר שמתברר כי שלוש עסקאות בלבד אחראיות לקרוב ל--40% מהכספים שכן נכנסו.
אינדיקציות נוספות להיחלשות הענף בארץ ממשיכות להיערם. כך למשל, בתגובה לסקירת SNPI מסרו במחאת עובדי ההייטק כי: "זה נראה רע, וזה יהיה גרוע הרבה יותר. שר האוצר לא האמין לנו, אבל הכסף של המשקיעים מהיר וחכם, והם לא אוהבים סיכונים לדמוקרטיה, לזכויות אדם וזכויות קניין. הצניחה בגיוסים השנה משמעה פגיעה דרמטית בהכנסות המדינה ממסים שנים קדימה. זה כסף שנועד לתשתיות, לביטחון לחינוך ולבריאות של כל אזרח בישראל- פריפריה ומרכז כאחד.
ההייטק עובר עכשיו שריפת יער נוראה, שעם האיומים של הממשלה לחידוש החקיקה- עדיין משתוללת. זה הזמן להודיע על גניזה מוחלטת של החקיקה וכניסה למסלול של כינון חוקה בהסכמה רחבה. רק אז תכבה השריפה שמכלה את ההייטק וההשקעות ונוכל להתחיל ולתקן את הנזק הנורא שגרמה הממשלה בשלושת החודשים האחרונים."
וכשהערך יורד, "יש לזה השפעה מיידית על האופציות שקיבלו העובדים", מזהיר אותנו עו"ד עודד אוני, שותף בפירמת עורכי הדין גורניצקי GNY.
אוני מפרט: "לאופציות יש מחיר מימוש שיכול שהיה נמוך משווי המניה - מה שהפך את האופציות ל'בתוך הכסף'. ירידת ערך החברה שמשתקף בירידת ערך המניה, יכול לגרום לכך שהאופציות ייצאו 'מחוץ לכסף' ולא יהיה כדאי לעובד לממש אותן. במקרים כאלה לא פעם חברות מבקשות לבצע תמחור מחדש של האופציות (repricing), על מנת להוריד את מחיר המימוש ובכך 'להכניס' את האופציות בחזרה ל-'תוך הכסף' (תמחור מחדש מצריך קבלת אישור מרשות המיסים).
דרך אגב, חברות ציבוריות רבות (כולל כאלו שנסחרות בחו"ל), נוהגות להעניק לעובדיהן במקום אופציות יחידות מניה חסומות (RSU). זו למעשה הקצאה אוטומטית של מניות במועד הבשלה עתידי (וסטינג). במקרים אלו, אין מחיר מימוש שצריך לשלם, ולכן לא תתעורר השאלה האם האופציות הן בתוך הכסף או מחוצה לו".
ומה קורה במקרה של רילוקיישן של החברה או של העובד?
"מהלכי החקיקה האחרונים החזירו לשיח ער את מונח הרילוקיישן - ודוגמת ריסקיפייד היא דוגמה אחרונה בולטת. חשוב מאד שעובד השוקל לבצע רילוקיישן יבחן היטב מה השלכות המס שיחולו עליו בשל מעבר לחו"ל. בדרך כלל, תוכניות האופציות הישראליות מאפשרות לעובדים ישראלים לעבור לעבוד בחברות בנות הממוקמות בחו"ל, מבלי שתנאי האופציות המקוריים שקיבלו בחברת האם ייפגעו אך עדיין רצוי מאד לברר את סוגיית המס המשתנה ממקרה למקרה. מניסיוננו, החברות בדרך כלל משתדלות לסייע לעובדים שעושים רילוקיישן להשיג תוצאת מס מיטבית במעבר".
"נושא נוסף שצובר תאוצה בימים אלה הוא מה שמכונה 'היפוך שרוול'", מסכם אוני. המדובר, בקצרה, בהפיכת החברה הישראלית לחברה בת הנמצאת בבעלות מלאה של חברה זרה, כאשר כל בעלי המניות של החברה הישראלית טרום המהלך, הופכים להיות בעלי מניות של החברה הזרה.
ביצוע מהלך כזה אינו פשוט וצורך זמן ומשאבים. בהקשר של התגמול ההוני המוחזק אצל העובדים, ניתן לקבל רולינג ממס הכנסה (תחת תנאים מסוימים) שיאפשר את ההחלפה של האופציות 'הישראליות' באופציות של חברת האם הזרה מבלי לשלם מס עכשיו. גם כאן, החברה שמבצעת את היפוך השרוול בדרך כלל דואגת לטפל בהיבטי המיסוי של העובדים במטרה להביא לתוצאת מס מיטבית".
עו"ד עודד אוני ממשרד גורניצקי ושות' מתמחה בתחומים מגוונים מעולמות המשפט המסחרי והתאגידי בדגש על העולם הסובב את תעשיית ההיי-טק, בייצוג לקוחות מקומיים וזרים בהשקעות ועסקאות מסחריות וטכנולוגיות שונות, ייצוג יזמים וחברות סטארט-אפ.