כמה הפסידה הפנסיה שלנו כתוצאה מעליית הרבית?

בניגוד לילדים שלנו, שהתחרו ביניהם בערב חג הפסח, על מציאת האפיקומן, בתקווה שנפתח את הכיס או לפחות נזכה אותם במתנה. יש כמה חברות ישראליות שמקבלות גישה חופשית לכיס שלנו ונהנות מהממון שלנו לאורך כל השנה. בזכות אפיקומן תמידי: ניהול כספי הפנסיה שלנו.

בחינת הגופים המוסדיים הגדולים שמנהלים את קרנות הפנסיה שלנו מגלה כי תשומת ליבם התמקדה בשנת 2022 בעיקר במניות הנדל"ן המניב ובמגזרים כמו פיננסים וכימיקלים, שני מגזרים שהובלו על ידי 6 חברות: ICL (לשעבר כימיקלים לישראל), הבנקים - לאומי, מזרחי טפחות ופועלים, קבוצת הקניונים והנדל"ן המניב עזריאלי, וחברת קנון הולדינגס, הנמצאת בשליטת עידן עופר (60.3%) באמצעות חברת אנסוניה ההולנדית.

בעוד יתר 541 החברות הרשומות למסחר בבורסה בתל אביב נאבקות כדי לזכות בתשומת לב המוסדיים, מראים נתוני חברת סמארטבול (שפיתחה מערכות לניתוח השקעות של גופים מוסדיים), כי סכום העסקאות המצרפי שנעשה על ידי האחרונים ב-6 החברות שבטבלה המצורפת עמד על כ-9.2 מיליארד שקל בשנת 2022.

אך למרות סכום העסקאות הגבוה, הנתונים גם מראים כי תשומת הלב שקיבלה כל אחת מהחברות תלויה בתמהיל ההשקעות של כל אחת מקרנות הפנסיה הגדולות, וזו לא תמיד הייתה חיובית.

נתוני חברת סמארטבול חילקו את השקעות המוסדיים בחברת ICL, שזכתה מהם לסכום העסקאות הגבוה ביותר - כ-2.1 מיליארד שקל לשנת 2022, והראו כי בעוד בית ההשקעות אלטשולר שחם, לדוגמא, השקיע במניה כ-507.5 מיליון שקל במהלך 2022, חברת הביטוח הפניקס מכרה את מניות החברה בכ-555 מיליון שקל.

לעומתה, מניית בנק לאומי הציגה רכישות גבוהות מבתי ההשקעות מור ואלטשולר שחם בגבוה 372.4 מיליון שקל וכ-323 מיליון שקל בהתאמה, לצד מכירות של כ-96 מיליון שקל וכ-98 מיליון שקל מקרן עמיתים וחברת הביטוח הראל, בהתאמה.

ניכר כי בבית ההשקעות אלטשולר שחם מאמינים במיוחד בחברות הנמצאות בשליטת עידן עופר, עם השקעה בולטת של כ-671 מיליון שקל במהלך 2022 במניית חברת קנון הולדינגס, הנסחרת בבורסות תל אביב וניו יורק בשווי כ-6 מיליארד שקל ומחזיקה בחברת או פי סי אנרגיה, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-6.3 מיליארד שקל ובחברת הספנות צים.

חברת הביטוח הפניקס, לעומת אלטשולר, מכרה מניות של קנון בקרוב ל-196 מיליון שקל, ולצידה מכרה מניות החברה גם חברת הביטוח הראל בסכום הקרוב ל-155 מיליון שקל.

כיוון שמדובר בכספי הפנסיה של כולנו, עולה השאלה אם מיקוד המוסדיים בשש המניות המתוארות היה כדאי? כדי לבחון זאת יש לבדוק את שערי הקנייה והמכירה של אותן מניות, שלא תמיד מדווח, אך בחינה כללית יותר, מלמדת כי בתקופה שנבחנה הכדאיות הייתה בצד המוכרים, יותר מאשר בקרב הרוכשים.

כך לדוגמא מנייתה של קבוצת עזריאלי ירדה בכ-21% במהלך שנת 2022, ומיד אחריה המניה של בנק לאומי שהציגה ירידה של כ-10.5% לאותה תקופה, ומניית ICL עם 7.68% ירידה בשנה הקודמת.

הירידה מאפיינת את כלל החברות הנסחרות ובכלל הבורסות ברחבי העולם לאותה תקופה, בצל עליות הריבית והחשש ממיתון, לצד אלטרנטיבות השקעה שהפכו כדאיות יותר בעיתות ריבית עולה כדוגמת אג"חים (איגרות חוב).

השאלות הגדולות שישפיעו על ניווט כספי הפנסיה שלנו השנה (2023), היא עד מתי תמשיך הריבית להשפיע על הכלכלה העולמי לאחר מה שנראה כמו עצירת עלייתה החדה, האם העולם ייכנס למיתון, ואם כן, לאיזה סוג של מיתון?

גם למנהלי ההשקעות אין פתרונות קסם. אם יהמרו נכון נזכה כולנו לקופת פנסיה גדולה יותר, אבל צריך לזכור כי ניהול קרן פנסיה היא משחק ארוך טווח, וכדאי לבחון את הקרן בה אתם נמצאים אל מול מתחרותיה על פי ביצועיה לאורך השנים.

במילים אחרות: ההפסדים או הרווחים בתהליך שנמשך שנים ארוכות הם על הנייר: כל עוד התנודות הן באחוזים בודדים (כלומר ללא קריסה או זינוק דרמטי), נקבל תשובה לשאלת המיליארדים רק כשנפגוש את הכסף - לרוב בגיל הפרישה.

זאת ועוד: כדאי לזכור שבעוד אנחנו נרוויח או נפסיד, סביר להניח שמי שמנהלים עבורנו את הכספים, ירוויחו בכל מצב.