ליל הסדר הוא אחד הערבים המסורתיים של השנה, כזה שבו גם אלה שלא מקפידים על המסורת, יציינו בחיק המשפחה והחברים: עם קטניות או בלי קטניות עם טקס דתי או ארוחה וסיפור ההגדה באווירה עדכנית, עם שירים או בלעדיהם, אבל כבר למחרת - וביתר שאת עם הפנים לחג השני (שהשנה מתחבר עם המימונה - ומי ש"יגשר" ירוויח חופשה של חמישה ימים) מתחיל טקס אחר.
הטקס הזה אולי מחובר למסורת הישראלית בת עשרות השנים ולא למסורת יהודית בת אלפי שנים, אבל לרבים מאתנו הוא לא פחות חשוב - ויתרה מזאת, גם לא פחות יקר.
הכוונה היא לטקס הפיקניקים בו המוני בית ישראל יוצאים אל הפארקים ושמורות הטבע - ועושים את מה שעשו, פחות או יותר סביב שולחן החג (כלומר, אוכלים לשובע) רק בחיק הטבע.
השיא יגיע כמובן ביום העצמאות שבו עובר העם היושב בציון מטקס הדלקת המשואות לטקס הדלקת המנגלים. קשה לשים את האצבע על הנקודה המדויקת שבה הפך המנגל לסמל הלא רשמי, אך המאוד מחייב, של החג, אבל העובדה היא כי ביום העצמאות לא ניתן למצוא פיסת דשא פנויה, לא רק בפארקים אלא גם על איי תנועה.
חלק מהסל לפיקניקים יהיה זול יותר השנה, למרות העלייה ביוקר המחיה, בעיקר בגלל שני מרכיבים עיקריים: משקאות ממותקים וכלים חד פעמיים. לא ניכנס פה לדיון ערכי, אלא רק לפרקטיקה: מדובר בשני מוצרים שנמצאים כמעט על כל שולחן ביערות קק"ל...
בנינו סל פיקניק שמכיל 36 פריטים שונים שכל סועד וסועדת המתכננים פיקניק או קמפינג המלווה בגריל יצטרכו לרכוש, מעבר לכלים חד פעמיים ומשקאות עתירי סוכר, כולל הסל גם סלטים, ירקות, שתייה חמה וכמובן בשרים טריים וקפואים למנגל.
בשנים האחרונות השתנתה צריכת הבשר שלנו: מצד אחד אנו רואים עלייה במספר הטבעונים, הצמחונים והמפחיתנים. מצד שני, בגזרת הקרניבורים נרכשו מעשנות ומתקני צלייה משוכללים.
למרות ההבנה הגוברת בתחום ופריחתם של אטליזים שמוכרים נתחים מובחרים, את שני המקומות הראשונים בטבלת הבשרים החביבים על הישראלי, תופסים עדיין הקבבים והפרגיות (כנתח או בשיפודים) רק אחריהם מגיע האנטרקוט.
גם במחיר מצאנו הבדלים בין מוצרים מן החי והצומח לבין המוצרים הארוזים והמוכנים לשימוש. בהכללה נאמר שמחירי המוצרים הארוזים הם די קשיחים, כלומר - אריזה של חטיף מסוג במבה, תעלה כמעט אותו הדבר, בין אם נרכשה ביוחננוף או בשופר סל. לעומת זאת כאשר עוברים לתפוחים, מלפפונים ובשרים, מתגלים בין השתות הבדלים קצת יותר משמעותיים.
לא תמיד מדובר רק במדיניות התמחור של הרשת, אלא בהבדלים בין מוצרים שנקראים באותו השם. למשל - בקר צעיר או בוגר, ישראלי, מיובא מארגנטינה או מפולין, אחוזי שומן ועוד. הבדלים שהם רבים בבשר בקר אך קיימים גם במוצרי עופות. לעיתים יש משמעות לא רק לפערי האיכות אלא גם למשקל: נתח שהוסר ממנו שומן עשוי לשקול עד 10% פחות.
מאחר שערכנו את הסקר ערב החג, לא כללנו בסל שלנו בירות או אלכוהולים חזקים יותר שמוקרם בדגנים (ויסקי ורוב סוגי הג'ין או הוודקה). לעומת זאת ערק, שמקורו בענבים, הוא משקה מקובל גם בשבוע הפסח וגם, אולי בשל התדמית הישראלית-ים תיכונית, גם בחגיגות העצמאות הבאות עלינו לטובה.
ברשימת הקניות מופיעים, בין היתר:
קוקה קולה, תפוזינה, ספרינג, עראק, יינות רמת הגולן, תה, קפה, זיתים, חמוצים, שמן זית, טחינה, קטשופ, חומוס, זחוק, ירקות וירק, במבה, ביסלי, צ'יפס, כלי אירוח חד פעמי, נקניקיות (עוף ומרגז), קבב, המבורגר, אנטרקוט ופרגיות.
הנתונים מבוססים על דיווחי רשתות השיווק לאתר משרד הכלכלה ומעובדים באמצעות אתר פרייסז ונכונים לתאריך 03/04/2023 ט.ל.ח
הכותב, ד"ר חזי גור מזרחי, הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות.