וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עבודה בעיניים: הנה תחום אחד שבאמת חייב רפורמה

טליה לוין

עודכן לאחרונה: 14.4.2023 / 8:31

חוקי העבודה בישראל נכתבו ברובם בשנות החמישים ועברו מאז תיקונים קלים בלבד. לפער בין החקיקה המיושנת למציאות התעסוקתית החדשה נופלים מעסיקים ומועסקים כאחד, וזה עוד לפני שהזכרנו את "חוק עבודת נשים"

אמא עובדת מהבית וילד לומד מרחוק. ShutterStock
לא רק מעסיקים חשופים לתביעות בגלל חוקים שעבר זמנם. גם פרילאנסרים שעובדים מהבית לא תמיד מוגנים/ShutterStock

הידעתם שמשנות החמישים, בזמן כהונתה של שרת העבודה דאז גולדה מאיר, לא השתנו דיני העבודה בישראל? אולי כדאי לקחת עוד נשימה בתוך המשפט הזה, ולחזור לימינו, לשנת 2023, בה לא רק החיים שלנו נראים לחלוטין אחרת, אלא גם עולם העבודה, ומכאן עולה השאלה, מדוע דיני עבודה מיושנים שפוגעים בכלכלה הישראלית, לא מצליחים לעלות על סדר היום של המחוקקים בממשלות השונות לאורך העשורים האחרונים?

ושאלת השאלות: האם הממשלה הנוכחית היא זו שתוציא את שוק העבודה מהפלונטר המשפטי? יש לנו ספוילר קטן לתשובה על כך - סביר להניח שלא.

מדוע חשובה רפורמה בחוקים המסדירים את שוק העבודה בישראל? קודם כל, חוקי העבודה המיושנים שכאמור נחקקו אי שם בשנות החמישים בין היתר בנושאי שכר, חוק עבודת נשים, שעות עבודה ומנוחה, מחלה חופשה ועוד, אינם רלוונטיים לשוק העבודה המודרני ופוגעים הן ביכולת של המעסיקים להתנהל מול העובדים והן ביכולת של העובדים למצות את מלוא זכויותיהם.

בנוסף, החוקים הקיימים מתייחסים לשני מודלים עיקריים של עבודה: שכיר ועצמאי, ומתעלמים או ליתר דיוק מקשים על חדירה של מודלים עדכניים וגמישים של עבודה, שנפוצים בעולם לשוק הישראלי.

עו"ד הלית שמחוני. טל שחר, דוברות הכנסת
עו"ד הלית שמחוני, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד עוה"ד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות/דוברות הכנסת, טל שחר

תדע כל אם

"אנחנו מדברים על כך המון, והפלונטר הפוליטי שאנחנו נמצאים בו בשנים האחרונות רק מעצים את הבעיה בתחום שנזנח לאורך השנים" אומרת עו"ד הלית שמחוני, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד עוה"ד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'.

"זה תחום שמעולם לא פתח מהדורות חדשות אבל יש לו השפעה ישירה וגדולה בהרבה על חיי היום יום של כל אחד מאיתנו, בין אם אנחנו בהייטק ובין אם אנחנו בלואו טק". שמחוני מציינת כי חוקי עבודה מרכזיים רבים שאנחנו מתנהלים לפיהם הן כעובדים והן כמעסיקים נחקקו בשנים הראשונות אחרי הקמת המדינה. "חוק שעות עבודת נשים, חוק שעות עבודה ומחלה. תארי לעצמך שאין שינוי בחוקים הללו מאז ועד היום, ואנחנו פועלים לפי חוקים שהיו נכונים לתקופה של לפני שישים שנה".

מה הכי קריטי בעיניך?
"אם נסתכל למשל על חוק עבודת נשים, זה החוק הראשון בעיני שצריך לעבור שינוי אפילו קודם כל בשמו. בדברי ההסבר של החוק נאמר כי מטרתו לאפשר את כניסת הנשים לעולם העבודה, בעוד שכיום אנחנו צריכים חוק שיאפשר לנו לפרוץ את תקרת הזכוכית. חוק עבודת נשים מדבר על כך שצריך לאפשר לאם לשלב בין היותה אם לבין העבודה, היום אנחנו נמצאים בעולם אחר שמדבר על שוויון, על זכויות בין אב לאם, מה שאנחנו מבקשים כיום הוא לשנות את חוק עבודת הנשים לחוק הורות".

גם חופשת הלידה הוא חוק שמנסה לעבור כמה תיקונים בשנים האחרונות, ותמיד נופל בין הכיסאות (בחודש מאי 2022 הכריזו שר האוצר ליברמן ושרת התחבורה מיכאלי על תוכנית לקדם חופשת לידה לאב בתשלום מלא, שלא על חשבון האם - תוכנית שירדה לטמיון גם היא עם פיזור הכנסת).

"הכותרת בקשר לחופשת הלידה השתנתה, וגם כאן אנחנו מדברים על זכויות הוריות. שזה אומר, שלא רק נשים אלא גם גברים יוכלו לעשות שימוש ב"שעת הנקה" ולצאת שעה מוקדם יותר.

חוק עבודת נשים במתכונתו הנוכחית מנציח את הפער בין נשים לגברים ולא מאפשר שוויון אמיתי. למשל אנחנו רואים עדיין במקומות עבודה עובדים גברים שרוצים לצאת מוקדם יותר למעסיקים קשה עם זה, בעוד לנשים יותר נח כי הן ב"משרת אם". אגב אין בחוק מונח כזה "משרת אם". ולכן אם ניקח את החוק ונהפוך אותו ל'זכויות הוריות' ונאפשר לגברים זכויות בגידול הילדים, המעסיקים בסופו של דבר יכירו בזה שאם אותו אבא בא לבקש לצאת פעמיים בשבוע לילדים, גם אותה אמא יכולה להישאר ולהמשיך לעבוד שעות רבות יותר".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors
שליח וולט. יח"צ,
שליח של וולט. עצמאי? שכיר? פרילאנסר - או שכל התשובות נכונות?/יח"צ

בין עבודה לחלטורה

מעסיקים רבים מנסים להטמיע שינויים משל עצמם כדי לאפשר גמישות ניהולית ותפעולית, ולא פעם הם נאלצים לערוך הסכמים והסדרים מורכבים - ובכך למצוא את עצמם חשופים לתביעות. היכן זה עשוי לקרות בדרך כלל? תחום נוסף בו עולם התעסוקה השתנה בשנים האחרונות הוא התפתחות "כלכלת החלטורה": צורת העסקה בה פלטפורמות שונות כגון Wolt, Uber וכדומה, מאפשרות למבצע העבודה להחליט בעצמו על שעות, היקף וימי עבודתו, כשפורמלית, מבצע העבודה אינו "עובד" אלא "פרילנסר".

לטענת עו"ד שמחוני, העולם המערבי כולו מתחבט בשאלה כיצד להתייחס לצורת העסקה זו והאם יש לקבוע כי מדובר בעובדים שכירים, או בפרילנסרים, ורק החודש הוגשה הצעת חוק של משרד העבודה האמריקני שמבקשת לקבוע כי מבצעי העבודה במסגרת הפלטפורמות השונות הללו הינם עובדים שכירים ולא פרילנסרים.

ומה המצב בישראל?
"העולם המערבי כולו מתחבט בשאלה הזאת וגם אצלנו ניתן פסק דין של בית הדין לעבודה, לאחר שהוגשה קובלנה ייצוגית כנגד וולט כך שהעובדים לא ייחשבו כשליחים עצמאיים אלא כעובדים של החברה. ויש גם פרילנסרים, בית הדין לעבודה, בעצם לא מכיר בצורת ההתקשרות עם פרילנסר" מוסיפה שמחוני ומסבירה כי בית הדין לעבודה קובע בסופו של יום שהוא היה עובד של החברה.

"אנחנו עורכי הדין נתקלים בבקשות חוזרות ונשנות של עובדים או של המעסיק שלהם להיות פרילנסרים ולאפשר לעצמם את הגמישות בעבודה ואת הגמישות בצורת המיסוי. בית הדין לעבודה לא מכיר בזה למרות שזה חזר ועלה בכמה פסקי דין ולאו דווקא של עובדים זוטרים, אלא גם עובדים בכירים יותר שמבקשים את צורת ההתקשרות הזאת. אנחנו בעצם לא יכולים לאשר את זה כי בית הדין לעבודה לא מכיר בגמישות הזאת של עובדים לקבוע איך הם יתקשרו עם המעסיק שלהם".

ואם מקום העבודה מתגמש, זה בעייתי?
"זה בעייתי לגבי חוק שעות עבודה ומנוחה למשל, בסוף החוק מתייחס לשעות ברמה היומית, אם יצאת בצהרים ויום למחרת תישארי עד הלילה, מבחינת המעסיק שלך, החוק מסתכל על היום שנשארת מאוחר ומשלם לך שעות נוספות, אבל אין למעסיקים גמישות כי הם תלויים בכללים מאוד נוקשים. כל חוקי העבודה של שנות החמישים מתייחסים לעולם עבודה בו העובד הוא המוחלש והמעסיק הוא החזק יותר, בעוד היום יש תזוזה של מטוטלת גם לטובת העובדים וגם לטובת אלה שדורשים יותר גמישות בין חיי בית ועבודה.

כל חוקי העבודה של שנות החמישים מתייחסים לעולם עבודה בו העובד הוא המוחלש והמעסיק הוא החזק יותר, בעוד היום יש תזוזה של מטוטלת גם לטובת העובדים וגם לטובת אלה שדורשים יותר גמישות בין חיי בית ועבודה".

ד"ר אבי שניידר. עידן גרוס דר,
ד"ר אבי שניידר, חוקר ארגונים ושוק העבודה בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למינהל/עידן גרוס דר

מס נוודים

ד"ר אבי שניידר, חוקר ארגונים ושוק העבודה בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למינהל טוען כי הגמישות בעבודה והסדרת "כלכלת החלטורה" מהווים רק שתי דוגמאות לקיפאון שבכל תחומי חקיקת העבודה בישראל. "אבל בואי ניקח דוגמה אחת פשוטה, נוודים דיגיטליים ותשלום מיסים, אנחנו יודעים מהם נוודים דיגיטליים, והחקיקה מתייחסת לפי המקום בו אתה שוהה בעניין מיסים, אם את שוהה במקום מספיק זמן. גם שאלות כמו ביטוח רפואי למשל. גם הצורך בהפרשת פנסיה. עובד בישראל החברה מחויבת לתת לו זכויות סוציאליות אם אתה מדלג בין מקומות בעולם, אז לפי מה, ואילו זכויות וחובות צריך לתת להם?".

ד"ר שניידר מציין כי לא רק ששום דבר לא נעשה בנושא, אלא שבינתיים השוק הספיק לעבור שתי המהפכות גדולות שאיש לא נתן עליהן את הדעת. "המהפכה הראשונה היתה מהפכת מיקור החוץ והמהפכה השנייה היא מהפכת מיקור ההמונים, והמעבר לכלכה שיתופים. אין חקיקה ראויה שמתייחסת למיקור החוץ ואין חקיקה ראויה שמתייחסת למיקור ההמונים. מה שגורם לכל מיני תופעות מוזרות בשוק העבודה למשל: תחלופת מקום העבודה".

כלומר שאנחנו לא נשארים 50 שנה באותו מקום עבודה
"עובדים קיבלו זכאות לזכויות סוציאליות החל מהחודש התשיעי להעסקתם, אבל אני מדבר על ענפים מסוימים שממוצע התעסוקה בהם הוא תשעה חודשים, נניח ענפי שירות ומלונאות. כל פרקי הזמן של התעסוקה התקצרו, ובכלל אם פעם היו אנשים עובדים בשוק העבודה כמו שאמרת חמישים שישים שנה, היום אנשים עובדים במקום עבודה בשנתיים ונחשבים ותיקים. כל הצבירה של חלק גדול מהתנאים הסוציאליים המחויבים בחוק, "ניתנים" רק אחרי תקופה שרוב האנשים כבר לא עובדים בה".

שניידר פרסם לאחרונה מחקר שמראה כי במקרים רבים פרילנסריות היא משרת האם החדשה. "זה קורה בלית ברירה" הוא מסביר. "ראינו קורלציה בין שנת לידת התינוק לבין שנת פתיחת העסק. ערכנו מחקר וגילינו בצער רב שכל התחלואים הישנים של שוק העבודה הישן התגלגלו לתוך עולם הפרילנס החדש. אין שום חוקים למשל, של הגנה מגדרית בעולם הפרילנסרים".

מה זאת אומרת?
"אם בחוקי העבודה הישנים יש חוקים של הגנה מגדרית, לצורך העניין שכר שווה. אין הגדרה של שכר שווה בפרילנסר גבר לפרילנסר אישה, ואנחנו רואים שבסוף נשים מרוויחות פחות במה שאנחנו מגדירים מקצועות צווארון ורוד, הרבה נשים שעובדות במשרות כאלה כדי להקדיש זמן לטיפול בילדים, כל מה שהוא "משרת אם" אבל בתוך מבנה תעסוקתי חדש. זה לא שבאמת הצליחו לייצר שוויון מגדרי, אבל יש בתוך שוק העבודה הממוסד 'כאילו' חקיקה שמעגנת מטרה זו. בשוק העבודה של היזמים הקטנים אין חקיקה כזאת וכל התחלואים הישנים עברו לשם".

לעסקים הרבה יותר נח להעסיק בתור פרילנס, שיש להם פחות זכויות
"מה שאנחנו רואים בחוקי העבודה בעשור האחרון הוא אין סוף דברים שהיו אנקדוטיים ועברו מהעולם, חלקם נשארו או הגיעו חדשים והחקיקה אפילו לא התחילה לחשוב עליהם. נניח, חשבת על כך שיש תופעה שנקראת: אנשים שעובדים ביותר מעבודה אחת? עורך דין שהוא גם מדריך אופניים, צלם שהוא גם שף ואז אתה מתחיל לשאול רגע, לפי איזה מפתחות אנחנו מדברים אתו מבחינת תנאים? אלו דברים שאנחנו בכלל לא מתייחסים אליהם.

אבל התחום הקריטי ביותר בעיני הוא עולם הפרילנסרים בואכה הכלכלה המשתפת, מדובר באזו שיש בו אינסוף מודלים של העסקה שקשה להגדיר הן מבחינה ארגונית והן מבחינה משפטית".

זו תופעה ישראלית בלבד?
"השיח הזה אצלנו מתנהל סביב וולט, אבל את מבינה שבמקומות שונים בעולם יש הרבה מאד סוגים של כלכלת שיתוף גם אובר ודברים אחרים, ואולי חצי נחמה זו לא רק הבעיה שלנו בעניינים הללו. אדם שמשכיר דירה באייר בי אנד בי לא דינו כשליח של וולט, למרות ששניהם מתפרנסים דרך כלכלת שיתוף. ויש איזה מפתח שמגדיר את כל הסוגייה הזאת, וזו עשיה מורכבת שצריך לעשות, להגדיר סוגים שונים של הכלכלה המשותפת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully