בערב החג פרסמה קרן המטבע הבינלאומית את תחזיות הצמיחה שלה לזנים הבאות. על פי הקרן, תצמח הכלכלה הגלובלית בשנים 2023 ו-2024, ב-2.8% ו- 3% (בהתאמה). אמנם לא מדובר בהאטה עולמית בואכה מיתון, אבל נזכיר כי הקרן כבר עדכנה מטה את תחזית הצמיחה שלה, כך שבפועל המספרים עלולים להיות נמוכים אף יותר.
מה באשר לישראל? אצלנו צפויה הצמיחה לעמוד עם 2.9% לשנה הנוכחית, גבוה במעט מהתחזית הגלובלית, אבל נמוך מאוד ביחס למספרים שהתרגלנו לראות מהמשק הישראלי בשנים האחרונות.
כדי להבין את הבלימה בישראל, צריך להידרש אולי לסיפורים שמשמיעים עתה מפוטרי מטא ("פייסבוק"), על עידן הכסף הקל בהייטק: לדבריהם ימי העבודה התחילו מאוחר, הגדרת המשימה לא הייתה ברורה להם תמיד, שעות העבודה נמרחו על פני פעילויות שונות ועוד, כך שבעקיפין הם מצדיקים בעצם את פיטוריהם, שמוסברים כמהלך של התייעלות ומאותתים: תם עידן הכסף הזול.
שיא שלילי של יותר מ-30 שנה
ענף ההייטק, שהיה הנהנה העיקרי מעידן הכסף הזול, הוא אולי החיישן והמייצג הנאמן ביותר להתכווצות הכלכלה, אבל הוא בפירוש לא היחיד. התחזית החמש-שנתית לצמיחת הכלכלה העולמית עומדת על 3%, הנמוכה ביותר ב-33 השנים האחרונות.
להערכת כלכלני הקרן, ההתאוששות מההאטה הנוכחית תהיה איטית, בעיקר משום שהשווקים המתעוררים, בעיקר באסיה (בדגש על סין) שעליית רמת החיים בהם משכה קדימה את הכלכלה העולמית, הגיעו לסף מיצוי.
על רקע ההאטה בסין ובכלכלות המתעוררות ועל רקע המשך המלחמה באוקראינה, מעריכה הקרן, כאמור, כי ההתאוששות בשוק העבודה תהיה איטית מכפי שהורגלנו ביציאה ממשברים כלכליים בעבר.
ומה באשר לאינפלציה? הנתון המדויק יתברר רק בימים הקרובים, אבל ההנחה היא שלפחות לגבי ארה"ב וישראל נחזה בירידה קלה בשיעור האינפלציה השנתי, מה שיוביל לעליית ריבית מתונה מאוד, או אף לעצירה של העלאת הריבית. למרות התחזית האופטימית, ההערכה היא כי סביבת הריבית תישאר גבוהה יחסית לפחות עד לשנת 2024.