הכסף הגדול יצא מישראל - וזה ממש לא מה שאתם חושבים

מעבר לים נמצאים הכספים בתנועה מתמדת מנקודה חמה אחת לשנייה, כחלק מניסיונות מנהלי ההשקעות לייצר לנו רווחים, או לפחות, בעיקר בשנה האחרונה, מינימום הפסדים.

נתוני השנה האחרונה מלמדים כי הכסף שלנו חזר להעצים את ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, וברבעון האחרון חלקו הגדיל אחיזתו במניות הבנקים הגדולים, בעיקר לאחר שמניות הסקטור החלו בצניחה חופשית לאחר קריסת בנק סיליקון וואלי.

נתוני חברת סמארטבול (שפיתחה מערכות לניתוח השקעות של גופים מוסדיים) מראים, כי המניה הזרה שעוררה הכי הרבה עניין בקרב הגופים המוסדיים המנהלים את החסכונות שלנו הייתה טאיוואן סמיקונדקטור (TSMC), קבלנית השבבים הגדולה בעולם, שסך העסקאות בה עמד על כ-1.4 מיליארד דולר בשנת 2022.

TSMC נסחרת בבורסת ניו יורק ארה"ב בשווי כ-457 מיליארד דולר ועיקר העסקאות שנעשו בה על ידי הגופים הישראליים היו עסקאות מכירה. ליתר דיוק, רוב סכום העסקאות שנעשו בה היו מכירות בכ-1.1 מיליארד דולר שביצע בית ההשקעות אלטשולר שחם.

חברת הביטוח והפנסיה מגדל הייתה מיד אחריו עם מכירות של כ-73.6 מיליון דולר. לעומתם, חברת הביטוח מנורה הגדילה אחזקתה במנית החברה הטאיוואנית בכ-81.5 מיליון דולר נוספים.

המכירה של אלטשולר שחם לא הייתה היחידה, לאור ירידת מניית החברה בכ-38% במהלך 2022. לצד זאת יש לציין כי הדעות לגבי חברות השבבים חלוקות, כאשר מצד אחד קיים ביקוש ער למוצרי החברות שאינן מצליחות לספק ההיצע שיעמוד בו.

אך מצד שני ישנה הערכה כי הביקוש ירד בעקבות ירידת צריכת המוצרים הנדרשים למוצרי השבבים כדוגמת מכוניות וטלפונים סלולאריים, וזאת בשל האינפלציה ועליית הריבית, ובמיוחד אם הכלכלה האמריקאית תיכנס למיתון (שיש הטוענים כי כבר נמצא).

ענקית האלקטרוניקה והמוליכים למחצה הדרום קוריאנית, סמסונג אלקטרוניקס, "זכתה" גם היא לכתף קרה של המשקיעים המוסדיים הישראליים, שסך ההשקעות שלהם בה הסתכם בכ-1.1 מיליארד דולר בשנת 2022.

רוב העסקאות היו עסקאות מכירה, שהובלו גם הם על ידי בית ההשקעות אלטשולר שחם, שמכר מניות סמסונג בכ-813 מיליון דולר לאותה תקופה יש לציין כי. מניית סמסונג ירדה בכ-29% במהלך אותה שנה.

החברה שלישית שתפסה את עיני מנהלי קרנות הפנסיה והגמל שלנו היא ענקית הטכנולוגיה גוגל, הנסחרת בבורסת נאסד"ק ארה"ב בשווי כ-1.35 טריליון דולר ומחיר מנייתה ירד אשתקד בכ-38.6%.

נתוני חברת סמארטבול מראים, כי סך העסקאות שנעשו בה על ידי הגופים המוסדיים הישראליים עומד על כ-1 מיליארד דולר (ראו טבלה), וכי רובם עסקאות קנייה. הרכישות הובלו על ידי חברת הביטוח והפנסיה מנורה, שרכשה מניות ענקית הטכנולוגיה האמריקאית בכ-572 מיליון דולר, ומיד אחריה רכש גם בית ההשקעות אלטשולר שחם מניות בכ-305 מיליון דולר.

אמון המשקיעים המוסדיים חזר גם אל חברות הסייבר, עם עסקאות בסך כ-642.7 מיליון דולר בחברת הסייבר האמריקאית Fortinet. רוב העסקאות היו חיוביות והובלו על ידי בית ההשקעות אלטשולר שחם, אשר רכש מניות החברה בכ-567.8 מיליון דולר לשנת 2022. נציין כי מחיר המניה צנח אותה תקופה בכ-32%.

הפתיעה התפצלות האמונה של הגופים המוסדיים המקומיים בענקית הטכנולוגיה והמסחר האמריקאית אמזון, שסך העסקאות שנעשו בה עמד על כ-635 מיליון דולר. כמחצית מהגופים המוסדיים הישראליים ביצעו עסקאות רכישה והמחצית השנייה ביצעה עסקאות מכירה.

כך לדוגמא חברת הביטוח והפנסיה מנורה רכשה מניות אמזון בכ-234.4 מיליון דולר בשנת 2022, בעוד חברת הביטוח והפנסיה מגדל מכרה מניות ענקית הטכנולוגיה והמסחר האמריקאית בכ-231.5 מיליון דולר.

מדד הנאסד"ק, המכיל בתוכו את חברות הטכנולוגיה האמריקאיות, ירד בכ-33.1% במהלך 2022, ומדד ה-S&P500, המכיל בתוכו את 500 החברות האמריקאיות הגדולות בוול-סטריט, חלקן מתחום התעשייה, ירד באופן ניכר פחות - כ-19.4%.

יש לציין כי בדיקת הרבעון האחרון של 2022 מגלה שהמוסדיים ראו אפשרויות תשואה עתידית גם בסקטורים נוספים. כך לדוגמא עיקר עסקאות מכירת מניות זרות שביצע בית ההשקעות אלטשולר שחם אותו רבעון, על פי נתוני חברת סמארטבול, היו בסקטור התעשייה ועיקר הרכישות היו בסקטור הפיננסים.

לדוגמא: בית ההשקעות מכר מניות חברת Caterpiller בכ-423 מיליון דולר, בעוד גופים מוסדיים אחרים רכשו מניות בכמה מאות אלפי דולרים בודדים. ורכש מניות JPMorgan בכ-157.5 מיליון דולר בעוד הרוב מכרו בכמה מאות אלפי דולרים ומיליוני דולרים בודדים.

נציין עוד, כי עיקר השקעות המוסדיים הוא במובילי הסקטורים השונים ולאחר שבחנו ומצאו כי מחיר המניה מהווה הזדמנות קנייה לטובת קבלת תשואות עתידיות. כל שנותר לנו לעשות הוא לעקוב היטב אחר ביצועי הקרנות ולבחון מי מהן תעשיר יותר את עמיתיה, או מה שנכון יותר לתקופה זו: תיטיב להגן על חסכונותיהם.