וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אסון ההצפות בכבישים - האם אפשר לתבוע ואת מי?

16.4.2023 / 15:44

המקרה הטראגי בו סהר ומעיין עשור מצאו את מותם בעקבות סחף מי שטפונות בכביש 40, מציף שורה של סוגיות משפטיות בנוגע לחלוקת האחריות והגורמים אותם ניתן לתבוע. עו"ד תומר לינר, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, מנתח ומשיב על השאלות המהותיות בנושא

ניני עשור/אלי אשכנזי

זה היה שבוע טראגי שבו מצאו את מותם סהר ומעיין עשור, כתוצאה משטיפון בכביש הערבה. מעבר לאובדן והכאב עולה השאלה - האם ניתן לתבוע במקרים כאלה, ואם כן - את מי? עו"ד תומר לינר, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, מנתח ומשיב על השאלות המהותיות בנושא.

אחריות המשטרה

נטען כי למרות ההתראות לשיטפונות - המשטרה החליטה לסגור את הכבישים רק בשעה 18:25. לו הייתה סוגרת את הכביש קודם לכן, האחים לא היו מוצאים את מותם בשיטפון. האם המשטרה חשופה לתביעה נזיקית ואילו טענות הגנה יכולות לעמוד לה?

משטרת ישראל אכן חשופה לתביעה נזיקית. בית המשפט יידרש לפסוק האם משטרת ישראל והרשויות שבשטחן אירעו ההצפות יכלו והיו צריכים לצפות כי הכבישים הסמוכים לאזורים המועדים לפורענות עלולים להיחסם ולסכן את הנהגים שנקלעו למקום. אם התשובה לשאלה זו תיענה בחיוב, בית המשפט יידרש לבדוק האם לנוכח ההתראות צריך היה למנוע את כניסת הרכבים לאזורים אלה כפי שנעשה אמש. אם כן, בית המשפט עשוי לחייב את אותן רשויות לפצות את האנשים שנפגעו בשל ההצפות ובכלל זה את הורי הצעירים שקיפחו את חייהם.

סהר ומעיין עשור שנהרגו בשטפון בערבה, 11 באפריל 2023. עיריית טבריה, אתר רשמי
כאב, אובדן וגם שאלת פיצוי. סהר ומעיין עשור ז"ל/אתר רשמי, עיריית טבריה

היכולת לצפות נגזרת מיכולתו של אדם סביר, ובנסיבות אלו של שוטר סביר לצפות כי בהתנהגותו הוא עלול להביא לנזק שייגרם. אם ייקבע כי המשטרה והרשויות לא פעלה באופן סביר באותן נסיבות והפרו את חובת הזהירות המוטלת עליה, תוך קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות ובין הנזק - יימצא כי התרשלה ולהיפך. לגופו של עניין, תא השטח בו מצאו השניים את מותם ידוע כאזור מועד לפורענות מבחינת רמת הסיכון להצפה. נחל ציחור שבו אירע האסון הוא נחל מרכזי, רחב מאוד ועם זרימה חזקה, והוא ידוע כמסוכן. בו בעת, יש לזכור, כי המשטרה הינה גוף ביצועי, עליו מוטל עומס רב והיא נדרשת לתפקד תוך מגבלות תקציב וכוח אדם, שמאלצים אותה להגיב תוך קביעת סדרי עדיפויות ומתן קדימות לטפל באירוע כזה או אחר.

מייד לאחר האירוע, נטען כי במחוז הדרומי של המשטרה יש מצוקת כוח אדם, והיא מתבססת בעיקר על מתנדבים. וגם באירוע הזה - המחסור בשוטרים הורגש ואלה שהגיעו לזירה עשו זאת באיחור. בעניין זה צריך לזכור כי על פי פסיקת בית המשפט העליון "אילוצי תקציב אינם קולב שניתן לתלות עליו כל אי עשייה מצד רשות הציבור" ולהערכתי בנסיבות טענה כי 'השמיכה הייתה קצרה מדי', קרי בשל מגבלות כח אדם וטיפול באירועים נוספים התקשו הרשויות לסגור את הכבישים, עלולה להידחות.

התעלמות מהאזהרות?

האם אין מדובר על הסתכנות מרצון? הרי בתקשורת פורסמו אזהרות בנוגע להתכנות לשיטפונות.

משטרת ישראל והרשויות שעלולות להיתבע בגין הנזקים שנגרמו בעקבות השיטפונות יכולות לטעון כי מדובר על הסתכנות מרצון - כלומר, שהניזוקים חשפו את עצמם מרצונם לסיכון שהתממש. על אף שבאמצעי התקשורת התפרסמו אזהרות בנוגע לשיטפונות הצפויים, כל שכן בערבה בכבישים 'המועדים לפורענות', הם בחרו להתעלם מהסיכון ולהמשיך בנהיגה.

ומה הסבירות כי בית המשפט יקבל טענה זו? נמוכה. במשך השנים, נקבעו בפסיקה שני מבחנים לקביעה האם מדובר בהסתכנות מרצון: המבחן הראשון הוא כי הנפגע ידע על הסכנה לפני שהתרחשה וגם שהעריך אותה נכונה. כמו כן, נקבע כי אם המסתכן נחשף לסכנה אך לא היה מודע לטיבה - לא ניתן להעלות את טענת ההסתכנות מרצון. בנוסף, נפסק בעבר כי על המבטחת שדוחה תביעה בנסיבות אלו להוכיח שהתובע ידע לא רק על אפשרות התרחשות הנזק אלא גם הסכים להיחשף לתוצאותיו המשפטיות של הנזק. משמע, האדם הסכים לכך שאם ייגרם לו נזק כתוצאה ממעשי המזיק ייפול ההפסד עליו.

שיטפון בנחל פארן בדרום, 10 באפריל 2023. צילום: הילה אלבז, תמונות גולשים
הרכב ניזוק - את מי תובעים?/תמונות גולשים, צילום: הילה אלבז

אי לכך, סביר להניח כי בית המשפט ייטה שלא לקבל טענת הגנה זו, אולם עצם האפשרות שנתונה לה להעלותה, עשויה לגרור את המבוטח להליך משפטי ארוך. טענה הגנה נוספת שעשויה להעלות כנגד התביעות שיוגשו כאמור, היא אשם תורם, כלומר שהתנהגות הניזוקים אשר חשפו את עצמם לשיטפונות היא שגרמה או תרמה לנזק ובהתאם לכך יש לפטור את המזיק או לפסוק פיצויים מופחתים בהתאם למידת האשם של האדם שנפגע.

ומה בעניין הרכב?

מי יפצה את יורשי הנספים? ובכלל, את מי תובעים בגין נזקי גוף שנגרמו בנסיבות בהן הרכב נסחף והנוסעים נפגעו?

ככל שהנזק נגרם לרכב שנסחף, ניתן לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח מקיף, ככל שאין ביטוח מקיף ניתן להגיש תביעה נזיקית כנגד הרשויות השונות שבמחדליהן חשפו את הנזק לשיטפונות, בדומה לאנשים שנגרמו להם נזקי גוף בעקבות השיטפונות ובכלל זה יורשי הצעירים שקיפחו את חייהם.

לרכב חדרו מים והוא ניזוק, אך לא הוגדר כטוטאל לוס. מי ישלם לבעליו פיצוי?

במקרה בו הוא מבוטח בביטוח מקיף - הכתובת לכך היא חברת הביטוח. בשלב הבא, הוא יכול להגיש תביעת נזיקין בגין הפסדיו, כנגד האחראים למחדל. בין היתר, מדובר על ההשתתפות העצמית אותה שילם וההפסד שנגרם לו כתוצאה מהתייקרות הפוליסה.

הרכב ניזוק בעקבות השיטפונות אך הוא לא מבוטח בביטוח מקיף. מי יפצה את בעליו?

במקרה כזה, יידרש בעל הרכב להגיש תביעת נזיקין כנגד מספר גורמים. בין היתר: משטרת ישראל, הרשות המקומית והגורם שאחראי לתחזק את הכביש. בתביעה זו, יהיה עליו להוכיח כי בעקבות התרשלותם, נגרם לו נזק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully