אקדמיה ומחאה: הפרופסור שמאחורי "פורום הכלכלנים"

מייד אחרי שראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הגדירו בזלזול את הורדת תחזית הדירוג של מודי'ס כ"מכה קלה בכנף", או "לא דרמה גדולה", הוציא "פורום הכלכלנים" הודעה שבה נטען כי תגובתם של השניים לדו"ח החמור של חברת דירוג האשראי, מדאיגה בניתוק שלה מהמציאות ומתעלמת מתוכן האזהרה.

"לצערנו הרב", נכתב שם, "הסכנות עליהן התרענו באזהרותינו הברורות מתממשות אחת לאחת. השווקים, הכלכלנים בישראל ובעולם וכעת גם סוכנויות דירוג האשראי, אינם שותפים לאמונה של סמוטריץ' ונתניהו כי המנהיגות הכלכלית של ישראל היא 'נכונה ואחראית' ומצטיינת ב'ניהול נבון'".

גילוי הדעת הזה מצטרף לשני מכתבים שהוציא "פורום הכלכלנים", עליהם חתמו מאות כלכלנים בכירים מהארץ והעולם, וזכו להד תקשורתי עצום, שהביא להצטרפותם למאבק של חתני פרס נובל וכן חוקרים בעלי שם בינלאומי. מעטים יודעים שהמנוע של הפורום ומי שעומד מאחוריו, הוא פרופסור צעיר ונמרץ בשם איתי אטר, מהפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת ת"א, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקר אמפירי בתחומי הכלכלה ואסטרטגיה, שמתמחה ביוקר המחיה ותחרות.

הוא בן 48, נשוי ואבא לשלושה, ועד לפני שלושה חודשים היה עמוק באקדמיה, בלי לתאר לעצמו שישאב לעשיה ציבורית שתגזול את רוב זמנו, ויקים גוף משפיע ודומיננטי במחאה נגד ההפיכה המשטרית. כשרעיון הרפורמה החל לתפוס תאוצה, הוא הצטרף למטה המאבק של אוניברסיטת ת"א, כשהבין שתהיה לה השפעה קריטית על הכלכלה. כשההייטקיסטים, הרופאים והטייסים הוציאו מכתבים נגדה, הוא הבין שגם הכלכלנים חייבים לעשות מעשה.

"להפוך את התחושות לסטייטמנט כלכלי ברור זה אתגר", הוא אומר. "צריך היה לגבש אמירה שתתפוס מקום בשיח. ניסיתי לקדם פעילות דרך האגודה הישראלית לכלכלה וזה לא עבד. ואז מישהו אמר לי, מה דעתך להרים דבר כזה? אז כתבתי שתי פסקאות, ויחד עם ד"ר צחי רז וד"ר ינאי שפיצר מהאוניברסיטה העברית, ניסחנו מכתב".

והוא נפתח ככה: "אנו, מרצים ומרצות בתחומי הכלכלה והניהול, מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי ושלהערכתנו יגרמו נזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית". עכשיו התחילה ההתלבטות מה עושים עם זה הלאה.

"הרבה מהכלכלנים חוששים לצאת החוצה עם אמירות כאלה. באקדמיה, ואני מעריך את זה, יש רצון להיות מדויק, מגובה ומבוסס עובדות וכשנושאים לא נמצאים בתחום המומחיות שלך, זה מציב אתגר לגיטימי, בעיקר לאנשים שהמקצועיות שלהם היא מה שמגדיר אותם".

המכתב הראשון כלל שלוש פסקאות בסך הכל, שהתרכזו בטווח הקצר והארוך והתבססו על המחקר האדיר בכלכלה, הפגיעה בעצמאות בית המשפט וביכולתו לשמש חסם לפעילות הממשלה, פגיעה בלמ"ס, ובמוסדות שיאפשרו לכלכלה לשגשג. חלק אחר במכתב התייחס למאפיינים של כלכלת ישראל, כלכלה קטנה שתלויה בהשקעות מהעולם, בעיקר בהייטק, פגיעה בזכויות הקניין, פגיעה רצון המשקיעים להשקיע כאן ובריחת מוחות. טקסט שיאפשר לכלכלנים לצרף את השם שלהם".

יש לכם מכתב ביד, איך מפיצים אותו?
"ואיך גורמים לבכירים לחתום עליו? בהתחלה פניתי לאנשים שאני מכיר, הם חתמו וכשאחרים ראו את החתימות הקודמות, הם הרגישו ביטחון להוסיף גם את שמם. ניסיתי לשכנע אנשים שעבדו בממשלות נתניהו והיו כאלה שביקשו לשנות מילה פה ושם, במקום 'היוזמות של הקואליציה' 'היוזמות הנוכחיות של הקואליציה'. אבי שמחון לא חתם וגם לא מיכאל שראל, אבל הוא יצא במכתב משלו נגד הרפורמה.

"הגדלנו את רשימת החותמים, רק מה עושים עם זה? מעולם לא עבדתי עם התקשורת ולא היה לי מושג איך להתחיל. אני זוכר שביום שני יצא המכתב של הנגידים לשעבר ויומיים אחר כך, אנחנו יצאנו עם המכתב שלנו עם 270 חתימות. ובום.

"כמות החשיפה התקשורתית הייתה חסרת תקדים. ואז בשש וחצי בערב, ראש הממשלה מכנס מסיבת עיתונאים מיוחדת, לצידו שר האוצר ושר החוץ, כשאף כלכלן אחד לא היה איתם שם. זה היה מדהים. בבוקר הוצאנו את המכתב - בערב מסיבת עיתונאים בגללו. שלושה חודשים אחר כך, אני יכול לומר בצער שהחששות שלנו התממשו אחד לאחד, בצורה עצובה וחזקה. כולל הורדת דירוג האשראי".

לא הופתעת מהורדת תחזית האשראי.
"מודי'ס הוציאו דו"ח מיוחד בתחילת מרץ שבו הורידו את האופק מחיובי ליציב, בגלל התהליך החפוז, הלא רציני ובלי ההסכמה שמובילה הממשלה. וזה אחרי שבאפריל בשנה שעברה היה שיפור התחזית והשאיפה הייתה להעלות את הדירוג. אם תהיה התקדמות בחקיקה, תהיה הורדת דירוג בפועל ובשום אופן זו לא התפתחות חיובית".

יש טענות שעושים מהדירוג הרבה רעש ובסופו של דבר אין לו משמעות אמיתית, כמו החלטות האו"ם, שנשמעות פומפוזיות, אבל ריקות מתוכן אמיתי.
"הורדת דירוג פירושה פחות כסף לרווחה, לבריאות ולחינוך. יכול להיות שגופים טועים, אבל לא חסרות אינדיקציות בשווקים, כמו תשואת המניות, דו"חות שמתפרסמים, השוואות ל- OECD, פיטורים בהייטק, שמעידות על פגיעה בגלל ההפיכה".

כמה ימים אחרי פרסום המכתב הראשון, יזמו האנשים של פרופ' אטר פניות לחתני פרס נובל, באמצעות פרופ' דניאל כהנמן, ושבעה חתנים הצטרפו אליו והביאו איתם גל נוסף של פרסומים בתקשורת. אחריהם הגיע המכתב השני של בכירי האוצר לדורותיהם והמסר המשיך להדהד.

"יש לפחות שתי קבוצות וואטס אפ שדנות במסרים הנכונים, בפניות מהתקשורת ולתקשורת. ויש גם חילוקי דעות, כי לכלכלנים, מטיבם, יש דעות שונות על כל דבר. עשרה ימים אחרי שהמכתב הראשון יצא, ארגנו כנס בזום יחד עם פרו' יוסי שפיגל מאוניברסיטת ת"א ונשיר האגודה הישראלית לכלכלה ופרו' משה שעיו, ראש החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית.

"היו שם דוברים פרופסורים מהונגריה, פולין, רוסיה ותורכיה, מדינות שעברו תהליך דומה. הדובר ההונגרי גר בווינה, הרוסי בפריז, התורכי בארה"ב, והפולניה, שגרה עדיין בפולין, ביקשה לדבר עם מסך שחור ודבריה לא מופיעים לבקשתה בהקלטה, בגלל החשש שלה לביטחונה.

זה היה בתחילת פברואר והעביר החוצה את החשש וההקבלה למדינות אחרות, בכל הקשור להשתלטות על האקדמיה, התקשורת וחופש הדיבור. הייתי מעורב בעוד כנס במכון אהרון באוניברסיטת ת"א בתחילת מרץ, שם דיבר הנגיד ההונגרי לשעבר".

הפכת מאיש אקדמיה לפעיל חברתי בתוך שלושה חודשים.
"את לא מבינה איך זה שאב אותי. אני משקיע בזה כמעט את כל מרצי והמשפחה שלי מקבלת אותי פחות. אתמול למשל הייתי עד שלוש לפנות בוקר בהפגנה ליד תחנת משטרה כדי לשחרר עצור מהפגנה".

בסופו של דבר אתם אנרכיסטים שמאלנים.
"ממש לא. צריך להבין שאצל כלכלנים מעצם טיבם, המקצועיות שלנו היא הבסיס ליכולת להגיד את דברנו. אנחנו חרדים מאוד לכלכלה, אבל הבסיס שלנו מקצועי ומבוסס על מחקר כלכלי אדיר בנושא. ימין ושמאל לא היה בכלל על השולחן, אלא היושרה המקצועית. אין לי מושג למי מצביעים חלק מהחותמים על המכתבים. היו כאלה שאמרו לי, 'אני ימין ומוכן לחתום על המכתב, כי הקואליציה של הימין חשובה לי'".

אתה מתמחה ביוקר המחיה. איך הרפורמה המשפטית תגרום לעליית מחירים?
"החלשות השקל משפיעה על האינפלציה והעליה בריבית מביאה להתייקרות המשכנתאות. אבל אני מכוון את הזרקור, כמו שזה בא לידי ביטוי במחקרים שלי, שכדי להוריד את יוקר המחיה שומת הלב צריכה להיות מופנית לשם. צריך לקדם רפורמות שירסנו את עליות המחירים. כשכל הגופים מתמקדים רק ברפורמה משפטים וחוקים מטורללים, החברות המסחריות מנצלות את זה כדי להעלות מחירים. הממשלה לא עוסקת בדברים האמיתיים אלא רק בדבר אחד".

פרופ' אטר וחבריו לפורום לא הסתפקו בניסוח מכתבים והחתמת סטארים כלכליים, אלא יצרו מצגות רציניות ומבוססות מחקר בנושא כלכלה ודמוקרטיה, למרצים במנהל עסקים והפיצו אותן לכל עבר. הם גם יצרו רשת קשרים בינלאומית עם כלכלנים קולגות ובכל מדינה שבה נתניהו מבקר, הכלכלנים שקרובים לראש המדינה מכינים אותו לפני הביקור עם ראש ממשלת ישראל ולא מאפשרים לו לשחק עם העובדות.

כשאני שואלת את אטר אם המצב הפיך, והיה והממשלה תחליט לגנוז את הרפורמה, האם המצב יחזור לקדמותו, הוא עונה בלי לחשוב,

"לא. נזק גדול נעשה. והמטרה שלנו היא שלא יגרם נזק גדול יותר. חזרה מלאה למצב הקודם לא תקרה, כי האמון נסדק. שינוי כללי המשחק ללא הסכמה, תוך התעלמות בוטה משיח, נמצאות על השולחן, ואמירות שזה לא יקרה שוב, לא יתפסו לצערי. חברות ומשקיעים זרים, חלקם, לא כולם, לא יסכימו לקחת את הסיכון הזה.

"צריך קודם כל לגנוז את הרפורמה ואז לנסח מחדש את כללי המשחק, חוק יסוד חקיקה, חוק מגילת העצמאות, למצוא את הדרך לחיות יחד. ככלכלן, העובדה שהחקיקה נמצאת על השולחן, והאקדח מכוון לרקה, זה נזק, צריך להסיר אותו לגנוז אותו".

וחזרה לנקודת ההתחלה של הכל, או מדויק יותר, קצת לפניה. בסוף דצמבר נפטרה דובית, אמו של פרופ' אטר, ממחלת הסרטן. הוא צוחק ואומר שאמנם היה לה שם מיוחד, אבל היא הייתה יפה ורזה, במשך שנים התנדבה ב"קו לעובד" בזכויות עובדים. "אמא שלי העבירה לי את האש. גם קודם הייתי מעורב חברתית, אבל מה שאני עושה היום זה כמה דרגות מעל. אני כל כך אוהב אותה ומתגעגע אליה".

היא בטח הייתה מאוד גאה בך.
"אני מקווה".