לראשונה בישראל - פסק דין שתומך ב"כלכלה שיתופית"

השבוע דחה בית הדין לעבודה בירושלים תביעה של קוסמטיקאית עצמאית, שתבעה חברה גדולה שיכירו בה כעובדת. פסק הדין הכיר בשיטות העבודה הנהוגות בכלכלה המודרנית - והוא עשוי להשפיע על כולנו.

הפסיקה התקבלה בתביעה שהגישה קוסמטיקאית עצמאית, אשר שכרה עמדה בקניון בירושלים מחברת "זאדור ביוטי". החברה הציעה לקוסמטיקאיות עצמאיות בלבד לקבל רשות שימוש ב"סל שירותים" ייחודי, בדומה לסל בתחום רפואת השיניים, תמורת שותפות שווה (50%-50%) בהכנסות העצמאיות. במסגרת עסקת החבילה, העניקה החברה לקוסמטיקאיות רשות שימוש בעמדת עבודה ב"פריים לוקיישן" במיקום מרכזי במרכז מסחרי הומה אדם, במקום מעוצב ומצויד ברמה גבוהה, בציוד, בחומרי קוסמטיקה, באפשרות לסליקת אשראי ועוד.

התובעת עתרה בסיום העסקתה לבית הדין לעבודה ודרשה שיכיר בה כעובדת על אף שהייתה עצמאית והוציאה חשבוניות, ולפיכך יורה למעסיק לפצות אותה בזכויות של עובדת מן המניין, לרבות דמי חופשה, הבראה, פנסיה וכיו"ב.

מנגד, נטען באמצעות עו"ד יגאל דנינו ועו"ד רועי סבג, כי החברה נהיגה במודל הפעלה המבוסס על הכלכלה השיתופית המודרנית, לפיו ייעשה שימוש נרחב בבסיס התשתית הקיימת. "החברה הטמיעה בעולם הקוסמטיקה את הכלכלה השיתופית וליה עצמאיות שאין ביכולתם/ברצונם להחזיק תשתית מלאה הכוללת שכירות של מקום עם כל ההשקעה הנלווית לכך ברכישת ציוד ואחזקתו, מקבלות רשות שימוש במרפאה מצוידת לפי צרכיהם. כך, הקוסמטיקאיות מקבלות מכלול של שירותים - שירותי קבלה, עמדת טיפולים, ציוד וחומרים רפואיים וכיו"ב, תמורת אחוז מסוים מהתקבולים.ז את, מתוך אמונה כי לעצמאיות יש עניין כלכלי במודל השיתופי" טענו עורכי הדין של החברה.

לאחר התדיינות משפטית ממושכת, דחה בית הדין לעבודה את תביעתו של התובעת וקבע בפסק דינו כי אמנם יש סממנים שלכאורה מראים שמדובר ביחסי עבודה, אולם התמונה הכוללת מראה שמדובר על כלכלה שיתופית מתקדמת במאה ה-21 ולכן לא ניתן לקבוע כי התקיימו יחסי עובד מעסיק בין הצדדים.

השופטת יפה שטיין קבעה בהחלטתה: "מבדיקת מבחני הפסיקה השונים ולאור כל האמור לעיל הגענו למסקנה שגם אם התקיימו באופן חלקי מס' מבחנים שבפסיקה המתאימים ליחסי עובד ומעביד - בראייה כוללת ובמיוחד לאור מבחני העזר השונים, ולאור אופי ההתקשרות שבין הצדדים - הכף נוטה בבירור לכך שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד, וכי התובעת התקשרה עם הנתבעת - גם אם סירבה לחתום על הסכם - מתוך ידיעה ברורה כי היא עצמאית; וכי תמורת העובדה שקיבלה מקום עבודה במכון מאובזר ללא תשלום שכר דירה והשתתפות בהוצאות המכון - אף שילמה לבעל המכון 50% מרווחיה. אמנם אין מדובר בהתקשרות בה התובעת נהנית מעצמאות בלתי מוגבלת כמו כל עצמאית (כולל בבחירת שעות העבודה שלה), אלא שמגבלות אלו תואמות את הדרך של כלכלה שיתופית בה היא נהנית מיתרונות רבים כעצמאית, ובתמורה לכך מוותרת על חלק מעצמאותה".

על פי ההגדרות, כלכלה מסורתית מבוססת למעשה על שני צדדים, צרכן מצד אחד ומוכר/יצרן/נותן שירות מן הצד האחר. בשנים האחרונות המושג "כלכלה שיתופית" תופס תאוצה בארץ ובעולם כאשר הוא קורא תיגר ברור ומיידי על הקיבעון הזה בהגדרת התפקידים המסורתיים עם מתן חשיבה ליצירתיות בענייני עבודה. הכלכלה השיתופית הינה למעשה, מערכת כלכלית שמבוססת על שיתוף של מוצרים, שירותים ורכוש בין אנשים פרטיים ועסקים. המטרה של הכלכלה השיתופית - ניצול בצורה טובה יותר משאבים, מיקסום כישורים אישיים תוך מתן אפשרות לבני אדם לקבל רווח כלכלי מנכסים הנמצאים בבעלותם ולהפחית עלויות לצרכנים. "כלכלה שיתופית" רואה חשיבות בנגישות, במקום בבעלות.

מומחים בתחום אומרים כי "כלכלה שיתופית" יוצרת עולם מקביל של צרכנות חברתית, הן בעולם הוירטואלי והן פיזית, חלק מהדוגמאות המובילות לכך - שיתופים בתחומי הרכב, נכסים בתחום הנדל"ן, מסעדנות וחיי לילה, חללי עבודה משותפים, ייעוץ מקצועי, תוכן שיתופי, הלוואות חברתיות ועד לשידוכים ועוד. התפתחות הדיגיטל בפלטפורמות השונות ובפרט פלטפורמות תשלומים, סייעה למהפכה זו לקרום עור וגידים.

"פסק הדין הוא אבן דרך משמעותית בהכרה של בתי הדין לעבודה בכלכלה שיתופית שאינה יוצרת בהכרח יחסי עבודה, ומכאן חשיבותו העקרונית", מסרו עו"ד יגאל דנינו ועו"ד רועי סבג, באי כוח החברה.