בעקבות גל ההתייקרויות: חשש גדול מצמיחה בחדלי הפירעון

בחודש ספטמבר 2019 נפל דבר בתחום חדלות הפירעון בישראל. בתאריך זה החליפה מדינת ישראל, לראשונה מזה כ-40 שנים, את החוק המרכזי שמשל בהליכים אלה עד לאותו יום - פקודת פשיטת הרגל. בכך בא הקץ לתהליך ארוך של גיבוש רפורמה בהליכים אלה - תהליך שארך מס' שנים - מהגייתו ועד להפיכתו לעובדה מוגמרת בספר החוקים.

דומה שאיש לא צפה ולא יכול היה לדעת עד כמה עיתוי כניסתו לתוקף של החוק יהיה כה דרמטי ומשמעותי - נוכח המציאות, אשר טפחה על פני האנושות כולה בחצי השנה שלאחר מכן - ולימדה אותנו, כולנו, עד כמה המציאות בה אנו חיים שברירית ונתונה לשינויים שבמקרה זה נוצרו בשל נגיף זעיר, בלתי ניתן לתצפית בעין בלתי מזויינת: נגיף הקורונה.

נגיף זה הכניס את השווקים העולמיים ואת הכלכלה הגלובלית למציאות משתנה ודרמטית, שינה את הרגלי הצריכה של כולנו, את אופן קניית המצרכים, את סוג המצרכים שאנו קונים, את אופן ובעיקר עלויות השינוע של מצרכים אלה, את האופן בו מתבצעות עסקאות בחלל הגלובלי ועד כהנה וכהנה שינויים אשר ניחתו על כולנו באבחת חרב חדה.

החוק החדש, אשר נכנס לתוקף, כאמור, שניות בודדות (במונחי היסטוריה) לפני היווצרותו של הנגיף, שינה מוסכמות ומונחי יסוד בעולם חדלות הפירעון הישראלי - ואפשר, בין היתר, להתמודד עם השינויים הכלכליים הדרמטיים שהכלכלה הישראלית ממשיכה להרגיש אותם גם בימים אלה ימי הפוסט קורונה. השינוי המרכזי עליו ניתן להצביע עניינו בשמו של החוק. חלק משם החוק הוקדש לנושא ה"שיקום הכלכלי" של החייב (ה"יחיד") - נושא שלא מצאנו התייחסות אליו בפקודת פשיטת הרגל.

עניין שיקומו של היחיד והניסיון להחזירו לחברה, לאחר הליך חדלות הפירעון, משול לניסיונות השיקום שמבוצעים במסגרת הליכים פליליים. החברה מבינה ומפנימה שחלק מההתמודדות עם פשיעה (להבדיל כמובן) אינה רק בדרך של הנחת העבריין מאחורי סורג ובריח - כי אם במתן כלים מתאימים, אשר יסייעו לו לשוב לחברה הנורמטיבית כשהוא מצויד ביכולות ותובנות, ויאפשרו לו שלא לסור לדרכו שהביאה אותו לבית הסוהר.

כך גם בהליכי חדלות הפירעון - החברה הבינה והפנימה, שלפחות ביחס לחלק מהיחידים, אשר נקלעים להליכים אלה - יש חשיבות רבה ומשמעותית, מעבר להליך חדלות הפירעון עצמו (שבו ננקטים הליכים מתאימים למימוש נכסי היחיד וגביית תשלומים עיתיים, אשר יאפשרו החזרת, ולו חלק, מחובותיו) - לעסוק בחינוכו ולימודו של היחיד התנהלות כלכלית אחראית מהי על מנת למנוע רצידיבזם כלכלי, ובכך להגביר את סיכויו של היחיד לחזור למערכת הכלכלית כגורם מתפקד, יצרני ואחראי.

במסגרת החוק ניתנו כלים שונים לעניין זה, בין היתר היכולת לחייב את היחיד (במקרים בהם המערכת רואה את היחיד ונסיבותיו כמתאימים לעניין זה) לבצע קורס התנהלות כלכלית אחראית, אשר תקנה לו, כאמור, כלים ויכולות (שיתכן ולו היו לו לפני כן היו מונעים את כניסתו להליך חדלות הפירעון ויצירת ה"תאונה הכלכלית" שנגרמה) שיאפשרו לו לכלכל את חייו הכלכליים באופן וצורה שיאפשרו התנהלות כלכלית אחראית, נבונה, נטולת סיכונים מיותרים ובעיקר התנהלות צרכנית ומשפחתית כזו שתאפשר חיים כלכליים נטולי גירעונות ומינופים מיותרים.

עליית מחירי המזון ומוצרי הצריכה, החשמל, הדלק, ועליית הריבית במשק הביאו למצב כלכלי קשה וחדלות פירעון בקרב הרבה ישראלים. בשנת 2022 המיתון העולמי ההעלאת הריביות והשפעת משבר הקורונה הביאה לגידול של כ-10% בפתיחת תיקים לחדלות פירעון. ההערכה שהיא שבשנה זו נפתחו כ-25,000 תיקי חדלות פירעון של יחידים ועסקים קטנים שהיקף חובותיהם הכולל הוא כ- 20-25 מיליארד שקל. על פי ההערכות, גם בשנת 2023 תמשיך המגמה של עלייה בפתיחת תיקי חדלות פירעון בכ-5% עד 10% לעומת שנת 2022.

חברת עורכי דין פדר מתמחה בתחום חדלות פירעון ופשיטות רגל