מי שמתעדכן בכותרות החדשות, יכול להתרשם שאנחנו, הישראלים (וגם רבים בעולם) מתרחקים בעת הזו מנדל"ן, אלא שבחינת תיקי ההשקעות של קרנות הפנסיה והגמל שלנו מלמדת שאנחנו עמוק בפנים, ושאנו מאמינים בחוסנן של החברות הגדולות בתחום.
האמונה שלנו, גם אם לא היינו מודעים לה עד לרגע זה, מסתמכת על אחוז האחזקה של כספי החסכונות שלנו באיגרות החוב של חברות הנדל"ן והבנקים, המעידים על האמון שמנהלי ההשקעות מביעים באפשרות החזרת החוב של החברות.
ההשקעה באיגרות החוב חזרה לככב בתיק ההשקעות והפכה ללהיט של שנת 2022, וביתר שאת ברבעון הראשון של 2023. אלא שמדובר בהשקעה זמנית, שלעת זו רק "חונה" באג"ח, עד יחלפו העננים הקודרים שנוצרו מעל לשוק ההון, בגלל הריבית הגבוהה שנועדה להילחם באינפלציה.
בדיקת השקעות האג"ח לרבעון הרביעי של 2022 של תשעת הגופים המוסדיים הישראלים הגדולים המנהלים את קרנות הפנסיה והגמל שלנו, עם זאת, מציגה תמונה הפוכה, במסגתרה מצטייר כי אותם גופים הקטינו אחזקתם באג"ח.
מנתוני חברת סמארטבול (שפיתחה מערכות לניתוח השקעות של גופים מוסדיים) עולה כי כלל הגופים שנבחנו (ראו טבלה) הקטינו אחזקתם באג"ח (ממשלתי וקונצרני) בכ-11.9 מיליארד שקל (מצרפי) ברבעון הרביעי של 2022, והגדילו אותה בחזרה בכ-5.3 מיליארד שקל בלבד. כלומר, מכרו יותר מפי שניים ממה שקנו.
יותר בעסקים, פחות בממשלה
עיקר האג"ח שנמכר היה ממשלתי, והסתכם בכ-11.7 מיליארד שקל מכירות מצרפיות מממוצע התיק, בעוד עיקר האג"ח שנרכש היה קונצרני (איגרות חוב של חברות) ועמד על כ-3.4 מיליארד שקל רכישות מצרפיות מהממוצע בתיק.
מי שהמשיך לחזק את אפיק האג"ח הממשלתי בתיק ההשקעות היה בית ההשקעות מיטב דש, שהגדיל אפיק זה בתיק בכ-1.7 מיליארד שקל, ואחריו הגדילה גם חברת הביטוח מגדל בכ-218 מיליון שקל לאותה התקופה.
לעומתם ממוצע הרכישות והמכירות של האג"ח הממשלתי של בית ההשקעות אלטשולר שחם היה לכיוון השני, והוא הקטין אפיק זה בתיק ההשקעות שלו בכ-5.4 מיליארד שקל, ובכך הוביל את מגמה זו מבין החברות שנבחנו.
אלטשולר שחם היה גם היחיד עם הקטנה בתיק האג"ח הקונצרני, שעמדה על 259 מיליון שקל, בעוד בית ההשקעות מור וחברת הביטוח כלל הובילו את טבלת אפיק זה ברבעון הרביעי של 2022, עם הגדלה של כ-623 מיליון שקל וכ-648 מיליון שקל באפיק זה בתיק, בהתאמה.
אז כיצד האג"ח הפך לדבר הכי חם בעוד מצטייר כי המשקיעים הגדולים (המוסדיים) דווקא מצמצמים אפיק זה בתיק ההשקעות?
בחינת אחזקת כמות האג"ח מלמדת שזו דווקא נשארה זהה ואצל חלקים אף גדלה. גורמים בשוק ההון מסבירים כי מכירות האג"ח שבוצעו לאורך 2022 הם חלק מהתנהלות התיק ומיצוי אפשרויות התשואה בחלקן, בעוד הרכישות הן חלק מההזדמנויות החדשות שנוצרו בשוק, ובמחירים זולים יותר.
נטיית המוסדיים לעבר האג"ח הקונצרני, לפי אותם גורמים, נובעת מהתשואה הגבוהה יחסית שניתן לקבל בגינם, עקב עליית הריבית.
בעיקר נדל"ן ובנקים
עיקר אחזקת המוסדיים באג"ח הקונצרני הוא כאמור בחברות הנדל"ן והבנקים. כך לדוגמא 34.49% מתיק האג"ח הקונצרני של ילין לפידות מוחזק בנדל"ן וכ-34.4% בבנקים; תיק האג"ח הקונצרני של מנורה מכיל 40.32% אג"ח של חברות נדל"ן וכ-24.75% של בנקים; וכ-35.79% מהאג"ח הקונצרני של בבית ההשקעות מיטב דש הוא של חברות נדל"ן לצד 40.78% אג"ח של בנקים.
יש לציין, כי חלק מהמוסדיים רואים באג"ח פתרון זמני ל'חניית' כספי העמיתים בשל חוסר הוודאות הקיים כיום בשווקים, וכי כסף זה 'חונה' עד שלוח ההשקעות יהיה בהיר יותר ויאפשר הכוון כספי העמיתים למקומות כדאיים ובטוחים יחסית.
אנו נציין כי לאחר קבלת נתוני הרבעון הראשון של 2023 ניתן יהיה להבחין באמצעות בדיקת המח"מ (משך חיים ממוצע) במסגרתו נרכשו האג"חים, שאמור להתקצר, בהתאם לדברי הגורמים, ולפיכך להעיד על 'חנייה' זמנית, או שלא.
ובזמן שהכסף שלנו 'חונה' עד לפיזור ענני אי הודאות שנוצרו כתוצאה מהאינפלציה והעלאת הריבית המשקית לבלימתה, אפשר להתנחם בתשואות החיוביות לעת עתה שמצליח האג"ח לספק לפנסיות וההשתלמות שלנו.