ביום הזיכרון לשואה זעקו הכותרות בתקשורת לא רק את סיפורי הנספים והניצולים, אלא גם את סיפורו של אחד - דורון גינזבורג, קברניט באל על. על-פי הדיווחים בתקשורת, דורון גינזבורג אמר לנוסעים במהלך טיסת אל-על לניו יורק, כי שואה יכולה לקרות בדיקטטורות, וכי אנחנו נלחמים כדי שישראל תישאר מדינה דמוקרטית.
מאוחר יותר במהלך אותה טיסה, התנצל בפני הנוסעים שנפגעו מדבריו. על פי אותם דיווחים, בעוד המטוס שוהה באוויר, כבר נשלח אל הטייס זימון לשימוע, שהמתין לו בעת הנחיתה בניו-יורק, עקב כוונת החברה לפטר אותו. עוד פורסם, כי שרת התחבורה זעמה על אל-על והזכירה לה כי היא חברת התעופה "הלאומית", ומצופה ממנה לנהוג בהתאם.
אין זו הפעם הראשונה שבה, בתגובה ללחץ ציבורי ולכותרות רעשניות, על מנת להוריד את הלהבות, מודיע מעסיק כי בכוונתו לפטר את העובד הסורר. יש להניח כי כך הנחו אותו יועצי התקשורת לטפל במשבר - הרחק עצמך מהעובד שגרם את הסערה הציבורית, הבהר כי הוא אינו משקף את ערכיך, וכך הלקוחות ימשיכו לקנות (או לטוס) והעסק לא ייפגע.
אפילו לגנב יש זכויות
לכולנו זכורה פרשת אדם ורטה - המורה מ"אורט" שדן עם תלמידיו בנושאים שעל סדר היום הציבורי, ונטען כי השמיע באוזניהם את עמדותיו כ"שמאלן קיצוני". הוא זומן לשימוע כהרף עין, ובסופו לא פוטר. זמן קצר לאחר מכן פוטר, כאשר הסיבה הרשמית היא קיצוץ והעדר תעודת הוראה.
לעובדות ולעובדים בישראל יש זכויות בכל הקשור לסיום העסקתם: סיבת הפיטורים חייבת להיות עניינית; ישנן סיבות (בהן גם גיל, נטייה מינית, הורות והשקפה פוליטית) בגינן אסור לפטר עובדים; מגבלות על פיטורים חלות גם בכל הקשור לעיתוי הפיטורים, כמו בעת היותו של עובד חולה, בעת הריון, בעת תקופת לידה והורות ("חופשת לידה") ולאחריה, במהלך טיפולי פוריות, ובעת שירות מילואים ולאחריו.
בטרם תתקבל החלטה על פיטוריו יש לעובד זכות להשמיע את טענותיו, במסגרת הליך של שימוע, שיש כללים בקשר לאופן ניהולו (חובה לתת הודעה מראש, לפרט את הנימוקים, לתת הזדמנות להיערך, לנהל פרוטוקול, ולשקול "בלב פתוח ובנפש חפצה"). לעובדים במקומות עבודה שבהם קיימת "קביעות" יש זכויות נוספות בקשר לסיום העסקתם, כמו הצורך לקבל את הסכמת ועד העובדים, תנאי פרישה מיוחדים וכיוצא באלה. פיטורים, על-פי פסיקתם של בתי-הדין לעבודה, הם הצעד האחרון, לאחר שנבחנו פתרונות אחרים.
אפילו לעובד שגנב ממעסיקו או נהג באלימות במקום העבודה יש זכויות, ולא ניתן לפטרו מבלי לשקול את טענותיו ולקיים את ההליך המתחייב.
כל אלה אינם כללים חדשים, והם נראים לנו מובנים מאליהם כאשר מדובר בכל אחד מאיתנו כעובדות וכעובדים, בבני המשפחה שלנו, בחברינו לעבודה. אבל כשמזדעקת כותרת פומפוזית על דברים שאמר או עשה עובד שאיננו מכירים, אנו ממהרים לחרוץ את גורלו, ולומר כי "לא יעלה על הדעת" שהוא ממשיך להיות מועסק באותה חברה או באותו מוסד, וכי יש לסלקו מייד.
גם משבר הקורונה זימן לנו מתחים בין האווירה הציבורית לבין זכויות של עובדים. עובדים הוצאו לחל"ת כלאחר יד ומבלי שהתבקשה הסכמתם, נמנעה כניסתם של עובדים לא מחוסנים למקומות עבודה ועוד. בתי הדין לעבודה דנים עד היום בתביעות של עובדים כאלה.
בשוך הסערה התקשורתית, נבחנים מקרים אלה לפי הכללים הרגילים של דיני העבודה, שחלים על כל עובדת ועובד בישראל. אז מתברר, לא פעם, כי הדברים אינם פשוטים כפי שהוצגו בתקשורת ובתגובת המעסיק לעיתונות. אמנם, סיכוייו של עובד שפוטר בהליך בזק שנועד להרגיע דרמה ציבורית, לקבל את משרתו חזרה - נמוכים. אבל לא קטנים הסיכויים שיזכה לפיצוי כספי בגין פגיעה בזכויותיו, כלל שהיו כאלה.
האם הבעת דעה היא עבירת משמעת?
נחזור לדורון גינזבורג. כעובד אל-על במשך שנים רבות, בוודאי היה ראוי שמנהליו ישוחחו איתו וישמעו את הצד שלו, בטרם נשלחו אליו מכתבים רשמיים שדבר קיומם נפוץ לתקשורת.
אם אמנם יתקיים בסופו של יום הליך משמעת, חברת אל-על תצטרך לבחון את אמירותיו של גינזבורג לגופן. לאיזו עבירת משמעת בדיוק בתקנון המשמעת של החברה ניתן לשייך את דבריו? כיצד ניתן להפוך הבעת תמיכה בשמירה על הדמוקרטיה במדינתנו (החוצה גבולות ימין ושמאל) לעבירת משמעת?
איזה משקל יש לתת לעובדה שהוא התנצל בפני הנוסעים שנפגעו, עוד בטרם נחת המטוס? ואחרי כל אלה, יהיה הכרח לתת את הדעת גם על העובד כפרט - מעמדו בחברת אל-על, הוותק שלו וההיסטוריה התעסוקתית והמשמעתית שלו. כל אלה מהותיים ורלוונטיים להחלטת החברה בעניינו.
אין בעינינו ספק, כי המענה לשאלות אלה לא נקבע לפי גודל הכותרת בתקשורת וגם לא לפי עצמת זעמה של שרת התחבורה.
דורון גינזבורג לא לבד. הפעם זה הוא ובפעם הבאה אתם או אדם קרוב אליכם. כאשר מעסיק דן בעניינו של עובד, ובפרט כשהוא שוקל לפטרו ולגדוע את פרנסתו, עליו להקפיד על החובות המשפטיות החלות עליו, ולהתעלם מרעשי רקע.
הכותבות: עו"ד מרים קליינברגר-אתר שותפה וראש מחלקת דיני עבודה ועו"ד נועה בר-שיר. משרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון