קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, מסכמת את חורף 2022-2023 ומדווחת על היקף עצום של נזקי מזג האוויר לחקלאות בחורף האחרון. החורף השנה, מדצמבר 2022-אפריל 2023, הביא לנזק בשווי כ-165 מיליון שקל לגידולים החקלאיים אותו תשלם הקרן לחקלאים במטרה לסייע להם להתמודד עם ההשלכות.
הנזק הרחב שנגרם השנה, משקף גידול של כ-16% ביחס לחורף אשתקד, עלייה של 25% ביחס לחורף 2020-2021 וזינוק של כ-60% ביחס לחורף 2019-2020.
בקנט אומרים כי היקף נזקי מזג האוויר לחקלאות ברחבי העולם, כתוצאה ממשבר האקלים, כבר הביא לצמצום בשטחי הגידול ואסור שנראה תופעה שכזאת גם בארץ.
יומיים קיצוניים בסופו של החורף
בשנים האחרונות משבר האקלים נמצא בראש הכותרות, בעיקר בכל הקשור לתופעות קיצון, אבל, נראה כי החורף האחרון משקף יותר מכל את השלכותיו של המשבר.
החורף השנה, החל בקול ענות חלושה ובמיעוט גשמים, בעיקר בדרום הארץ ובעמקי המזרח. בהמשך, לקראת סוף ינואר ובתחילת פברואר היינו עדים לסופות חורפיות עזות שגרמו לנזקים משמעותיים לגידולים השונים, בעיקר כתוצאה מהרוחות החזקות, הברד, הקרה וההצפות.
בהמשך פברואר היינו עדים לטמפרטורות נמוכות, בעיקר בחוף כרמל, אשר הביאו לפגיעה בגידולים שונים. אולם, האירוע הקיצוני והחריג ביותר בחורף האחרון התרחש דווקא לקראת סופו, באפריל, כשמזג האוויר הסוער והמאוחר בחול המועד פסח גרם לנזקים גדולים לגידולים החקלאיים.
עיקר הנזק נגרם לגידולי הפירות השונים כתוצאה מהברד שירד, בעיקר בצפון הארץ. בין השאר נפגעו גידולי דובדבנים, אפרסק, משמש, תפוח, שזיף ונקטרינה. מדובר בפירות הנמצאים בתקופה זו בשלב של חנטה מתקדמת והברד הכבד שירד גרם לפציעתם ועלול להביא, בהמשך, לפסילתם לשיווק.
נזקים משמעותיים נגרמו גם מהצפות של שטחי גידול נרחבים, של מאות דונמים, בערבה. בכלל זה גידולי אבטיח ופלפל.
עיקר הנזק נגרם לגידולי הפירות
מנתוני קנט עולה כי במהלך החורף התקבלו בחברה למעלה מ-4,700 דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים. גידול של כ-12% לעומת החורף אשתקד. משך הטיפול הממוצע בתביעת פיצויים עמד על כ- 10 ימים בלבד מעת השלמת הליכי הערכת הנזקים.
מהנתונים עולה כי את הנזק הגדול ביותר בחורף האחרון, כ-46 מיליון שקל, ספגו גידולי הפירות ובכללם תפוח, אפרסק, דובדבן, שזיף ונקטרינה. עבור הנזקים שנגרמו לגידולי הירקות, ובכללם תפוחי אדמה, בצל ושום תשלם קנט כ-43 מיליון שקל.
מגדלי הפלחה, שניזוקה בעיקר מהגשמים המאוחרים בסוף אפריל, יפוצו בכ-21 מיליון שקל. פיצויים משמעותיים יקבלו גם מגדלי ההדרים (כ-9.5 מיליון שקל), האבוקדו (כ-7 מיליון שקל), גפן היין (כ-6.5 מיליון שקל) והבננות (כ-4 מיליון שקל).
גם בעלי הלולים והרפתות יפוצו בסכומים גבוהים, 12.5 מיליון שקל וכ-4.5 מיליון שקל בהתאמה, בעיקר בשל תמותת בעלי החיים כתוצאה ממחלות שונות.
רק תמיכה בחקלאים תסייע להתמודד עם הנזק
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, שב וחוזר היום על קריאתו בצורך להעניק פתרונות מערכתיים כוללים למשבר האקלים ולפגיעה הכלכלית המתמשכת בחקלאים: "מגמת הפגיעה בחקלאות נמשכת, ואף מחמירה" אומר תורג'מן.
"הדבר נכון לישראל כמו למדינות רבות ברחבי העולם. אנו ממשיכים לראות כיצד תופעות טבע שנחשבו בעבר לנדירות הופכות לתופעות תדירות הפוגעות משמעותית בתוצרת החקלאית. חקלאים במדינות רבות, ובכללן באירופה ובארה"ב, כבר מצמצמים שטחי גידול ואסור שהדבר יקרה גם בישראל".
לדברי תורג'מן, אם הממשלה מעוניינת לשמור על רמת מחירים יציבה, אספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה ועל עצמאות המזון כחול-לבן, היא חייבת להגדיל את התמיכה הישירה בחקלאים.
"בכל העולם הוכח כי הגדלת התמיכה הישירה של המדינה בחקלאים, באמצעות סבסוד הביטוח, היא הדרך היעילה ביותר עבור החקלאים להתמודד עם הנזקים הכלכליים, להגדיל את היקפי הגידול, למרות סיכוני מזג האוויר, ולהבטיח לציבור בישראל אספקת תוצרת חקלאית טרייה" אומר תורג'מן.
קנט פועלת מאז שנת 1967 במטרה להעניק רשת ביטחון לחקלאי ישראל במקרים של נזקי טבע ואקלים.
קנט הוקמה כחברת ביטוח על ידי ממשלת ישראל בשיתוף 14 ארגונים חקלאיים ביניהם המרכז החקלאי (התאחדות חקלאי ישראל), התאחדות האיכרים, האיחוד החקלאי, מועצת הייצור החקלאית ואחרים.
החברה מבטחת את ענפי הגידול המובילים בישראל והיא נחשבת לאחת המתקדמות בעולם המערבי במתן פתרונות ביטוחיים לענפי החקלאות השונים.