החשש הגדול בעיסוק ביוקר המחיה הוא שלפעמים הכותרות מצליחות לבלבל אותנו, ומונעות מאתנו לנהל את הוצאות משק הבית שלנו בתבונה.
הנה למשל עליית מחירי החלב שהעסיקה אותנו השבוע. לא נקל בה ראש כמובן, מדובר בפגיעה קשה בכיס שלנו, פחות בגלל מחיר החלב שבפיקוח ויותר בשל עליות המחירים במוצרי החלב הנלווים: הגבינות, המעדנים ועוד.
אלא שעליית מחירי החלב היא לא יותר מ"יריית הפתיחה" שמזניקה את עליות המחירים של הקיץ - ואלה יכאבו לנו הרבה יותר דווקא מחוץ למקררי החלב.
במילים אחרות: חלב בפיקוח, גם אם נשלם עליו שקל יותר, יסתכם אולי בהוצאה עודפת של 20-30 שקל לחודש.
ביחד עם הגבינות והמעדנים, זאת תתקרב כבר ל-100 ועם קצת פסטה, לחם, שימורים ירקות ופירות, נגיע בקלות לעוד כ-300 שקלים לחודש, מחיר ההתייקרות - וזה עוד לפני שהבאנו בחשבון את ההתייקרות הצפויה במשכנתא, בתשלומי גני הילדים הפרטיים לקראת שנת הלימודים הבאה - ואלה רק דוגמאות שמשקפות חלק מתמהיל ההוצאות שלנו שצפוי לזנק, כשמקביל מתייקרות גם ההלוואות שהיו עשויות לסייע לנו לצלוח את התקופה הרעה הזאת...
רגע לפני ששר הכלכלה מקדם את ההצעה להכניס את הנוזל השחור של קוקה קולה אל סל המוצרים בפיקוח, בזמן שפתרון למוצרי הצריכה החיוניים עדיין לא קבלנו - הלכנו לבדוק כמה עולים לנו פירות העונה ברשתות השיווק השנה
הרכבנו סל מהפירות שכולנו מכניסים לעגלת הקניות: אבוקדו, אבטיח, אפרסק, תפוזים, קלמנטינה, ענבים, קיווי, פומלית, אשכולית, לימון, מלון, בננות ונקטרינה ובדקנו את המחירים ב- 17 רשתות שיווק, כולל רשתות דיסקאונט, רשתות אורבניות, חרדיות - כשרות למהדרין ואף ברשתות הלא-כשרות.
הממצאים מדהימים, לא פחות - כי בזמן שעיני כולנו נשואות אל מקררי החלב ומוצריו, נמצא פער של 139% בין הסל הזול ליקר, שהם ההפרש בין המחיר הזול שמצאנו במחסני השוק למחיר הגבוה שנדגם ברשת האורבנית AM PM. בחלק מהפירות מצאנו אפילו פערים של יותר מ- 300% בהשוואה בין הרשתות.
ונותרנו לא רק עם הנתונים, אלא גם עם תהייה עצובה?: ישראל הייתה פעם ארץ הפירות והירקות, התגאינו בכך שלא כמו האירופאים החיוורים, הילדים הצברים אוכלים בננה בחורף ואשכול ענבים בקיץ, תפוח בהפסקת האוכל בבית הספר ואבטיח על שפת הבריכה בקייטנה - ואילו היום, ברבים מהפירות, קילו עולה יותר מקילוגרם של בשר טחון או חזה עוף.
כרגיל במקומותינו, כולם מאשימים את כולם: הממשלה את מתווכי התוצרת החקלאית, החקלאים את הקמעונאים, הקמעונאים את הממשלה - והממשלה, את הממשלה הקודמת. לא נתיימר להכריע עתה בסוגיית האשמה, אלא רק נציין בעצב את הפרמטר היחידי שנותר בה קבוע: הצרכן, כלומר אנחנו, נמשיך לשלם ביוקר., תמורת מה שהיה פעם סימן ההיכר הבולט של סל הקניות שלנו.
הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות
מבוסס על מחירי רשתות השיווק באמצעות אתר פרייסז נכון 03/05/2023