כולם אשמים חוץ מסמוטריץ': סיפורי הגרנדמייזר של שר האוצר

זוכרים את מחאת האוהלים מיולי 2011, שבמרכזה עמד הקוטג' כסמל ליוקר המחיה? ובכן, מאז לא העזה תנובה להעלות את המחיר של גביע קוטג', שעומד ב-12 השנים שחלפו מאז על 6 שקלים, וגרוש לא יותר.

לא מדובר בעניין של מה בכך, שהרי הקוטג' הוא מוצר לא מפוקח ומסביב הייתה השתוללות מחירים. אבל השבוע, בממשלת נתניהו השישית, זו שהבטיחה לטפל ביוקר המחייה, יישבר בשבוע הבא גם השיא הזה: ביום שני יעלו מחירי הקוטג' לראשונה מעל ל-6 שקלים.

כינוס מושב הקיץ של הכנסת השבוע, אפשר סוף סוף לממשלת נתניהו להתחיל - באיחור של ארבעה חודשים - לטפל ביוקר המחייה. ייאמר מיד: התקווה שהמהלך ינמיך את גובה הלהבות שעלו מהרחובות ויסיט את תשומת הלב מההפגנות כנגד המהפכה המשפטית, אינה אלא אשליה. ההפגנות, כך נדמה, הפכו כבר להוראת קבע.

כרגיל אצל שר האוצר, גם יוקר מטופל בצורה שלומיאלית הכוללת פתרונות חלטורה. זה לא מפריע לו כמובן לטעון כנגד התקשורת שהיא מנהלת נגדו מאבק ציני וקמפיין שקרי, ולא רק התקשורת אשמה ביוקר המחיה, אלא כמובן גם ממשלת השינוי.

"הצלחנו לבלום את התייקרות החלב. זה לא היה פשוט לאחר ההתנהלות חסרת האחריות של לפיד וליברמן. למרות ההסכם שנחתם על ידי ליברמן שגרר את הזכאות להעלאת המחיר המחלבות הסכימו לפרוס את ההתייקרות" כך טען שר האוצר השבוע.

מדובר בסיפורי סבתא, או באנגלית האוקספורדית של שר האוצר: 'סיפורי גרנדמייזר'. סמטוריץ' הפר ברגל גסה הסכם ממשלתי חתום עם המחלבות, שנחתם על דעת כל אנשי האוצר. ונסוג רק אחרי שהבין שיתכן שאלה יפנו כתוצאה מכך לבית המשפט.

אולי סמוטריץ' מקווה שאחרי שתושלם המהפכה המשפטית, שתהפוך שופטים לשפוטים, לא יעז גורם מסחרי לפנות לסעד משפטי נגד עוולות משטריות, שהרי שום שופט שחייב את כיסאו לפוליטיקאי, לא ימהר לפסוק נגדו.

סמטוריץ' כנראה הספיק לשכוח את המחמאות שהרעיף על אביגדור ליברמן, קודמו בתפקיד, בטקס חילופי השרים. היו סיבות טובות למחמאות: ליברמן לא הניח אחריו באוצר קופה מלאה, אלא גם התחלה של רפורמות שנועדו להגביר את התחרות.

אבל גם אם נקבל את טענתו של שר האוצר שמנגנון העלאת מחיר החלב הוא ירושה מימי הממשלה הקודמת - איפה בדיוק הוא היה במשך 4 חודשים? והרי כשרצה לבטל את המס על משקאות ממותקים, הוא הפך בקלות החלטה של הממשלה הקודמת. הלא כן?

אז מי באמת מנהל קמפיין שקרי - והאם הממשלה הקודמת אחראית למצב? סיפור ה"מעונות חינם" לילדים בגילאי 0-3, סוקר השבוע בהרחבה לאחר שנשלף מהמותן בעקבות קריסת הליכוד בסקרים. אלא שההתיימרות לקרוא לכך "מעונות חינם" היא מטעה.

במקרה הטוב, הפתרון הזה יהיה (רק מהשנה הבאה כמובן) רלוונטי ל-25% מהילדים. מעמד הביניים למשל, הודר כמעט לגמרי מההטבה. גם אז לא מדובר ב"חינם" ממש, ובכלל - מרוב מהירות להציג מצג שווא של מלחמה ביוקר המחיה, נרקח מתווה שצריך להיות רואה חשבון בכיר בכדי לדעת אם זוג הורים זכאי לו או לא.

שר החינוך טען שמימון ההטבה כבר מופיע בספר התקציב ולא נדרשת הוצאה תקציבית נוספת. עלי להודות שאני למשל לא ידעתי על כך, או במילים אחרות: ממש לא ברור אילו דברים נוספים מוסתרים בספר התקציב שלא ידענו קיומם.

בסוגיית ייקור מחירי מוצרי החלב שלף שר האוצר פתרון זהה שהוצע על ידי קודמו ליברמן: פריסת העלאת המחירים כמקובל בחברות כרטיסי האשראי וגלגול ההעלאה העתידית לשר האוצר במשמרת הבאה

גם בנושא מחירי הדלק המשיך סמטוריץ' את מדיניות קודמו ,לסבסד את הבנזין. אלא שבעוד שליברמן טיפל בבעיה בצורה מאולצת בגלל הקדמת הבחירות (והפיכת הממשלה לממשלת מעבר), לשר האוצר הנוכחי יש, לפחות על הנייר, ארבע שנות כהונה שלמות (או לפחות שנתיים, עד שיוחלף בנציג ש"ס, כמתחייב בהסכם הקואליציוני) להציע פתרון שיטפל בבעיה מהשורש ולא פתרון-חלטורה.

אז איך ממשלת השינוי אשמה ביוקר המחייה, אם ממשלת נתניהו עושה לכאורה בדיוק אבל למעשה בדיוק את אותו הדבר? סליחה, בעצם לא בדיוק.

יוקר המחייה מבחינת נתניהו ושר הכלכלה שלו, הם מחירי הקוקה הקולה, שהפכו על ידם למוצר צריכה בסיסי. השבוע הם הפכו את קוקה קולה לנושא הכי דחוף לטיפול ואולי יצליחו בכך לפתור את בעיות יוקר המחייה בקרב רופאי השיניים.

שר האוצר אינו פועל בחלל ריק. הוא הביא לכנסת תקציב נוראי. הנחות העבודה על הכנסות ממיסים הן נדיבות להחריד. גם ההערכה שהגירעון השנתי יעמוד על 0.8% בלבד, היא אשליה שתתנפץ בקרוב.

גורם בכיר באוצר העריך את הגרעון בפועל לפחות ב-3% מהתוצר וזה עוד לפני הפיצוי שדורשות המפלגות החרדיות כאתנן על דחיית חוק הגיוס. למה לא שמענו על זה? כי לפי שעה החרדים אינם רק בממשלה, אלא גם באוצר, שבו החרדים למשרותיהם משמיעים את הביקורת שלהם על התנהלות השר בחדרי חדרים ובחרדת קודש.

חלקם כמו מנהל רשות המיסים, יו"ר רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון והביטוח, הכלכלנית הראשית באוצר ועוד, נמצאים כבר ממילא בדרך הביתה. כלומר, לחברי ההנהלה אין עניין להתעמת עם השר, שמצידו סופר אותם פחות ופחות.

הם הופתעו מההכרזה במסיבת העיתונאים בנושא המעונות. גם ההצעה לעדכון התקציב הדו שנתי והבאתו להצבעה בכנסת במקרה של חריגה מהותית נדחתה על הסף.

לכן, מצד אחד, אין לקנא בשר האוצר שנאלץ לגלות גמישות של רקדן בלט בבולשוי כדי לשרוד.
אבל מצד שני, אסור לו להתייפח ולהאשים את התקשורת או הממשלה הקודמת בחוליים שהאחריות הישירה עליהם היא של הממשלה הנוכחית. למשל, הקשר הישיר שקיים בין הירידה בהכנסות ממיסים לבין המהפכה המשפטית, שבשלב זה אינה יוצאת אל דרך.

זאת ועוד, גם האזהרות להפחתת דירוג האשראי רשומות בטאבו על שם ממשלת נתניהו. כך גם תקציבי החרדים המוגדלים ללא לימודי ליבה, הסחבת הבלתי נסבלת בטיפול בשוק הדיור והמשך עליית המחירים - כל אלה באחריות הממשלה הנוכחית. אז אולי אפשר לבקש משר האוצר שלא יספר לנו סיפורי גרנדמייזר?