איכות הסביבה, עד כמה היא משפיעה על שיקולי ההשקעה שלנו?

דו"ח חדש שמפרסם הפורום הישראלי לכלכלת אימפקט (IFIE) בתמיכה של BDO ולוריאל ישראל מגלה: המגמה הגוברת והולכת, בה גופים מוסדיים מבינים שלטווח הארוך - חובה עליהם להשקיע במיזמים וגופים המאמצים שיקולים חברתיים וסביבתיים בסל שיקולי ההשקעה הכלכליים שלהם, מגיעה גם לישראל.

המסקנה: הסיבה להשקיע בגופים אלו לא נובעת רק מעשיית טוב, אלא שהיא משתלמת יותר לטווח הארוך, מהווה השקעה חכמה יותר וכוללת ניהול סיכונים מושכל יותר וזיהוי הזדמנויות.

מחקר חדש וראשון מסוגו בישראל חושף אילו גופים מוסדיים בישראל שמים את הכסף שלנו במקומות טובים יותר לסביבה ומה המוטיבציה שלהם, מה ההבדל בין "השקעה אחראית" ל"השקעת אימפקט" ומי הגופים שנשארים מאחור במאבק על עתיד כדור הארץ? ה

מחקר, שנערך על ידי הפורום הישראלי לכלכלת אימפקט (IFIE) בתמיכה של BDO ולוריאל ישראל מסווג בפעם הראשונה את המשקיעים המוסדיים בישראל לפי רמת המודעות וההתחשבות שלהם בשיקולי ESG ואימפקט אחריות תאגידית, סביבה, מדיניות הגונה וכו'.

כשמדברים על השקעות בתחום זה, חשוב להכיר את המספרים: הערכת שווי שוק ההשקעות האחראיות/ESG בעולם היא כ-40 טריליון דולר, ולמעלה מטריליון דולר בהשקעות אימפקט.

ממצאי המחקר חושפים נתונים מפתיעים על היקפי ההשקעות של הגופים המוסדיים בישראל: משקיעים מוסדיים משחקים תפקיד חשוב בקידום השווקים הגלובליים של השקעות אחראיות והשקעות אימפקט.

מחקר זה נועד להציג תמונת מצב עדכנית על הפעילות של המשקיעים המוסדיים בישראל בתחומים אלו, וכן להצביע על המוטיבציות והחסמים המרכזיים המשפיעים עליהם בבואם לבצע השקעות אחראיות ו/או השקעות אימפקט.

ב-2021, הוציאו, הן רשות שוק ההון והן המפקח על הבנקים, הוראות המחייבות את המשקיעים המוסדיים לקבוע מדיניות השקעות אחראיות ולקחת בחשבון שיקולי ESG. ממצאי המחקר מראים כי המוסדיים הגיבו להוראות אילו וכי חל שינוי משמעותי בהתייחסות שלהם לשיקולים חברתיים וכלכלים בתהליך ההשקעה.

את תמונת המצב הנוכחית אפשר לחלק לשלושה תחומים:

Exclusion - הימנעות מהשקעה בחברות הגורמות נזק

מובילי ESG - העדפת השקעה בחברות בעלות התנהלות חברתית וסביבתית טובה יותר

מובילי אימפקט - העדפת השקעות בחברות שפותרות אתגרים גלובליים קריטיים

על בסיס ראיונות עם גופים מוסדיים ועם מומחים מהתעשייה, וכן על בסיס ניתוח דיווחים גלויים, נמצא כי המוסדיים בישראל פועלים באופן הדרגתי להטמיע שיקולי חברה, סביבה וממשל תאגידי (ESG) בתהליכי ההשקעה. למרות השונות בקצב ההתקדמות והלמידה, נראה שקיימת תשתית טובה להתפתחות התחום בישראל.

בנוסף, מצאנו כי המוסדיים כמעט שלא מבצעים השקעות אימפקט, ושהשקעות אלו מבוצעות לרוב באמצעות מתווכים או כלים פיננסיים. עוד נמצא כי בנק הפועלים הוא הגוף המוסדי היחיד שפועל בשלושת הגזרות. בהתאם, נכסי אימפקט מהווים שבריר מזערי מתוך סך הנכסים המנוהלים על ידי המוסדיים.

עם זאת ישנה מגמה של אימוץ השקעות מוכוונות-אימפקט, במגוון תחומים כגון: אנרגיה מתחדשת, התפלת מים, טיפול בפסולת, דיור בר-השגה וקידום עסקים קטנים. היקף השקעות אלו ב-2021 מוערך ביותר מ-6 מיליארד שקל, עם פוטנציאל צמיחה משמעותי בשנים הקרובות.
מוטיבציות להשקעות אחראיות והשקעות אימפקט

בחינת מסמכי מדיניות ההשקעות של המוסדיים מלמדת על התייחסות משמעותית להשקעות ESG, לצד התייחסות מועטה להשקעות אימפקט, אשר לרוב אינן נתפסות כפרקטיקה נפרדת אלא כסוג מסוים של השקעות אחראיות המתמקד ביצירת השפעות חיוביות על החברה ו/או הסביבה.

המוטיבציות המרכזיות לאימוץ השקעות אחראיות הינן: ניהול סיכונים, כדאיות ההשקעות לטווח ארוך, תגובה לעניין ציבורי, ומענה לרגולציה.

הגרף הבא מציג את המוטיבציות הנ"ל לפי השכיחות של כל מוטיבציה במסמכי מדיניות ההשקעות של המוסדיים: כמו כן, חלק מהמוסדיים דיווחו על גורמים נוספים שסיפקו מוטיבציה משנית להשקעות אחראיות וכללו אמונה ערכית בחשיבות התחום מצד דרג ניהולי, מוטיבציה ועניין מצד העובדים, רצון לצבור מוניטין ולשקף חוסן ארגוני.

הייתה הסכמה בקרב המרואיינים כי כיום הביקושים להשקעות אחראיות מצד הציבור בישראל הם נמוכים, ולכן עד כה הביקוש לא היווה מוטיבציה משמעותית עבור המוסדיים. בו בזמן, המוסדיים מדווחים שאילו היו ביקושים גבוהים יותר להשקעות אחראיות, התמונה הייתה משתנה והייתה לכך חשיבות גדולה מאוד עבור הפעילות והמדיניות שלהם בתחום.

מחקר זה, הוא חלק ראשון מתוך שורה של מחקרים ראשונים מסוגם של הפורום לכלכלת אימפקט שמבקשים לאמוד את גודל שוק האימפקט בישראל, למפות את השחקנים שלו ולאגד את המידע הכי עדכני בנושא, בדומה לנעשה בכלכלות המובילות בעולם.

בשנים האחרונות, מתפתחת הבנה שלפעילות הכלכלית יש השפעה מכרעת על הסביבה והחברה וניסיון לעבור מכלכלה שמנצלת משאבי טבע ואנשים לכלכלה שיוצרת שגשוג חברתי וקיימות סביבתית.

מגמה זו, שצברה תאוצה בעקבות המשבר הכלכלי בשנים 2009-2008 ,מבוססת על מאות אלפי אנשים אופטימיים המקימים ומפעילים מיזמים שמוכיחים שאפשר גם לעשות טוב וגם להרוויח וכי התנהלות אחראית גם מועילה לחברה ולסביבה וגם מצמצמת סיכונים כלכליים. לאור זאת משקיעים רבים ובכללם משקיעים מוסדיים מסיתים בהדרגה את ההשקעות שלהם.

ראשית, על ידי Exclusion, דהיינו הימנעות מהשקעות שיוצרות נזק ברור כגון השקעה בדלקים פוסיילים הגורמים למשבר האקלים או מוצרי טבק הפוגעים בבריאות.

שנית, על ידי מעבר ל"השקעות אחראיות" או governance & Social, Environmental - ESG מתייחס אל השקעות אשר מתווספת אליהן הערכה של ההתנהלות של חברת המטרה בנושאי חברה, סביבה וממשל תאגידי. במילים אחרות, זו השקעה שבמסגרתה המשקיע בוחן האם החברה הרלוונטית מתנהלת תחת הליך ממשל תאגידי תקין, שומרת על זכויות העובדים ואינה מנצלת עובדים באופן ישיר או עקיף, אינה מזהמת את הסביבה וכו'.

שלישית, על יד אימוץ "השקעות אימפקט" - השקעות שחברות אימפקט שמזהות באתגרים החברתיים והסביבתיים הזדמנות עסקית משמעותית ושואפות לייצר פתרונות חדשניים לאתגרים גלובאליים המיוצגים על ידי יעדי הפיתוח של האו"ם.

חברת אימפקט היא חברה שפועלת על מנת לקדם פתרון לבעיה חברתית או סביבתית דרך מודל עסקי בר קיימא וכוללת שלושה אלמנטים:

1. התכווננות לפתרון בעיה חברתית/סביבתית מובהקת

2. מודל עסקי בר קיימא

3. מדידה קפדנית של האימפקט התשואה הכלכלית

"אנו חיות בעידן בו ברור לכל כי שיקולי ESG ואימפקט הופכים לשיקולים מרכזיים, ותפיסה חדשה של ניהול סיכונים. שיקולים אלה בהשקעות תופסים מקום משמעותי ואין ספק כי צמצום פערים חברתיים וצמצום סיכוני אקלים היא משימה המערבת ובעלת השלכות כלכליות על מספר רב של בעלי עניין במשק הישראלי", אומרת ונסה קצ'רגינסקי, מנכ"לית הפורום הישראלי לכלכלת אימפקט.

"סוגיות של משילות תאגידית לא תקינה ברמה המדינית, כבר מהוות גורם סיכון המרחיק משקיעים בינ"ל מהכלכלה הישראלית. ההסתכלות בנקודת הזמן הזו, שבה הקרנות המוסדיות בישראל - היכן שרוב ההון הישראלי מנוהל, אינן מחוייבות לסווג לפי שיקולי ESG באופן מובהק.

הרגולטורים השונים בישראל כבר מאותתים לקרנות כי מדיניות כזו היא בדרך, איתות זה זוכה לקשב רב וכבר היום חלים שינויים רבים בשיקולי ההשקעות ומדיניות ניהול הסיכונים ESG ואימפקט בקרנות המוסדיות בישראל. אנו מקוות כי במחקרים הבאים נוכל לראות את המגמה גוברת והולכת, ועוד משקיעים פועלים למען עולם ריווחי יותר וטוב יותר באופן אקטיבי".

ליהיא יוקלה, מנהלת יחידת ה-ESG בחברת BDO: "אנו במחלקת ה ESG של BDO גאים להיות שותפים של IFIE במחקר היוצר תשתית חשובה לקידום תחום כלכלת האימפקט בישראל.

כלכלת אימפקט מקדמת ערך משותף לכלל מחזיקי העניין, משתלמת יותר לטווח הארוך, מהווה השקעה חכמה יותר וכוללת ניהול סיכוני ESG מושכל יותר.

אנו מקווים שהממצאים והתובנות במחקר יעניקו ערך מוסף ונקודת מבט חדשה למקבלי ההחלטות בבואם לקבוע את אסטרטגיות ההשקעה".

לוריאל שותפה למחקר במסגרת אסטרטגית הקיימות של החברה "לוריאל למען העתיד", במסגרתה יונגש מידע לעובדים לגבי אפיקי השקעה אחראיים אותם יוכלו לבחור עבור כספי הפנסיה שלהם.