כל הכבוד לחרדים: החשמל הכשר הוא בשורה גדולה לאיכות הסביבה

מדינת ישראל צריכה להגיד תודה לציבור החרדי על מיזם "החשמל הכשר", במקום לתקוף אותו ואת מנהיגיו ולקרוא להם בשמות. ממש במקרה יצא שהטכנולוגיה, הכלכלה וההלכה נפגשו בפינת רבי עקיבא בבני ברק, ובזכות החרדים תעשה מדינת ישראל את הצעד המאוד משמעותי שהייתה אמורה לצעוד כבר לפני כמה שנים טובות, לעבר תשתיות החשמל העתידיות.

לא מעניין אותי איך קוראים לחשמל שיתחיל לזרום בשבתות בבני ברק, "כשר", "סקטוריאלי" או "סחטני". העובדה שאתמול אישרה הממשלה פיילוט לאגירת חשמל, מהלך שמדינות שטופות שמש שאינן ישראל כבר עשו מזמן, היא הדבר הכי טוב שיכול לקרות למי שמשבר האקלים נמצא לנגד עיניו ורוצה להבטיח אספקה שוטפת וזולה. הכי זול הוא לאסוף חשמל בפאנלים סולאריים.

בכלכלה מתחילים תמיד מהסוף. קודם כל מסמנים את המטרה ורק אחר כך הולכים אחורה ומסמנים את הדרך אליה, והמטרה היא שוק החשמל בשנת 2035, שאנחנו לא רוצים שיישען על מקורות מזהמים. המומחים קובעים חד משמעית, שהטכנולוגיה של הפאנלים הסולאריים היא הטובה, הנקייה והזולה ביותר שיכולה להיות ולכן שוק החשמל בישראל שטופת השמש, צריך לשאוף להגיע לייצור של כ- 40% מהחשמל באמצעות פאנלים סולאריים.

אלא, שמה לעשות, שעות השמש מוגבלות, והחשמל הוא מוצר שניצרך מסביב לשעון, כך שחייבים להקים מתקנים, אם תרצו, מעין בטריות ענקיות, שייאגרו אותו במהלך שעות היום, ויזרימו אותו בשעות החשיכה. וכדי שזה יקרה, צריך לעשות פיילוט. וכאן אנחנו מגיעים ל"חשמל הכשר" ו- 100 מיליון השקלים שאישרה הממשלה להקמת מתקן האגירה הראשון בבני ברק, שיזרים חשמל אגור לבתי העיר בשבת.

סופרי הפרוטות ומחשבני החשבונות, זעקו על בזבוז הכסף על ציבור קטן שלא רוצה לחלל שבת, במקום לברך על הפיילוט הראשון לאגירת חשמל, שעלותו, איך שלא תסתכלו על זה, פעוטה לעומת הרווח של כולנו, וסביר להניח שבלי לחץ החרדים, הוא לא היה יוצא לפועל בשנים הקרובות. אבל למה לא לקפוץ על עוד סיבה כדי להתגולל על החרדים? הפעם על לא עוול בכפם, גם אם איכות הסביבה הייתה הדבר האחרון שעמד מאחורי הדרישה שלהם לחשמל כשר.

כי מה זה משנה אם החשמל יאגר בבני ברק, מודיעין, מרום גולן או בית שמש? בכל מקרה אפשר יהיה להוליך אותו ממקום למקום ולווסת את השימוש בו, כיוון שהפסדי ההולכה הם סבירים וניתן לעמוד בהם. אבל למה לא לחזור לסאגת מתווה הגז אם אפשר? לראות כמה אחוזים זה קיבל וההוא לקח, ומי יהיה אחראי על האגירה וההולכה, השוק הפרטי או חברת חשמל, והאם זה יתבצע על חשבון הציבור. אז כן, תמיד זה יהיה על חשבון הציבור. גם אם המדינה רק תיתן את הערבויות לפרויקט ולא תשקיע בו את כל הכסף.

רבים נחרדים מהעובדה, שחברת החשמל היא זו שתנהל את תחום האגירה, אחרי שסוכם על כך שתימסר לגורמים פרטיים.

הכלכלן ד"ר ישי אשלג, מחבר הספר THE NOIS FACTOR, ומייסד OneBeat, מרגיע: "אגירת חשמל היא עתירת הון ואין ליזם פרטי יתרון ממשי על חברת החשמל בעלויות המימון. הניסיון בעולם מראה שביזור גדול מדי של משק החשמל מביא לאי יעילות, שירות נחות ומחיר גבוה. למי שצריך דוגמא מקומית, שיסתכל מה קרה לקו האדום של הרכבת הקלה. הפריסה שלו בין ספקים שונים, היא הסיבה העיקרית לעיכובים ולעלויות המטורפות".

ואם כבר הזכרנו את הרכבת הקלה, העובדה שהוחלט כרגע רק על פיילוט אחד של אגירת חשמל ולא על תכנית רחבה, היא זו שמדאיגה. החשש הוא שמתקן האגירה הראשון יגמור כמו הרכבת הקלה בירושלים, שנחנכה בשנת 2011, וכבר 12 שנים לא הפכה לפרויקט ארצי. אנחנו לא רוצים להיתקע שם, אלא ללכת קדימה, להגיע לתעריף חשמל זול כל כך, עוד יותר זו ממה שהוא היום, שימשוך לכאן חברות שירצו להקים פה חוות שרתים.

אז בואו נצא מצרות העין, מי יקנה את הסוללה הראשונה, כמה אחוזים יקבל מי שינהל את ההולכה ומי יזכה בשני אחוזי רווח, ונהיה אוסטרליה.

לפני שנה האוסטרלים סגרו את תחנת הכוח הפחמית הגדולה ביותר שלהם, עשור לפני התכנון המקורי, כשהממשלה היא זו שמממנת את האנרגיה הסולארית. ב- 2021 29% מהחשמל באוסטרליה הגיע מאנרגיות מתחדשות והיעד הוא להגיע ל- 80%.

תשמחו בסוכריית החשמל הכשר שקיבלנו במקום להתמרמר, ואם את ממש רוצים, אפשר להתפלל ביחד שהפיילוט בבני ברק לא יגמר כמו הפיילוט בירושלים, ואז הציבור כולו ירוויח בגדול.