לקראת ההילולה שמתקיימת עכשיו במירון, רצו כמה עשרות פצועים (מתוך 145 חוגגים שנפגעו בדרגות פציעה שונות) שנפגעו במהלך האסון במירון לפני שנתיים, לעלות אל ההר.
הם פנו למספר חברי כנסת וביקשו שיסייעו לארגן להם אוטובוס נגיש, שיגיע כמה שיותר קרוב למקום שבו בו התחרש האירוע ששינה את חייהם לתמיד, כדי לסגור מעגל ולטפל בפצעי הנפש שעדיין לא החלימו. אף אחד לא התייחס לפנייתם: כמו בעניין הפיצוי שעוד טרם הגיע, פצועי מירון נזנחו לכאביהם על ידי מדינת ישראל.
"אנשים עובדים דברים קשים פיסית ונפשית", אמר דביר כהן, שחולץ בלי דופק מתחת לערמת אנשים באסון והוגדר כפצוע קשה, בראיון ל- 104.5 רדיו צפון.
"הטיפול העוצמתי ביותר הוא החוויה השנייה. גם בשנה שעברה וגם השנה, ניסו המון פצועים לגשת לחברי כנסת ולארגן הגעה נגישה להר כדי לנסות ולהתמודד עם הטראומה. אף חבר כנסת לא ניסה לעזור. אתה ככל האדם, תקנה כרטיס.
"שנתיים עברו ולא קיבלתי כלום. אין לי תו נכה לאוטו והוכרתי כבעל נכות זמנית בלבד, קיבלנו מעט עזרה מקופת חולים, פיזיותרפיה, הנחה לבריכה - וחוץ מזה כלום. אף אחד לא יכול לדעת כמה אנחנו צריכים לקבל. אני לא עובד, אשתי ירדה לחצי משרה. אין שום מענה מהמדינה, רק סחבת ועוד סחבת. פצועים שאני בקשר איתם נמצאים במרדף אחרי טיפול גופני ונפשי, מרוסקים כלכלית".
לפני שנה קיבלו 45 משפחות הנספים באסון, חצי מיליון שקלים למשפחה מהמדינה. לחלק מהפצועים הקשים ניתן מענק חד פעמי של כמה עשרות אלפי שקלים. מי "שהתמזל מזלו" ונקבעה לו נכות זמנית, מקבל קצבה מביטוח לאומי, אבל אף אחד לא מסייע להם במימון הטיפולים, בסיוע נפשי ובדמי קיום למי שלא חזרו לעבודה מאז ישנם רבים מאוד כאלה, שעיין חיים את האסון יום יום.
בשבוע שעבר היה אמור לעלות לדיון בוועדת שרים חוק "סיוע לנפגעי אסונות לאומיים אזרחיים" שהובילה יו"ר ועדת העבודה והרווחה לשעבר, ח"כ אפרת רייטן, לקריאת דיון בקריאה טרומית.
מטרתו של החוק לקבוע מסגרת שתאפשר לממשלה להכריז על אסון לאומי אזרחי, על מינוי של שר כגורם מלווה מטעם המדינה לנפגעים ולפני משפחותיהם, שיסייע להם במיצוי הזכויות ולהסדיר מנגנון יעיל ומהיר לתשלום דמי הסיוע המגיעים להם.
מכיוון שאסון מירון נכלל בהגדרת "אסון לאומי" הפצועים היו יכולים לקבל סוף סוף מענה למצוקותיהם הרפואיות והכלכליות. אלא שהדיון נדחה ברגע האחרון ואם לא יתקיים במהירה, יצטרך תהליך החקיקה להתחיל שוב את כל התהליך מאפס, מה שאומר עוד חודשים ארוכים עד שנים של המתנת פצועי מירון למענה.
בסוף יוני 2021 הגיש ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה, הצעת חוק לפיצוי נפגעי מירון, שקובעת הקמת ועדה בין-משרדית עם נציגי הביטוח הלאומי, לגיבוש מתווה לפיצוי מידי למשפחות הרוגי ופצועי מירון. ממשלת השינוי הגיעה, כאמור, לפשרה עם משפחות הנספים, אבל הפצועים נשארו בחוץ.
מאז בחירת הממשלה הנוכחית, השרים וחברי הכנסת החרדים, לא עשו דבר וחצי דבר כדי לקדם את הטיפול בפצועים, זאת למרות ששר הרווחה, יעקב מרגי, בכבודו ובעצמו, חתום על הצעת "חוק אסונות לאומיים", שהדיון בו, כאמור, נדחה.
מכיוון שאף רשות לא עשתה דבר למענם, גיבש הביטוח הלאומי טיוטה משלו לפיצויים לפצועים, שהתבסס על המנגנון של פצועי אסון ורסאי, לפיו כל פצוע יקבל 1,800 שקל לחודש, למשך 25 שנים. באוצר סרבו לאשר את המתווה הצנוע, ודרשו לחכות עד למסקנות וועדת החקירה הממלכתית, כדי לקבוע את גובה הפיצוי. וועדת החקירה, שאין לה בכלל סמכויות לעסוק בעניין הפיצוי, הגישה מסקנות ביניים ועוד רחוק היום שבו עבודתה תסתיים.
חברי הכנסת החרדים, שדאגו לתקצוב מוסדות חינוך, ישיבות, ו"זהות יהודית", שכחו את הפצועים שלהם בצד הדרך.
תגובת שר הרווחה, יעקב מרגי: "השר יתמוך וידחוף לאורך כל הדרך את הצעת החוק".