בעוד שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מקדיש את רוב זמנו להכשרה בתקציב המדינה של הכספים הקואליציונים בסך של כ-12.5 מיליארד שקל, שיחולקו למפלגות הדתיות והחרדיות, מתוכם כ-3.7 מיליארד שקל לישיבות החרדיות, מפרסם אגף הכלכלנית הראשית באוצר, דוח שאותו אי אפשר לכנות אלא במילה "מדהים".
הדוח קובע נחרצות כי הממשלה, באמצעות המענקים הקואליציוניים שינתנו כקצבה מוגדלת לאברכים ולמוסדות שאינם אמונים על לימודי ליב"ה, דנה אותם למעשה לחיי עוני ומקטינה את סיכויי ההשתכרות העתידיים שלהם בשוק העבודה.
הדוח החמור, מפורסם מטעם משרד הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, שתסיים בקרוב את תפקידה, והוא למעשה הופך על ראשה את טענת הפוליטיקאים במגזר החרדי שמציגים את הגדלת תקציבי הישיבות כהישג לקהל הבוחרים שלהם.
"החלטות הממשלה המסתמנות במועד זה אודות הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי, הגדלת קצבאות האברך והפעלת תכניות סיוע כמו מתן תלושי מזון - ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות, צפויות להוביל לירידה בפוטנציאל ההשתכרות של גברים חרדים ובמידת השתלבותם בשוק העבודה ובכך לפגוע בצמיחה ארוכת הטווח" נכתב בדוח.
עיקרי הדוח
כך נכתב בדוח שמפרסם האוצר:
נכון לשנת 2022 קיימים פערים משמעותיים בתעסוקה ובשכר בין קבוצות האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים. במיוחד בולטים פערי התעסוקה והשכר של גברים חרדים ביחס ליהודים שאינם חרדים (שיעור התעסוקה של החרדים נמוך בכ-34 נקודות אחוז ופער השכר עומד על כ-47%); ושל נשים ערביות ביחס ליהודיות שאינן חרדיות (שיעור התעסוקה של הערביות נמוך בכ- 43 נקודות אחוז ופער השכר עומד על כ-39%).
למידת ההשתלבות של החרדים והערבים בשוק העבודה השלכות משמעותיות על הצמיחה וביצועי המשק הישראלי בעשורים הקרובים ועל כן ישנה חשיבות רבה בהבנת המגמות הצפויות של התפתחות התעסוקה והשכר של קבוצות האוכלוסייה השונות.
בעבודה הנוכחית אנו בוחנים את התפתחות רמות ההשכלה של צעירים (גילאי 25-34) בקבוצות האוכלוסייה השונות, ב-9 השנים האחרונות (2014-2022). בחינה זו יכולה לספק אינדיקציה לגבי שיעורי התעסוקה וכושר ההשתכרות הצפוי בעתיד של הקבוצות; זאת כשבמחקרים קודמים נמצא שבכל קבוצות האוכלוסייה ישנו קשר חיובי מובהק בין רמות ההשכלה ושיעורי התעסוקה והשכר שלהן.
צמצום פערי ההשכלה הרלוונטית לשוק העבודה בקרב הגברים החרדים טמון בהגברת לימודי הליבה במערכת החינוך החל משלביה המוקדמים, דבר שצפוי לאפשר לאחר מכן גם השתלבות טובה יותר במערכת ההשכלה הגבוהה. מעבר לכך, ישנו מרכיב משמעותי של בחירת לימודים תורניים על פני עבודה, וכן של תמריצים כלכליים המופנים לאברכים שתומכים בכך.
החלטות הממשלה המסתמנות במועד זה אודות הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי (שצפויה להוביל להסטת תלמידים למוסדות שמלמדים לימודי ליבה בהיקפים נמוכים יותר, או שאינם מלמדים ליבה כלל, לאורך כל שלבי הלימוד, צפויה להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה של הגברים החרדים), הגדלת קצבאות האברך והפעלת תכניות סיוע כמו מתן תלושי מזון - ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות, צפויות להוביל לירידה בפוטנציאל ההשתכרות של גברים חרדים ובמידת השתלבותם בשוק העבודה ובכך לפגוע בצמיחה ארוכת הטווח.
במרומז, מוסיפים באגף הכלכלנית הראשית גם הערה שיכולה להיות מובנת בנושא של הפרדה מגדרית במקומות העבודה:
יש לשים לב לכך שצעדים שונים לטובת הרחבת רמות ההשכלה והגדלת ההשתתפות בשוק העבודה של קבוצות האוכלוסייה השונות לא יובילו לדחיקה של נשים משוק העבודה או לדחיקתן ממוסדות ההשכלה, כשהעלייה החדה בשיעורי התעסוקה של נשים בשני העשורים האחרונים הייתה הגורם המרכזי בצמצום פערי התעסוקה ביחס למדינות ה-OECD.
הדוח מתייחס גם למגזרים נוספים:
נכון לשנת 2022 ניכר שקיימים פערים משמעותיים ברמות ההשכלה בין הצעירים בקבוצות האוכלוסייה
השונות.- בולטת לחיוב רמת ההשכלה הגבוהה יחסית בקרב נשים יהודיות חרדיות ושאינן חרדיות. שיעור הצעירות בעלות השכלה על תיכונית ומעלה (כולל סטודנטיות) בקרב חרדיות ויהודיות שאינן חרדיות עמד בשנת 2022על 74% ו- 71% בהתאמה.
מנגד, בולטת רמת ההשכלה הנמוכה יחסית של צעירות ערביות, צעירים ערבים ובעיקר צעירים חרדים.
כך, שיעור ההשכלה העל תיכונית (כולל סטודנטיות) בקרב נשים ערביות עמד בשנת 2022 על 42%, בקרב גברים ערבים על 26% ובקרב גברים חרדים על 14% בלבד. תמונת הראי של כך היא השיעורים הגבוהים יחסית של אלו שאינם בעלי תעודת בגרות. כמעט 80% מהצעירים החרדים אינם מחזיקים בתעודת בגרות (או תעודה גבוהה יותר).
ב- 9 השנים האחרונות חלה עלייה ברמות ההשכלה של צעירות ערביות ובעיקר חרדיות כך שפערי ההשכלה בינן ובין יהודיות שאינן חרדיות הצטמצמו, בעוד שבקרב צעירים חרדים וערבים חלה ירידה ברמות ההשכלה שהובילה להרחבת הפערים בהשוואה ליהודים שאינם חרדים.
מגמה זו, ככל שהיא תימשך, צפויה להוביל לצמצום פערי התעסוקה והשכר הקיימים בקרב חרדיות וערביות ביחס ליהודיות שאינן חרדיות; אך מנגד להרחבת הפערים בין חרדים וערבים ביחס לגברים יהודים שאינם חרדים.
עיקר הפוטנציאל לצמצום הפערים בקרב הגברים הערבים טמון בחיזוק מערכת החינוך בשלב התיכון שתאפשר גם את הגברת הנגישות שלהם למערכת ההשכלה הגבוהה ולאחר מכן השתלבות במקצועות עם פריון גבוה.