וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מבוכים ודרכונים: מנכ"ל רשות האוכלוסין מתחייב לקצר את התורים

עודכן לאחרונה: 12.5.2023 / 7:10

בצל הביקורת על ההליך המייגע שממתין לאזרחי ישראלים שמבקשים לחדש דרכון, מספר מנכ"ל רשות האוכלוסין על הדרך שעשה מהשייטת למשרד החוץ, ומשם למשרד הפנים. הוא מודע לביקורת, מבטיח בליץ של הנפקת דרכונים ומדבר גם על בעיית המסתננים: "מסורב כניסה לארץ הוא לא עבריין"

אייל סיסו, ראש רשות האוכלוסין וההגירה 3. ראובן קסטרו
אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה/ראובן קסטרו

שם: אייל סיסו, בן 52, מנכ"ל רשות האוכלוסין.

מי אני: רגיש מאוד לאנשים, נחוש, מסודר, אמיץ, לא מפחת לקחת החלטות, פרפקציוניסט בצורה מוגזמת לעיתים.

שורשים: משפחתו של אבא מפס במרוקו. סבא היה טכנאי שיניים, אבא נולד שם וכשמלאו לו חמש, ב- 1956, הם עלו לארץ. הם היו זמן קצר במעברה בחיפה ואז עברו לדיור לעולים. סבא, שלבש חליפת שלושה חלקים במרוקו, עבר לעבוד בעיריית חיפה עד לפנסיה.

ההורים של אמא, משפחת הרשקוביץ' וגרייניק, מהעיר יאש ברומניה. הסבים שלהם נרצחו בפרעות שפרצו שם. אחרי שנישאו ברחו לאיטליה, גרו שם כמה שנים ועלו לארץ כמה שבועות אחרי הקמת המדינה. הם התיישבו בעיר התחתית בחיפה וסבא התחיל לעבוד כמפיץ של "קריסטל". ההורים נפגשו בבית הספר, יצאו מגיל 14 והתחתנו כשהוא היה בן 20 והיא בת 19. אמא ניהלה סניף של משרד הקליטה ואבא היה איש תחזוקה בצבע קבע.

אייל סיסו, ראש רשות האוכלוסין וההגירה 2. ראובן קסטרו
"כולם היו בטוחים שאתגייס ללהקה צבאית ומה ששינה את האירוע הייתה ההחלטה ללכת לגיבוש של השייטת"/ראובן קסטרו

הילדות שלי: נווה שאנן. ילדות מאושרת עם הרבה חברים, טיולים, כדורגל, שחיה, כל מה שקשור לספורט. אבי גרייניק, דוד של אמא, היה שכן שלנו והיינו שרים ומופיעים יחד. בתיכון התחלתי ללמוד בריאלי ועברתי למגמת חשמל בבית הספר מקצועי כדי שיהיה לי מקצוע. לא הייתי ממוקד במה אעשה בעתיד.

כולם היו בטוחים שאתגייס ללהקה צבאית ומה ששינה את האירוע הייתה ההחלטה ללכת לגיבוש של השייטת, שם נתפסתי. סיימתי מסלול והייתי לוחם. אחת התקופות שהכי נהניתי מהן. אני אומר שהייתי אדם אחד לפני הצבא ואחר אחריו, עם שינוי בדפוסי המחשבה, סדר, נחישות. כשאתה לוחם בשייטת אתה מבין שכל דבר אפשרי. אחרי חמש שנים בצבא יצאתי לטיול של שלושה חודשים בחו"ל עם חברתי דאז ואשתי היום, אבל נדבקתי בחיידק חו"ל, וחזרתי אחרי עשרה חודשים.

דגנית: אשתי, מנהלת מכירות בחברה למוצרים רפואיים. הכרנו בצבא, היא שירתה בבסיס חיל הים באשדוד ואז גילינו שאנחנו גרים לא רחוק. יש לנו שלושה ילדים ואנחנו גרים במודיעין.

sheen-shitof

וזה כחול לבן

המכשיר שמשנה את כל מה שידעתן על רענון ומיצוק עור הפנים

בשיתוף פרמייר
אייל סיסו, ראש רשות האוכלוסין וההגירה 4. ראובן קסטרו
על התפקיד במצרים: "ארבע שנים מרתקות שכללו את הטיפול בעזאם עזאם. ביקרתי אותו כל שבוע בכלא ועד היום אנחנו בקשר"/ראובן קסטרו

קריירה: כשחזרתי מחו"ל התלבטתי מה ללמוד. הדרכתי צלילה, קיבלתי זימון מהשב"כ ובסופו של דבר החלטתי שאני רוצה להיות מאבטח במשרד החוץ. טסתי עם דגנית לאוזבקיסטן. תוך כדי למדתי תואר ראשון ביחב"ל ומדע המדינה באוניברסיטה הפתוח וקורסים רלוונטיים במשרד החוץ.

קונסול במצרים: ב- 2004 מוניתי לקונסול וקצין מנהלה בקהיר, והילדים למדו בבית ספר אמריקאי. אלה היו ארבע שנים מרתקות שכללו את הטיפול בעזאם עזאם, ביקרתי אותו כל שבוע בכלא ועד היום אנחנו בקשר. בתקופתי היו חמישה פיגועים, ביניהם בטאבה ואת ועידות השלום בשארם א-שייך, כשבכל שבוע הגיע שר ביטחון או שרת החוץ. לשבת במצריים זה לא לדבר על שלום, אלא לעשות שלום.

משרד החוץ: כשסיימתי את התפקיד, מוניתי למנהל מחלקה במשרד החוץ, עשיתי תואר שני במשפטים ללא משפטנים, עם ברוך קרא, צ'יקו מנשה ועמי איילון, למדתי את היבטי המשפט בלי להיות עורך דין. כעבור שלוש שנים ביקשו ממני להחליף את יעל אנדורן, כראש אגף מנהל ומשאבי אנוש ב"עמיתים", תפקיד שאותו מילאתי במשך שנה ופחות אהבתי.

החטיבה לעניינים קונסולריים: ואז קרא לי מנכ"ל המשרד וביקש ממני להיות הקונסול בהודו לשלוש שנים. משם עברנו לעוד שנתיים בברלין, ואז מוניתי לראש החטיבה לעניינים קונסולריים, שהיא הזרוע הארוכה של רשות האוכלוסין בחו"ל, שמטפלת בוויזות, מעמד וממשל. שם נוצר הקשר עם הרשות בארץ וישראלים במצוקה. טיפלנו במעצר של נעמה יששכר, הזוג אוקנין והבאנו לארץ את 1,400 הישראלים שנתקעו בחו"ל בקורונה.

מילאתי את התפקיד משך שנתיים וחצי והייתי בקשר עם איילת שקד ואריה דרעי. כשתומר מוסקוביץ', מנהל רשות האוכלוסין הקודם החליט לעזוב את התפקיד, השר מלכיאלי המליץ עלי. בפברואר התחלתי לעבוד - ויש עוד הרבה עבודה לפני.

אייל סיסו, ראש רשות האוכלוסין וההגירה 5. ראובן קסטרו
"בדקנו אם ניתן להעמיד את מוכרי התורים לדין ולצערנו, זאת לא עבירה פלילית. מסתבר שמותר גם למכור תור בסופרמרקט"/ראובן קסטרו

משבר הדרכונים: הבעיה התחילה במעבר לדרכונים ביומטריים, שמחייבים הגעה ללשכה, כשהוצאת כל דרכון לוקחת בממוצע כ- 12 דקות. הרשות לא נערכה לכך כראוי מבחינת כ"א וציוד ולכן נוצר עומס גדול, זה בנוסף לגידול באוכלוסייה ולקורונה. במשך שנה הלשכות היו סגורות ונוצר פער עצום של מיליון דרכונים.

עשינו עבודה מעמיקה כדי להבין איך מגשרים עליו וכתבנו תכנית תלת שלבית, טווח מידי, בינוני וארוך. במיידי צריך להוסיף כ"א, לפתוח לשכות נוספות ולהעביר חלק מהתהליך לדיגיטציה. היעד שהצבנו: שני מיליון דרכונים בשנת 2023, תור עד חודש ודרכון ביד שלושה שבועות אח"כ, זה לא מספיק, אבל מדובר בשיפור משמעותי לעומת היום. הכנסנו מערכת מדידה ללשכות, שנותנת נתונים לגבי כל עובד בכל הפעולות שלו, לא רק בדרכונים, וכך נוכל לווסת את כוח האדם האדם לפי הצורך.

מערכת לזימון תורים: בקרוב תפתח מערכת חדשה שתעבור דרך "ממשל זמין" של מערך הדיגיטל וגם פה נצטרך לבנות דשבורד כדי לנתח את הנתונים. היא כבר רצה טוב במשרד התחבורה.

קניית תורים: קיבלתי ריקושטים שיש בעיה של קניית תורים, ובבדיקה שערכנו גילינו בוטים שתפסו תורים ומחקנו 5,000 תורים, ואז הגיע הפרסום בטיק טוק והעצים את האירוע שהכרנו. אנחנו עושים ניטור יום יומי במערכת ומייצרים הגנות שנפרצות בכל פעם.

אזרחים צריכים להבין שאין צורך לשלם כסף כדי לקבוע תור. מעבר לכך והרבה יותר חמור, אנשים נותנים את פרטיים אישיים כמו מספר תעודת זהות, מועד הנפקה ומספר טלפון, שיכולים לשמש עבריינים כדי להתחזות להם. בדקנו אם ניתן להעמיד את מוכרי התורים לדין ולצערנו, זאת לא עבירה פלילית. מסתבר שמותר גם למכור תור בסופרמרקט.

אייל סיסו, ראש רשות האוכלוסין וההגירה 6. ראובן קסטרו
על החשש מדרכון ביומטרי: "מי שהוציא ויזה לארה"ב ונתן טביעת אצבע, הוא פחות מוגן, כיוון שהטביעות הללו מועברות לעיתים בין מדינות"/ראובן קסטרו

דרכונים ביומטריים: לכל מי שחוששים להוציא דרכון ביומטרי, כי מפחדים שמישהו יפרוץ למאגר, אני יכול להרגיע שהמערכת מוגנת בצורה טובה מאוד ולכן קשה לנו לעבור להליך הנפקה דיגיטלי לדרכונים הביומטריים.

מכונות הנפקת דרכונים: מדובר בפטנט של חברה ישראלית ל"מכונת הרכשה עצמית" שתכנס לפעולה, ובנוסף אנחנו רוצים לקנות עוד מכונות ליצור דרכונים. בשלב המיידי, מפעל ייצור הדרכונים הכפיל את המשמרות שלו והוא עובד היום משבע בבוקר עד עשר בלילה, ומנפיק 11,000 דרכונים במקום 7,000 קודם. בשנה הבאה יפתח עוד מפעל ייצור דרכונים בעומר. התחלנו גם תהליכי דיגיטציה עם רשות הסייבר הלאומית, שיאפשרו הנגשת ביומטריה מהבית, אבל זה ייקח זמן.

תגבור לשכות: החלטנו לפתוח את המתחם בבני ברק רק לדרכונים עם קביעת תורים מראש, והוא יעבוד משמונה בבוקר עד עשר בלילה, ובסוף השנה יפתחו עוד לשכות במרכז ובבאר שבע. כדי לנסות ולצמצם את הפער באופן מידי, החליט משה ארבל, שר הפנים, לעשות מבצע מורכב, שבו יפתחו הלשכות בב"ש, ת"א, ירושלים וחיפה לחודש בלי תורים. אנחנו לוקחים סיכון, בגלל החשש שיגיעו הרבה אנשים בבת אחת ולא נצליח לתת מענה לכולם.

כדי להקל על הלחץ, אנחנו מתכננים להכניס מערכת שבאמצעותה אדם ייקח מספר, יראה איפה הוא ממוקם בתור, יוכל ללכת לשתות קפה או לעשות סידורים ויקבל התראת סמס כמה מקומות עוד יש לפניו. היעד הוא להגיע תוך חודש ל- 300,000 דרכונים חדשים. אני אומר בזהירות, שנצטרך לראות איך העסק יעבוד מול הטמפרמנט הישראלי. הוצאתי מכתב למפכ"ל המשטרה ולראשי הערים כדי להיערך להגברת האבטחה. נקווה שהמהלך יצליח, אבל לא נהסס לחזור אחורה אם הוא יהפוך לבעייתי. אני יכול לומר מכאן, שמי שלא צריך דרכון לקיץ ולחגים, שלא יגיע ללשכות. עדיף להמתין ולהזמין תור.

אייל סיסו, ראש רשות האוכלוסין וההגירה7. ראובן קסטרו
"מסורב כניסה לארץ הוא לא עבריין ולא צריך לשים אותו בכלא"/ראובן קסטרו

טיפול במסתננים: מדינת ישראל הייתה רוצה להשיב אותם למדינותיהם בגלל בעיות חברתיות וכלכליות, אבל מכיוון שיש הגנה לאריתראים ולסודנים, אנחנו נמצאים במדיניות של אי אכיפה. הנושא הוא רגיש וחשוב לנו לשמור על הערכים של דמוקרטיה, יהדות ואנושיות. חייבים להסדיר את בדיקת זכאות למעמד פליט, כי הקצב איטי בגלל המשאבים במועטים ולא מספק.

מתקני משמורת: ביקרתי במתקני המשמורת והייתי מזועזע, כי מסורב כניסה לארץ הוא לא עבריין ולא צריך לשים אותו בכלא. צריך גם להסדיר את סמכויות הפקחים של הרשות, כדי שיוכלו להגן על עצמם ולא יפגעו באחרים. צריך להפוך את מתקן המסורבים לידידותי יותר.

פנאי: משתדל לרוץ פעם בשבוע, אם אין ברירה אז בשלוש בבוקר עם הכלבה ג'וי. יש לי הרבה פנאי יחסית לעבודה במשרד החוץ שהיא 24/7. פתאום יש כמה שעות ביממה לעצמי.

צופה פני עתיד: יש לי שתי קדנציות של ארבע שנים ונראה מה יהיה. יכולתי להמשיך לשבת במשרד החוץ ולהיות שגריר ובאתי לרשות האוכלוסין בשביל האתגר. יש הרבה עבודה לעשות ואני מקווה לתת את הערך המוסף שלי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully