מחלב ועד לחרדים: המשוואות הלא פתורות של המשק הישראלי

עולם הפוך נגלה לעינינו בכל אשר נפנה בתחום המחירים. בשנה האחרונה התרסק מחיר החיטה בשווקים הבינלאומיים בלמעלה מ-40%, הגיע למחיר שהיה בתחילת 2021, רק 6.2 דולר לבושל, וזאת על רקע המשך הפעלת מסדרון ימי המאפשר מכירת חיטה על ידי אוקראינה (בהסכם עם רוסיה שתקפו עלול לפוג בשבוע הבא).

היקף הזריעה של חיטה בארה"ב נמצא בשיא של שמונה שנים, גם תפוקת החיטה ברוסיה נמצאת בשיא ומחירי החיטה בירידה. עולם הפוך, אוקסימורון, ועדת המחירים הממשלתית ממליצה השבוע להעלות מחיר הלחם ב-5%, לכו תדעו לפי איזה נוסחאות הם עובדים. הפתרון להעלאות המחירים של הלחם המפוקח צריך להיות פשוט, להסיר לחלוטין הפיקוח על מחיר הלחמים כיאה למדינת ההייטק הישראלית של שנת 2023. ברגע שלא יהיה פיקוח על מחיר הלחם, השווקים יעשו את עבודתם ומחיר הלחם ירד.

בשנה האחרונה מחיר החלב בארה"ב ירד ברציפות והירידה כבר מסתכמת בשליש, גם פה יש אוקסימורון, בישראל נמשך מנגנון העלאות מחירי חלב ונגזרותיו, בשל שיטת הפיקוח והמכסות באמצעות ממועצת החלב הארכאית מאמצע המאה שעברה. הדבר הטוב ביותר שהממשלה הנוכחית יכלה לעשות היה לפרק את מועצת החלב.

באיחוד האירופאי מחיר החלב בשנה האחרונה עלה ב-5.6% בלבד. שימו לב, בעוד שבזמן הקורונה המחירים ששולמו לרפתנים באירופה עלו, גם בשנת 2021 וגם בשנת 2022, המחירים שמשלמים לרפתנים השנה עבור החלב נמצאים בירידה, בשליש הראשון של השנה נרשמה ירידה של 16%. המחיר שהרפתנים באירופה מקבלים עבור החלב נסוג למה שהיה במאי-יוני אשתקד.

יוקר המחיה הוא הנושא המרכזי היום. הציבור נאנק תחת העלאות המחירים, לא רק של מוצרים מפוקחים אלא גם מחירי מוצרי ייבוא. הממשלה מתקצבת בחוק התקציב שהונח על שולחן הכנסת מיליארדי שקלים לסיעות החרדיות, דמי קים לאברכים, לישיבות, לכרטיסי מזון, עוד ועוד כסף בכדי לשמור על שלמות הקואליציה באמצעות חיזוק סקטור שחלק ממנו אינו יצרני.

אלה העברות לסקטור החרדי שלא הייתה כדוגמתן מעולם וזאת אולי בכדי שהאברכים יוכלו להתמודד עם יוקר המחייה, כאשר הכנסתם היא בעיקר מקופת המדינה. הממשלה מגדילה את הוצאותיה הלא יצרניות בגידול ההקצבות עבור החרדים, דווקא בזמן שהכנסותיה ממסים בירידה: בשליש הראשון של השנה הכנסותיה של הממשלה ממסים ירדו ב-7%, ירידה של 6.7 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לעומת זאת הממשלה הוציאה מחוק ההסדרים את ההגבלות שביקשה קודם לכן להטיל על יבואניות בלעדיות, שהיא הכריזה כי תטיל על היבואנים הגדולים. היבואנים הגדולים והמונופולים, כל אחד בתחומו, יוכלו להמשיך לחגוג באמצעות העלאות מחירים של עשרות אחוזים עליהם הם הכריזו השבוע, ממש ללא הצדקה.

אין בעולם שום עליה בעלויות שיצדיקו העלאות אלה, היבואנים ממשיכים לזרות חול בעיני הציבור באמצעות תירוצים מגוחכים, בכדי להצדיק העלאות מחירים מטורפות. אוקסימורון: ככל שמחירי ההובלה הימית יורדים בשעור חד יותר, כבר נמצאים ברמה שהייתה טרם נגיף הקורונה, עולים מחירי מוצרים הייבוא של היבואנים הגדולים המחזיקים בזיכיון על מותגים ספציפיים. לפי ההצעה המקורית של האוצר, שנגנזה ונתלשה על ידי הממשלה מחוק ההסדרים, היו אמורות להיות מגבלות על המפיצות והיבואניות הבלעדיות.

כלל לא ברור מי בממשלה דחף לביטול ההגבלות על היבואניות הגדולות. מוזר.

מחיר הפחם ממשיך לקרוס. הוא ירד כבר ב-55% בשנה האחרונה, מזה 12% בחודש האחרון. הפחם מהווה כ-23% מתשומות הפקת כח החשמל, זה אמור להביא להוזלה מיידית של תעריפי החשמל המשפיעים על כל המשק מהייצור התעשייתי, רכבות, עסקים, בתי מגורים, בתי מלון ועוד. כל המשק תלוי בתעריפי החשמל כולל משרד הבטחון עם תקציב אדיר בשימוש בכח החשמל.

רשות החשמל הסטטוטורית הייתה טובה בלאשר, בצדק, העלאת תעריפי החשמל בשנת 2022, בכמה פעימות, כ-20%. אבל עכשיו, כאשר זה מגיע לירידה הנדרשת בתעריפי החשמל, ממש היום, רשות החשמל בתרדמה, עם טענה מגוחכת להחריד כי אינה רוצה תנודות בתעריפי החשמל.

אולי מחיר הפחם יעלה? היא שואלת. רשות ממשלתית נוהגת כמו אחרון הסוחרים התגרנים בשוק, שיודע רק להעלות מחירים ולא מפחית מחירים כאשר נדרש בשל ירידה בעלויות. אז לידיעתכם ולידיעת התעשיינים: תעריפי החשמל בבריטניה ירדו בשנה האחרונה ב-44%, בגרמניה ב-56%, בצרפת ב-34%, בספרד ב-45% ואיטליה ב-56%. צריך לספר לרשות החשמל מה קורה באירופה, אולי כך היא תקיץ מתנומתה.

היינו מצפים כי הממשלה תדון בישיבתה השבועית האחרונה בנושא תעריפי החשמל בישראל על רקע התרסקות התעריפים באירופה. תעריפי החשמל מעיקים על המשק. אוקסימורון, הממשלה אכן דנה בנושא החשמל, אבל בחשמל הכשר, כדרישת החרדים, אגירת חשמל במשך ימי השבוע לתוך סוללות, מצברי ענק בהם ייעשה שימוש בשבתות וחגים עבור העדה החרדית ובכך החרדים לא יצרכו חשמל חי מתחנות כח פעילות בשבת המופעלות על ידי יהודים. חשמל כשר למהדרין. מי יישלם עבור הפיילוט שנכפה על חברת החשמל? אתם.

כמובן שממשלת ישראל טוענת כי ההחלטה על אגירת חשמל במצברים היא חלק מתוכנית לאומית לאגירת אנרגיה במרחב האורבני בעיקר באזורים צפופים "לטובת כלל הציבור בישראל". שר האנרגיה ישראל כ"ץ אומר כי תעריף החשמל כתוצאה מהפעלת מדיניות החשמל הכשר, לא יתייקר. רשמנו. אם זה כל כך פשוט, מדוע הוטל על חברת החשמל הממשלתית לפעול בתחום? הן הסקטור העסקי הפרטי היה יכול ליטול הסיכון ואולי ההצלחה בסוגייה זו כפי שהוא מקים תחנות כח פרטיות.

אחת התהיות היא כיצד הממשלה, היצרנים המקומיים, הקמעונאים, יבואנים בלעדיים ונותני השירותים כולם יחדיו, מצליחים להשית עלינו עליות מחירים חודש אחרי חודש ללא הפסקה? עם עליות מחירים כה חזקות, יש חשש שהציבור לא יוכל לעמוד בספיגת עליות המחירים.

הסיבה העיקרית היא כי שעור האבטלה ממש נמוך, חיכוכי. במרץ השנה הוא היה 3.3% בלבד. העלייה בהוצאות, כולל תשלומי המשכנתא ההולכים ומכבידים, מאלצת עוד ועוד שכירים שלא ייהנו מכספים קואליציוניים אדירים שהממשלה תעריף על החרדים, לחפש עבודה ולצאת לשוק העבודה, בעיקר על נשים.

שעור האבטלה בקרב נשים ירד במרץ ל-3.1%, בעיקר בקרב נשים צעירות. בגילי 18-24 נרשמה ירידה בתוך חודש ל-4.9% לעומת 6.1% בפברואר. בקרב גברים נרשמה ירידה ל-3.5% לאחר 4.1%, ישנה צניחה בשעור האבטלה בעיקר בקרב גברים בני 30 ומעלה. יוקר המחייה מאלץ עוד ועוד אנשים לצאת לשוק העבודה: שעור ההשתתפות בכח העבודה עלה ל-64.1% לאחר 63.9%. שעור התעסוקה הגיע לשיא חדש, 61.7% מבני 15 ומעלה עובדים, יותר מאז תחילת 2029 לפני תקופת הקורונה.

מוזר, איך יש מספיק מקומות עבודה, למרות שמארגני ההפגנות ברחבי הארץ מנסים להבריח מכאן חברות הייטק ולהבאיש את ריחה של ישראל בניכר. בשנה האחרונה הייתה עליה של 1.9% במספר המשרות לעומת מרץ אשתקד ל-4.242 מיליון ועלייה של 0.7% ביחס לפברואר השנה. למרות האינפלציה בשנה האחרונה, השכר הריאלי נשחק בקרב כלל העובדים במשק לחודש פברואר רק ב-1.4%. מספר המשרות בהייטק עלה בשנה האחרונה ב-3.8%, ל-391,800 ואפילו מול ינואר נרשמה עליה של 0.2%.

השכר הממוצע בהייטק היה בפברואר 30,241 שקל לעומת ממוצע השכר במשק שהוא 12,454 שקל, עליה נומינלית של 3.9% בכלל המשק ושל 1.6% בהייטק. מתברר כי הפגנות לחוד ועסקים לחוד.
מדי שבוע מתפרסמים עוד אקזיטים: השבוע התפרסם כי חברת השבבים הענקית האמריקאית קוואלקום רוכשת בסכום של 350-400 מיליון דולר, חברה ישראלית אוטוטוקס מכפר נטר המייצרת שבבי תקשורת, כך מדווח כלכליסט.

היו עוד אקזיטים מתחילת השנה. לא בהיקפים שהיו בשנים קודם לכן, אך עדיין הכנסות נאות על רקע המשבר העולמי בתעשיית ההייטק. ההי טק הישראלי גייס 1.7 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה לעומת 5.8 מיליארד דולר ברבע הראשון של 2022, הרבע האחרון לפני נפילת ההייטק העולמי, כך עפ"י מכוני המחקר סטארט-אפ ניישן ו-IVC.

השנה הקרובה תהיה יותר קשה עבור מרבית הציבור. טרם בא לידי ביטוי מיצוי הנטל הנוסף של הריבית שעוד תמשיך לעלות והשפעותיה על המשק וכן על משקי הבית תתעצם. הרבה משפחות, בייחוד צעירות עם ילדים קטנים ועם משכנתאות כבדות, לא יוכלו לעמוד בעומס הכלכלי, לעתים גם אם שני בני הזוג עובדים. אבל על פי תקציב המדינה המסתמן, לא כולם נאנקים תחת הנטל ונאלצים לשלם יותר ויותר עבור משכנתאות, עבור מוצרי מכולת, מעונות, מטפלות, שכר לימוד, חשמל וארנונה.

אוקסימורון, הקרובים לצלחת התקציב מקרב חברות הקואליציה ייהנו מנדיבותו של תקציב המדינה, מה שיפחית את הלחץ עליהם לצאת לשוק העבודה, על חשבון המשפחות שלא זוכות לכל הטוב הזה וייאלצו לחפש עוד דרכים להגדיל את ההכנסה באמצעות עוד עבודות, עוד חלקי משרה. עולם הפוך.