אם חיכה מישהו לבשורות כלכליות לקראת פרסום מדד אפריל, הרי שהוא התבדה: המדד עלה ב-0.8%, משאיר את האינפלציה השנתית על 5% (אפריל 2022 עד אפריל 2023), גבוה ב-2% מהיעד העליון של בנק ישראל, מה שיביא בוודאי גם לעליית ריבית, שתוסיף לייקר את ההלוואות (משכנתאות, אוברדראפט ועוד).
"כוכבי" העלייה הפעם היו הירקות והפירות, שמחירם עלה ב-4%, אולי כתוצאה מנטישת מהלכי הרפורמה בחקלאות שבהם החלה הממשלה הקודמת.
כזכור, בחודש שעבר, עת נראה היה שהאינפלציה מאטה, מיהר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' להצהיר כי מדובר בפירות ראשונים של צעדי הממשלה לבלימת יוקר המחיה.
יש להדגיש כי מדובר בחודש אפריל, משמע המדד אינו משקף את עליות מחירי המזון (שבאפריל עלו ב-0.4% בלבד) ובראשן, העלייה במחיר החלב ומוצריו.
נתון כואב נוסף במדד הוא שכר הדירה. לכאורה עלה זה ב-0.3% "בלבד", אך עבור מי שחידשו במהלך החודש את חוזה השכירות שלהם, נרשמה עלייה של 3.6% - והנתון החמור עוד יותר: מי ששכרו דירה במהלך החודש (כלומר, לא חידשו חוזה קיים), שילמו 9% יותר, עלייה שאיש לא חזה.
הנה כי כן בעוד הממשלה מיהרה לקחת בעלות על בלימת מחירי הדירות לרכישה, מי שמשלם את המחיר הם השוכרים, זאת כיוון שהביקוש נמצא בעלייה מתמדת בעוד ההיצע כמעט שלא עלה. עתה מתברר כי גם למי שהתכוונו לרכוש דירה וישבו על הגדר בתקווה לירידה בריבית, נוצרה בעיה חדשה בדמות שכר דירה שעולה ומתייקר מדי חודש.
עוד סעיפים שהקפיצו את המדד: עלייה של 2.5% בתעריפי התחבורה, הלבשה ב-1.9% ותרבות ובידור - 1.8%.
כאמור, ההערכה היא כי עתה, משנגוזה התקווה שעורר מדד מרץ המתון יחסית (0.4%) לפיה האינפלציה מתחילה להאט, מה שיאט במקביל גם את קצב עליות הריבית, לא תהיה לנגיד בנק ישראל ברירה אלא להעלותה שוב. לאיזו רמה? זאת נדע רק במועד החלטת הריבית בחודש הבא.