מרילין מונרו טענה שיהלומים הם חבריה הטובים ביותר של האישה, ואילו אני, אישה, על אף שתמיד הייתי מסויגת מהמשפט החד משמעי שאינו מתאים לרוח התקופה, אבל מאוד אוהבת תכשיטים, נשביתי גם אני בקסמה של הסדרה החדשה של נטפליקס "יהלומים" ויצאתי לבדוק מהו סוד הקסם של האבן היקרה, שהפכה לאחד ממנועי הכלכלה המשמעותיים של מדינת ישראל.
בישראל אין מחצבי טבע או יהלומים לכרייה, למרות שפעם יהיו מי שיזכרו את האגדה שמספרת שבקישון (כן, כן) יש יהלומים. לפני כמה שנים בוצעו קידוחים נוספים בנחל הידוע לשמצה על שום היותו מזוהם, אך גם אלה עדיין לא הוכיחו את הטענה שיש בקרקעיתו מרבצי יהלומים ואבני חן. ובכל זאת, כיצד הפכה מדינת ישראל למרכז הסחר הרביעי בגודלו בעולם ליהלומים?
יהלומים ויהדות
"יש כמובן משהו בהיסטוריה של העם היהודי שגרם לזה להיות ענף מקומי מצליח" אומר אביאל אליה, מנכ"ל מכון היהלומים הישראלי, חברה ממשלתית מעורבת הפועלת לקידום המסחר וייצוא יהלומים מישראל.
"זה מתחיל מאות שנים אחורה באירופה, שבה לא נתנו ליהודים לקנות קרקעות אז הם עסקו בסחר ביהלומים. ישנם יהודים רבים שעסקו במקצוע הזה לאורך השנים וכבר בשנות השלושים, עוד בתקופת המנדט הבריטי, הגיעו ארצה סוחרי היהלומים הראשונים.
המנדט פתח בזמנו את המכסים לייבוא יהלומים, וכך התעשייה התבססה בארץ. עד היום בבלגיה, את רואה הרבה מאד יהודים חרדים שעוסקים בתחום". ומי שלא מסתפק בדברי המנכ"ל, מוזמן שוב לצפות בסדרה המצליחה ולראות כיצד עסקאות גדולות ומאבקי כוח בצמרת התעשייה מוכרעים במוסדות הקהילה החרדית של אנטוורפן.
אז איך ענף היהלומים תורם לכלכלת ישראל? אליה מזכיר שבשנות השבעים והשמונים הענף היה מרכזי מאד בכלכלת המדינה. "לא סתם הקימה מדינת ישראל גוף כמו המכון" הוא אומר. מכון היהלומים הישראלי הוא חברת ממשלתית מעורבת (מלכ"ר) לתועלת הציבור, והממשלה היא חלק מבעלי המניות של החברה. ממשלת ישראל הקימה את החברה בשנת 1967, יחד עם התאחדות תעשייני היהלומים, בורסת היהלומים וגופים נוספים. מקור המימון של החברה הוא מהיטל שיהלומנים משלמים על יהלומים מלוטשים. משרד הכלכלה הוא זה שגובה את ההיטל ומעביר אותו למכון לטובת פרויקטים לקידום התעשיה. "ענף הליטוש בזמנו היה ענף עצום בישראל ולאט לאט הפסדנו את המקור הזה לטובת הודו, מכיוון ששכר העבודה שם זול יותר ורוב תעשיית הליטוש עברה לשם. כיום ישראל מתמקדת בעיקר במסחר".
שלא תטעו, עדיין מדובר ב 3.5 מיליארד דולר בשנה שהם 8% מסך הסחורות שמייצאים בישראל. "בעבר אמנם דיברו על מספרים דו ספרתיים של מיליארדי דולרים לייצוא. היום בגלל פוסט משבר הקורונה והשינויים בענף, מדברים כאמור "רק" על 8% - ועדיין מדובר בסכום לא מבוטל. כמו כן מדובר בענף שמועסקים בו מעל 10,000 עובדים ישירים, 30,000 עובדים במעגל הנוסף, וזה גם הענף עם מספר העובדים החרדים הגבוה ביותר במדינה. כ 15% מהעובדים בבורסת היהלומים הם חרדים".
ועוד משהו שרבים כנראה לא יודעים, אך עוד לפני הסכמי אברהם, חלק מהקשרים שנוצרו בין הענף בישראל לאמירויות, כבר היו שרירים וקיימים. "אנחנו חברים בכל מיני ארגונים בינלאומיים שמייצגים את ענף היהלומים ורואים את החשיבות של ישראל בתוך האקו סיסטם העולמי. הבורסה והמכון וההתאחדות מוכרים בכל העולם. אנחנו מאד בעלי השפעה בענף".
כאמור, הבורסה ליהלומים בישראל היא אחת הבורסות הגדולות בעולם, "כשאנשים שואלים אותי, אז מה בדיוק אתם עושים, אני תמיד אומר שאנחנו כמו מודל של מכון הייצור. אנחנו עושים פתיחה של שווקים, תערוכות ברחבי העולם, אנחנו עוזרים ליהלומנים להשתלב בתערוכות, ויש לנו שת"פים עם פלטפורמות בכל רחבי הגלובוס".
אם עד עתה מכון היהלומים הישראלי התמקד בעיקר בפעילות B to B, כלומר - מסחר בין עסקים, הרי שממש בימים אלה, בסוף חודש מאי, נפתחות הדלתות גם לצרכנים הפרטיים שחושקים ביהלומים ולא יודעים, איך ומה. המכון משיק, לראשונה בישראל, גלריה ייחודית לשיווק ומכירת יהלומים מהסוחרים היישר לצרכן בבניין "מכבי" במתחם הבורסה.
"זו בעצם הפעם הראשונה בה אנחנו מאפשרים לחברות יהלומים למכור תכשיטי יהלומים ישירות לצרכן הסופי" מסביר אליה, "לקוח יכול להגיע, לראות במרכז המבקרים סרט קצר על ההיסטוריה והמסורת, לראות את המשבצים והיהלומים בלייב, ולעבור בין 15 העמדות של חברות היהלומים השונות. זה הפארם טו טייבל של הבורסה ליהלומים".
איך השתנה הענף לאורך השנים?
"ענף היהלומים הישראלי חווה משברים לאורך הזמן, אפשר לומר שמשנת 2005 אנחנו רואים מעין ירידה. ניסינו לעשות כל מיני פעולות שיעצרו אותה אבל כוחות השוק גם הבינלאומיים היו חזקים מאלה. עד לקורונה שם הענף חווה משבר מצד אחד, ועלייה מעניינת בעיקר בארה"ב בה אנשים הרשו לעצמם לרכוש יותר מוצרי מותרות. כיום אחרי שמשבר הקורונה נמצא ברובו מאחור, אנחנו חווים התייצבות. כך או כך, יש גם חברות רבות שמצליחות לשמור על יציבות יפה מאד בעשור וחצי האחרונים ללא טלטלות משמעותיות".
איך המשבר הכלכלי שאנחנו חווים עכשיו משפיע על הענף, אם בכלל?
"זה עדיין מוקדם לומר. בפרספקטיבה לאחור על משבר הקורונה אני יכול לומר שהיה משהו שונה בענף ביחס לתעשיות אחרות. אני מניח ששנה מהיום נהיה יותר חכמים להבין אם ואיך בכלל השפיע המשבר הנוכחי על ענף היהלומים ספציפית. אנחנו כן רואים התמתנות והתייצבות של השוק כיום".
יוקר המחייה בכלל נוגע לענף שכזה?
"פחות נוגע. המרכז בארץ סובל מבעיות ואתגרים אחרים, לעומת מרכזים אחרים בעולם. למשל, אנחנו רואים פחות פירגון בכל הנוגע לרגולציה. בבלגיה למשל, יש הסדר מיסוי חלומי, כאן בישראל משלמים מס חברות רגיל, וזה מקשה להתחרות במרכזים אחרים בעולם, זה גם מקשה על מסחר של ישראל בין מדינות אירופה למשל.
תראי למשל את דובאי, דובאי היא מרכז סחר חופשי, יש בה פטורים ממס והרבה חברות ישראליות אומרות לעצמן: זה שעתיים טיסה, ובלי מיסים. ואת רואה שזה מרכז שצומח ברמות בלתי רגילות, יש להם אשראי מהמדינה בהיקפים מטורפים".
אהובים בעולם
ובכל זאת, לצד החשש מאיבוד חלק ממנוע חשוב לכלכלת המדינה, אליה אופטימי. "המסורת, הניסיון וההון האנושי שלנו עדיין משמרים את המרכז הישראלי לחי ובועט אל מול העולם. ישראל פתחה יתרון יחסי ומאוד מיוחד בכל הנוגע למסחר וליטוש אבנים יקרות ומיוחדות, כמו גם הדי אן איי המיוחד של הסוחרים הישראלי הוא משהו שאוהבים בעולם".
תסביר, דווקא חשבתי שזה בדיוק להיפך
"עשינו סקר סמוי באיזו שהיא תערוכה גדולה כדי לנסות ולהבין מה מעמדם של הסוחרים הישראלים בענף. שאלנו קנייני יהלומים למה הם מעדיפים לקנות דווקא מישראלים והתשובות היו שחוויית המו"מ והאמינות גדולות הרבה יותר ביחס לסוחרים אחרים ממדינות אחרות שעוסקות בענף.
אין הרבה מרכזים בעולם שהקימו בורסות וסוחרים ביהלומים, יש כמה מוקדים בודדים ברחבי העולם (ארה"ב בלגיה, הודו וישראל) וישראל היא אחת המוקדים האלה. עכשיו מתחיל לצמוח מרכז חזק בדובאי, ויש שוק מכירות ענק בהונג קונג, אבל מבחינת בורסות חזקות, זה מה שיש".
מהם הרגלי הצריכה של הישראלים?
"מכיוון שהענף שלנו עוסק בעיקר מול סוחרים שמוכרים לריטיילרים גבוהים ולא מול צרכני קצה, בדקנו לקראת פתיחת הגלריה מה קורה בשוק המקומי מבחינת הרגליה צריכה. אנחנו מבינים שיש בישראל הרגלי קנייה מיוחדים, לא רוכשים פה אבנים גדולות מאד עם קראט מאד גבוה כמו בארה"ב למשל, אבל יש כאן נתח שוק של רכישות בין 5000-20000 ₪, מחצי קראט ועד קראט פלוס, אבנים עגולות ורגילות בלי דברים גרנדיוזיים, זה פחות או יותר מה שקונים פה".
מה הסיפור של יהלומי המעבדה שהפכו לטרנד בעולם?
"יהלום מעבדה הוא יהלום שיוצר במעבדה לעומת יהלום טבעי שנוצר מבטן האדמה. על אף שזה עשוי לכאורה מאותם חומרים כימיים, השוק רואה את יהלומי המעבדה כמשהו אחר לגמרי. המחירים צונחים, הערך הוא לא אותו ערך, לצורך הדוגמה - יהלום מעבדה מהווה אחוז או שניים משווי יהלום טבעי.
בניגוד לשמירת ערך יהלום טבעי לאורך שנים, יהלום מעבדה הוא חסר ערך במובן הזה. יש כמובן את הסיפור שניסו למכור שיהלומי מעבדה הם "ירוקים" ואקולוגיים, אבל למען האמת, תהליך כריית יהלום מעבדה דורש תפוקת חשמל עצומה, כמעט בכל גודלה של העיר רמת גן. אנחנו לא דוחפים את המוצר הזה, אבל יש לזה שוק בעיקר בארה"ב".
איך אדע אם היהלום שיש לי על הטבעת הוא טבעי או במעבדה?
"חובה של הסוחר שמוכר לך את זה לומר לך בדיוק מה את קונה. אם עכשיו סוחר מכר לך יהלום מעבדה כיהלום טבעי במחירים של יהלום טבעי הוא רימה אותך. בגלריה תוכלי למצוא מכשור טכנולוגי שיאפשר לך לבדוק את היהלום. דבר נוסף, בכל קניה חשוב לבקש תעודה גמולוגית, המחיר נגזר מהפרמטרים המצוינים בתעודה, צבע קראט, צורת חיתוך ועוד, ואנחנו מחייבים את הסוחרים לתת את התעודה".
זה הזמן לציין כי מדינת ישראל חתומה על אמנה המכונה "קימברלי", במטרה להסדיר מערכת אמינה הבוחנת את הסחר ביהלומי גלם, ומונעת מסחר במה שמכונה "יהלומי דמים". "ישראל היא בין הראשונות שחתמה על ההסכם והוא בעצם מנטרל את המסחר ביהלומי קונפליקט שנכרים באפריקה למשל, וממנים טרור וכיוצ"ב. המשמעות היא שכל יהלום שנכרה צריך לצאת ממכרה לגיטימי, עם חברה לגיטימית עם זיכיון של מדינה לגיטימית. ורק יהלומים עם תעודה של קימברלי יכולים להיכנס לישראל".