שלא במקרה לנתניהו לקח עד לרגע האחרון להרכיב את הקואליציה הנוכחית. הוא תמרן ותומרן ורק בימים אלה כשהדיונים בוועדת הכספים לקו הסיום, נחשף עומק הכניעה לשותפיו הקואליציוניים.
נתניהו עשה עבודה רעה מאוד: איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי. כשר במשרד המשפטים מינה את דודי אמסלם, שכל מטרתו היא לעלוב, בשפת ביבים, בשופטי בג"ץ. את שמירת הקופה הציבורית הפקיד בידי בצלאל סמוטריץ', אידיאולוג סקטוריאלי חסר עכבות, שהכול חוץ מרווחת הכלל לנגד עיניו.
כבונוס הוא העניק לו תפקיד של שר במשרד הביטחון. סמוטריץ' תפקד עד כה באוצר כממטרת כספים יעילה ולא נתן לרעשי הרקע להפריע. הוא, חוץ מנתניהו, היחיד בממשלה החושש ביותר מנפילתה, כי יש לו הכי הרבה מה להפסיד.
זאת הסיבה שהוא נזהר בכבודו של האיש אותו כינה "שקרן בן שקרן". הוא גם מכבד את איתמר בן גביר שעמדותיו העדכניות תלויות בשאלה על איזה צד הוא מתעורר בבוקר ואיזה מדורה יבעיר היום. מהחרדים הוא חרד ,למרות שאת החבל הם מותחים עד הסוף.
למי נתניהו בז? לחיים ביבס יו"ר מרכז השלטון המקומי (ליכוד), ליאיר לפיד (יש עתיד) "תומך ה-BSD" ידוע ומעל כולם לתקשורת השמאלנית העומדת לדבריו עם סטופר לחזות במפלת הממשלה.
הבעיה של נתניהו היא שגם במחנה הימין יש מתנגדים לתקציב מוטה חרדים המגיע על חשבון פתרונות דיור שהבטיח לפתור באמצעות קרן הארנונה. אני מוכן להתנדב להפוך ליועץ התקשורת של סמוטריץ' (בהנחה שיסכים) אם בכספי הקרן תבנה עד תום ימיה של הממשלה אפילו דירה חדשה אחת.
מחירי הדיור מעניינים את הממשלה רק מן השפה אל החוץ. זוכרים שנתניהו הבטיח ערב הקמת הממשלה להקים קבינט דיור שבראשו שיעמוד? נאפסן גם את ההבטחה הזאת במגירת "אז הבטיח". לראש קבינט הדיור מונה שר השיכון יצחק גולדקנופף, שלא כינס אותו אפילו פעם אחת.
ומה בתחום מנועי הצמיחה וההכשרות המקצועיות? התעשיינים מתייפחים על העדר כוח אדם מקצועי. האם זה מעניין מישהו בממשלה? התוכנית לעידוד התעסוקה תקועה בגלל מחלוקת בין שר הכלכלה ניר ברקת, לשר העבודה יואב בן צור, בשאלה מי יהיה האחראי על האגף להכשרה מקצועית.
בממשלה נורמלית, המשימה הראשונה לאחר אישור התקציב ועוד לפניו אמורה הייתה להיות השקת תכנית מקיפה להורדת יוקר המחייה. אלא שסמוטריץ', יריב לוין, ושלמה קרעי מאמינים בכל ליבם שהמהפכה המשפטית קודמת.
הם בטוחים שתסייע למאבק ביוקר המחייה, תנטרל את שלטון הפקידים המזמזמים עצותיהם כיתושים, תסייע לחידוש היחסים הבינלאומיים וכמובן תקדם את המאבק בגרעין האיראני.
אני כבר מאמין שבסביבת ראש הממשלה בטוחים שבג"ץ אשם גם באוברדרפט שלנו, כי הרי הוא לא מאפשר לגעת בעצמאות בנק ישראל. מפגיני הדמוקרטיה חושבים הפוך וסבורים שהמהפכה היא סכנה אמיתית לדמוקרטיה ולאובדן הפרדת הרשויות.
אם וכאשר ימונו יועצים משפטיים מטעם כפי שמוצע, הכלכלנית באוצר שירה גרינברג יכולה הייתה רק לפנטז על פרסום אזהרה מקרו-כלכלית כפי שעשתה השבוע. כנ"ל לגבי אסי מסינג היועץ המשפטי הדווקני באוצר, שיתבקש לארוז את חפציו, אם יאושר חוק היועמ"שים.
הדילמה המורכבת של נתניהו (בהנחה שיצלח את התקציב) היא האם לשנס מותניים ולהיזכר בהבטחותיו הבומבסטיות להורדת יוקר המחייה, או לקרוץ למחנה הרפורמיסטים בקואליציה שעדין תקוע ברפורמה.
ככל שהזמן עובר, יש לי הרגשה שהמערכת המשפטית מתחילה להתיישר. החלטות משפטיות של הפרקליטות שלא לערער על זיכויו של רומן זדורוב מרצח תאיר ראדה, נראות ידידותיות למשתמש וקורצות לפופוליסטים.
סוגיה נוספת נוגע לדיני חוזים והאם לתת עדיפות לפרשנות השופטים על כוונות הצדדים בחוזה או למילה הכתובה בו (הלכת אפרופים). אם החוק יתוקן, בית המשפט העליון יתיישר. ועדין - גם אם המערכת המשפטית תתכופף הרחוב לא ייתן לה להתקרנף.
פסק הזמן שנלקח בעקבות המבצע בעזה והדיונים בבית הנשיא הגיעו לסיומם. מהשבוע הבא ועד סיום מושב הקיץ של הכנסת יתחיל נשף הורדת המסכות. ציבור המפגינים שכבר מזמן לא קנה את מלכודות הדבש של נתניהו מוזמן לומר את דברו.