שר האוצר, בנימין נתניהו, והשר במשרד האוצר, מאיר שטרית, מתכוונים להחזיר את תקרת הביטוח הלאומי ומס בריאות לגובה של פי חמישה מהשכר הממוצע במשק (כ-35 אלף שקל) כבר ב-1 באפריל 2003. נתניהו ושטרית אינם מתכוונים להמתין לאישור של תוכנית הקיצוצים בתקציב 2003 על ידי הכנסת, שיינתן ככל הנראה במאי.
משמעות ההחלטה, אם אכן תתקבל, היא שהחל באפריל 2003 יוטלו תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות של כ-10% מהשכר חודשי עד סכום של כ-35 אלף שקל ברוטו, ועל הכנסות שמעבר לסכום זה לא ישולמו ה"מסים" הללו.
בצמרת האוצר, כולל באגף הכנסות המדינה, אגף מס הכנסה, וכן בביטוח הלאומי, הגיעו למסקנה כי הסרת התקרה על תשלומי הביטוח הלאומי ומס בריאות היתה שגיאה קשה כבר לפני כמה חודשים, מפני שהיא הביאה להפחתת התשלומים הן למס הכנסה והן לביטוח הלאומי. לנתניהו ולשטרית הומלץ אתמול להחזיר את התקרה בהקדם, כדי להקטין את הנזקים לקופת המדינה. שני השרים קיבלו את ההמלצה והבטיחו לפעול ליישומה בהקדם, כבר באפריל ועוד קודם לאישור של תוכנית הקיצוצים על ידי הממשלה והכנסת.
ההחלטה על ביטול התקרה על ביטוח לאומי ומס בריאות התקבלה על ידי הממשלה היוצאת, במסגרת תוכנית הקיצוצים של אפריל 2002. שר האוצר דאז, סילבן שלום, וצמרת משרדו ביקשו לשדר לציבור כי הגזירות הקשות אינן פוגעות רק בשכבות החלשות, אלא גם בחזקים. ביטול התקרה נחשב אז ל"מס על עשירים". נקבע כי ביטול התקרה יהיה זמני, החל ב-1 ביולי 2002 ועד סוף 2003.
בכירים באגף הכנסות המדינה ובכירים בביטוח הלאומי, וכן חברים בוועדת רבינוביץ לרפורמה במס הכנסה, התנגדו לצעד, ותוך זמן קצר התברר כי צדק בטיעוניהם. אלפי שכירים בכירים, שמשכורתם החודשית גבוהה מ-35 אלף שקל ברוטו, הקימו חברות כדי להתחמק מתוספת המס. כמו כן הוגשו עתירות לבג"ץ נגד ה"מסים" החדשים.
כתוצאה מהקמת החברות, שילמו אלפי שכירים "עשירים" פחות מס הכנסה, שכן במקום מס שולי של יותר מ-50%, הם שילמו מס של 36% כחברה. למס הכנסה נגרם הפסד כספי כבד, שלפי הערכות הסתכם ב-3-1 מיליארד שקל במונחים שנתיים. ביטול התקרה הרחיב גם את היקף הניסיונות להעלים מס. במקביל, הכנסות הביטוח הלאומי קטנו.
שלום הודיע לפני הבחירות כי אם ימונה לקדנציה שנייה באוצר, בכוונתו להציע להחזיר את התקרה כבר ב-1 ביולי 2003. ואולם נתניהו ושטרית החליטו שלא להמתין עד תאריך זה.
האוצר יחזיר את תקרת הביטוח הלאומי ומס הבריאות ל-35 אלף שקל באפריל
מוטי בסוק
6.3.2003 / 7:25
שנה לאחר שהוסרה תקרת התשלומים הגיעו באוצר למסקנה כי היתה זו שגיאה קשה שגרמה לירידה של 3-1 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים