למנטור של שר הכלכלה, ניר ברקת, קוראים פרופ' מייקל פורטר, מומחה בינלאומי למנהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד. הם נמצאים בקשר קרוב כבר שנים רבות, והפכו לחברים.
פורטר, מומחה למנהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד, בתחום היתרון היחסי של חברות ואומות, גידל דורות של כלכלנים, שמאמינים בתורתו ומפיצים אותה באדיקות ברחבי העולם. ביום חמישי שעבר אירח ברקת, שניים מהם, בלשכתו בתל אביב, כשהציג את "התכנית הלאומית לצמיחה כלכלית", תכנית הדגל שיוביל משרדו בשנים הקרובות.
זו הפעם השלישית שברקת מקדם תכנית "פורטריאנית". הראשונה הייתה בעת כהונתו כראש עיריית ירושלים, שם הכין עבורו הפרופסור המכובד בעצמו תכנית מפורטת לצמיחה של העיר, שהניבה, לדברי ברקת, תוצאות נאות. כעבור כמה שנים הוא הביא אותו ל"פורום קהלת" כדי שיגבש תכנית לצמיחה כלכלית לישראל, הבסיס לתוכנית שהוצגה בשבוע שעבר.
פורטר מאמין שפיתוח כלכלי צריך להיות מבוסס על יתרונותיו היחסיים של האזור, בניגוד לתיאוריות שדוגלות בחיזוק התחומים החלשים שלו. בירושלים, למשל, הוא זיהה יתרון בפיתוח תיירות והייטק, שם הושקעו המשאבים, בשילוב כוחות עם המגזר הפרטי. בתכנית הלאומית שהכין פורטר לקהלת ב- 2019, כשלברקת הובטח להיות שר האוצר, הוא התמקד בפיתוח הפריפריה, באמצעות מנועי צמיחה.
עוד טרם הצגת "התוכנית הלאומית לצמיחה כלכלית", היא זכתה לביקורת נוקבת של אתר "שומרים", על עלות ההעסקה הגבוהה של המומחים, 1.3 מיליון שקלים, שנעשתה בפטור ממכרז לבקשתו של השר. ברקת תקף את המבקרים וכינה אותם "ארגון שמאל קיצוני, המתחזה לאגון תחקירים, שכל מטרתו לפגוע בפעילות ממשלת הימין". בסופו של דבר המשלחת הגיע לארץ כמתוכנן.
במשך שבועיים שהה בישראל צוות המומחים, שכלל את קווין מרפי, יד ימינו של פורטר ב- 20 השנים האחרונות, מרטין וובר, יועץ לתחרותיות וד"ר כריסטיאן קטלס, חבר סגל בהרווארד וממובילי "המכון לאסטרטגיה ותחרות", וגיבשו תכנית שתמקסם את הפוטנציאל הכלכלי של ישראל, באמצעות מיפוי של קלאסטרים, ריכוז גיאוגרפי של עסקים, חברות, מוסדות ושחקנים שמקיימים קשרים כלכליים, עם התמחות במשאבים, שירותים ומיומנויות ספיצפיות, או במילים אחרות - אקו סיסטם ייחודי. כאן המקום להדגיש, שרוב התחומים החזקים שבחרו המומחים, הם מתחום הטכנולוגיה.
בירושלים סומנו ההייטק ומדעי החיים, והתיירות. בדרום הארץ, דזרטק ואגרוטק, תעשייה מתקדמת, סייבר, ביולוגיה ימית ותיירות מדברית. בצפון, מד-טק, כלכלה כחולה, אגרו-פודטק, תעשייה ותיירות. באיו"ש, תעשיות מוטות טכנולוגיה ותיירות תנ"ך ובמרכז וכלל הארץ, פינטק, סייבר, תעשייה חכמה, אגרוטק, פודטק, מד-טק ובריאות דיגיטלית. לכל קלאסטר יהיה "קמב"צ", שינהל את יחסי הגומלין הפנימיים והחיצוניים ויעזור ליצר שת"פים מניבים ברמת החברות הפרטיות, המדינה ומדינות אחרות.
מימון התוכנית יתבצע באמצעות מאצ'ינג בין הממשלה למגזר הפרטי. על כל מיליארד שקלים של המדינה, ישקיע המגזר הפרטי שלושה מיליארד שקלים, ולכן, מאמין ברקת, המשאבים שתפנה הממשלה לתוכנית, לא נחשבים כהוצאה, אלא כהשקעה, קטר שימשוך את המשק למעלה. התוכנית תוקצבה ב - 400 מיליון שקלים בתקציב הקרוב ושר הכלכלה מקווה לרתום אליה עוד ועוד משרדים, שכל אחד מהם יתרום את חלקו למאמץ הלאומי.
מצד אחד, מרענן לשמוע שר שמציג תכנית אסטרטגית סדורה, המתבססת על מחקר ועבודת עומק ולא שליפות וכיבוי שריפות. מהצד השני, בתקופה שבה משקיעים נמלטים על נפשם ולא מוכנים לשמוע על עשיית עסקים בישראל, בעיקר בהייטק, לא ברור מי יתן את המאצ'ינג המצופה, מה גם שחלק גדול ממגזר ההייטק רואה עצמו נפגע מהמהפכה המשפטית - וכרגע הסיטואציה היא יותר של בריחת מוחות ופחות של כניסת משקיעים.
גם ההשקעה בתיירות נשמעת כמו בדיחה עצובה, בממשלה שרצתה לבטל את הפטור ממע"מ לתיירים, אחרי שמישהו באגף תקציבים חשב שאפשר לסגור את ענף התיירות כי אין לו עתיד. שר התיירות, חיים כץ, הצליח לשלוף אותה החוצה ברגע האחרון.
ברקת נחוש לקדם את התוכנית שלו ולסיים את גיבושה עד סוף יוני והוא בטוח ששאר שרי הקואליציה, ירתמו אליה ברצון. אלא שבימים שכל שר דואג לבוחרים שלו, קשה להאמין שרבים מהם יוכלו לתעדף את הצורך הלאומי ארוך הטווח, על הפתקים שישולשלו לקלפי בבחירות הקרובות.
לכן, למרות שחלקים מהתכנית החדשה נשמעים נכונים ואף מלהיבים, טוב יהיה אם שר הכלכלה ישקיע גם בתוכניות קצרות מועד, למשל כאלה שמיועדות למלחמה ביוקר המחיה, לצד היערכות לטווח הארוך.