נגיד בנק ישראל הודיע היום (שני) על העלאת הריבית ב-0.25%, וכעת שיעור הריבית יעמוד על 4.75%.
העלאת הריבית, שרבים קיוו כי תיבלם מעט, מתבקשת נוכח האינפלציה השנתית, שקיבלה דחיפה ממדד אפריל הגבוה. המדד, שעלה ב-0.8% והושפע בעיקר ממחירי הירקות והפירות (כלומר, עוד לפני ההתייקרויות במוצרי החלב ובמוצרי מזון אחרים), שימר אינפלציה שנתית בגובה 5%, כלומר, כ-2% יותר מהרף העליון שקבע בנק ישראל.
המשמעות לציבור היא הכבדה נוספת על צרכני האשראי, הראשונים להיפגע כאשר מחיר הכסף עולה. קשה לחשוב על כסף כעל מוצר צריכה, אבל אנחנו צורכים אותו ככל מוצר אחר. כך למשל, כדי לממן את יוקר המחיה הגואה, אנו צורכים יותר כסף, ככל שהחשבון בסופרמרקט מתייקר.
יחד עם זאת, מחזירי המשכנתאות או אפילו כל מי שנמצא ביתרת חובה - מינוס - יתקשה עוד יותר לממן את האשראי הזה, נוכח הריבית העולה. מי שנטלו משכנתא (למשל) לפני מעט יותר משנה, עת האינפלציה הרימה את ראשה והנגיד החל להעלות את הריבית בניסיון לבלום אותה, מוצא את עצמו מתמודד כבר עם תוספת גדולה בהחזר החודשי, שאפילו במקרים של משכנתא נמוכה, מגיעה כבר למאות שקלים. כמובן שאצל אחרים ההפרש החודשי יכול להגיע לסכומים נכבדים הרבה יותר - שמצטברים לעשרות ואף מאות אלפי שקלים לאורך כל תקופת המשכנתא כולה.
בשל כך אנו עדים במה שאפשר לסמן כבר כתופעה: במקום משפרי דיור, כאלה שממירים למשל דירה של 3 חדרים ב-4, ניכרת בשוק הנדל"ן מגמה הפוכה: מי שמתקשים לממן את החזר המשכנתא לדירה המשופרת ומנסים למזער את הנזק בהשכרת הנכס החדש ומעבר לדירה קטנה יותר.
"השוק יחזור 20 שנה לאחור" (עופר פטרסבורג)
עשרים שנה וכלום לא השתנה? הירידה החדה בהיקפי מכירת הדירות מחזירה את שוק הנדל"ן לתחילת שנות ה-2000, כאשר הריבית הגבוהה שהייתה במשק, לצד משבר בועת הדוט קום בעולם ותחילתה של האינתיפאדה השנייה המתוארכת לביקורו של אריק שרון בהר הבית - הביאו באותה תקופה את שוק הנדל"ן למשבר חסר תקדים.
כיום, קצב מכירת הדירות ברבעון האחרון דומה לקצב מכירת הדירות שהיה בתחילת שנות ה-2000, שנות המשבר הגדול בנדל"ן - וזאת אף על פי שהאוכלוסייה בישראל גדלה בקצב הגבוה ביותר בין מדינות ה-OCED, וגדולה הרבה יותר כיום מאשר בתחילת המילניום.
המשמעות היא, שכאשר אנשים לא קונים דירות, גם הקבלנים לא קונים קרקעות חדשות במזומן - מה שעלול להביא בטווח של חודשים בודדים לירידה חדה בהיקפי התחלות הבנייה ולמשבר חסר תקדים בענף הנדל"ן.
"ההחלטה של בנק ישראל להעלות את הריבית - היא החלטה הרסנית לכל כלכלת ישראל וגם לרוכשי הדירות וגם ליזמים הנדל"ן", אמר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, "העלאות הריבית הרצופות של הנגיד מביאות להאטה דרמטית בענפי הבניה והתשתיות. אנחנו במיתון. חמורה מאד העובדה לפיה מספר המפגרים בהחזר המשכנתאות גדל פי 3. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא מצליחה לשווק קרקעות ליזמים כי הם לא מעוניינים לרכוש קרקעות לבניה בגלל המצב. יותר ויותר חברות בניה, ובמיוחד חברות ביצוע ותשתיות מפסיקות את פעילותן ועלולות לקרוס - עובדה המקטינה את יכולת הביצוע של מדינת ישראל לפתח תשתיות ולבנות את המדינה. בנק ישראל היה זה שבגללו הגענו למצב הנוכחי כי הוא שינה את הרגולציה באופן שאיפשר לקבל משכנתאות בריבית משתנה - עובדה שמתפוצצת לנו עכשו בפנים ולכן גם מצופה מהבנק המרכזי לתקן את המחלה לא על ידי יצירת מחלה חדשה, אלא לחשוב מחוץ לקופסא ולא ללכת לפתרון הקל של העלאת ריבית - מקסם שווא שאינו פותר דבר".
גם נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, תקף את ההחלטה: "יש לחדול לחלוטין מהעלאות ריבית נוספות ולשים את הדגש על בלימת צד העלויות. הממשלה תוקפת, ללא הצדקה, את המגזר העסקי כי זה קל ופופוליסטי בעוד היא איננה עושה את המינימום הנדרש במגזר הציבורי.העלאת הריבית כיום תגרום יותר נזק מאשר תועלת. גם בנק ישראל וגם ממשלת ישראל עושים שגיאה חמורה בהטילם את כל יהבם, במאבק באינפלציה הגואה, בהמשך העלאת הריבית הבנקאית".