במהלך השנים האחרונות הגבירה רשות האוכלוסין וההגירה את האכיפה כנגד מעסיקי עובדים זרים והתוצאה בהחלט ניכרת. על פי נתונים שמתפרסמים בוואלה! כסף בבלעדיות, היקפם הכספי של הקנסות שהוטלו בפרק הזמן 2017-2022 עומד על לא פחות מ-70 מיליון שקלים, זאת במסגרת 7,640 קנסות שחולקו לציבור.
למעשה, הן בשנת 2019 והן בשנת 2022, נרשמו קנסות בסכום של כ-13.5 מיליון שקלים. בשנות הקורונה, בשל הפניית מרצם של הפקחים לאכיפת תקנות אחרות, חלה ירידה מסוימת בתפוקת העבודה, כך שמהלכן, חולקו דוחות בסכום ממוצע של 11.5 מיליון שקלים. לצד זאת, הנתונים מלמדים על קפיצת מדרגה בעצימות האכיפה, בין השנים 2018, במסגרתה, נרשמו דוחות בהיקף של 8.6 מיליון שקל, לשנת 2019 שהסתיימה כאמור 'בהצלחה יתרה'.
עיבוד הנתונים מעלה, כי העבירות הנפוצות ביותר על פני השנים, הן העסקת זרים שלא כדין ואי הסדרת ביטוח רפואי לזר המועסק כמתחייב מחוק עובדים זרים. יחד עם זאת, מאז 2018 עבירת אי תשלום פיקדון לעובד זר (למסתננים) מהווה נפח משמעותי בהתמדה על פני השנים (מספר הקנסות גבוה יותר בשנים מאוחרות מעבירות אחרות היות והקנס\עבירה היא לפי כל חודש העסקה לכל עובד).
ברשות האוכלוסין וההגירה מציינים, כי התשובות הנפוצות ביותר של מעסיקים שנמצאו עוברים עבירות שונות בחקירתם, לשאלה פשר ביצוע העבירה, הן בעיקר בשל אי ידיעה והכרת החוק, חוסר ברירה מפאת מחסור גדול מאוד של עובדים זמינים במשק או ניסיון הסטת אחריותם האישית והפלילית לגורם אחר.
"בעשור האחרון השתנתה מדיניות האכיפה של משרד הפנים, כך שעבירת העסקת עובד זר ללא היתר - הפכה מעבירה מנהלית לעבירה פלילית, וכן גובה הקנסות המוטלים עלה בעשרות אחוזים", מציין עו"ד זרי חזן, מבכירי עו"ד בישראל בתחום ההגירה ועובדים זרים, המכהן כיו"ר וועדת ההגירה ועובדים זרים בישראל בלשכת עורכי הדין. ואכן, עד למחצית העשור הקודם, מי שנתפס מעסיק עובד זר שלא כדין בביתו הפרטי או בעסק שלו היה מקבל קנס בשיעור מינימלי של 5,000 שקלים, אולם בעקבות שינוי המדיניות, אותו אזרח, ייחקר באזהרה, יוגש כנגדו כתב אישום פלילי, ובמידה ויורשע, מלבד הכתם הפלילי, הוא צפוי לקנס, שגובהו נע בטווח של 10,000 שקלים לכ-52,000 שקלים בגין כל עבירה.
הכוונת של רשות האוכלוסין לא מכוונת רק כלפי בעלי עסקים, אלא גם כנגד בעלי בתים, שמעסיקים עובדים ועובדות זרים בניהול משק הבית. כך למשל, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, גזר על בני זוג, שהעסיקו עובדת זרה שלא כדין בעבודות משק בית במשך כחמש שנים, קנס בסכום מצטבר של 52 אלף שקלים. "התייחסו אלינו כאחרוני הפושעים, כאילו גנבנו, למן תחילת הדרך ועד הסוף, קבלנו תחושה שאנחנו עבריינים כבדים עימם צריך למצות את הדין", אומר ג', שגם הוא העסיק עובדת זרה וחויב לשלם 40 אלף שקלים.
"דוגמאות אלו ועוד רבות אחרות, מלמדות כי המדינה הרחיבה בכך מאוד את מעגל העבריינים והכניסה לתוכו אנשים נורמטיביים לחלוטין שברוב המוחלט של הפעמים מעולם לא הסתבכו לפני כן עם החוק, ובעצמה מודה שהסיבה הנפוצה להעסקה הלא חוקית היא אי ידיעה והכרת החוק, ולא כוונה עבריינית", מוסיף עו"ד חזן. לדבריו, גם בתי המשפט יישרו קו עם המדינה בעניין זה, וכאשר נתפס עובד זר לא חוקי בבית פרטי, מופעלת החזקה כי כל בעלי הבית הם המעסיקים שלא כדין".
ואגב, הנפת השוט עלולה להיות כואבת אף יותר: "כשבני זוג מורשעים, כל אחד מהם מקבל קנס שיכול להגיע עד למעלה מ-100,000 שקלים, על אף שמדובר ב'אותו כיס'".
המודעות לעבריינות בתחום משק הבית עדיין נמוכה, "אחרת לא הייתי נמצא פה", ציין לאוניד קוגן מרשות האוכלוסין במסגרת כתבה שפורסמה בדה מרקר, בשנת 2017, ונדמה כי דבריו רלוונטיים גם למציאות של שנת 2023: "מסיבה שאינה ברורה, אזרחי ישראל מתייחסים למושג 'מעסיקים' כאילו הוא נוגע רק לבעלי חנויות או מפעלים", הוא אמר. "אבל זה לא נכון. מעסיק הוא כל אחד מאתנו — וכולנו חייבים לציית לחוקי העבודה".
בהתאם לכך, טרום חג הפסח האחרון, פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה תזכורת לציבור הישראלי כי חל איסור מוחלט להעסיק עובדים זרים במשק בית: "עובדים זרים המגיעים לישראל מקבלים אשרת עבודה לענף מוגדר וביכולתם לעבוד אך ורק בענף זה. חשוב לדעת כי העסקת עובד זר בענף אשר אינו תואם את אשרת העבודה שלו מהווה עברה פלילית הנושאת עמה עונשים הקבועים בחוק", נכתב.
וכאמור, מעבר להיבט הכספי, העסקת עובד זר שלא כחוק, מהווה עבירה פלילית שהרשעה בגינה, מכתימה את הנאשם. אי לכך, לפני מספר שבועות, הניח ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי) על שולחן הכנסת את הצעתו להפיכת עבירות פליליות רבות לעבירות מנהליות. על פי ההצעה, אדם שעבר עבירה קלה, ובכלל זה העסקת עובד זר שלא כדין, לא יקוטלג כ"עבריין" והרישום הפלילי לא ירדוף אותו במשך כל חייו. במקום זאת, יוטלו עליו רק קנסות או צווים מנהליים. "רק כך נוכל למקד את מאמציהם של כלל הגורמים במערכת אכיפת החוק בעבירות החמורות באמת, ולהחזיר את האכיפה וההרתעה מול הפשיעה החמורה", ציין.
"נוכח מהות העבירה, המנהלית במהותה, נוכח הרחבת מעגל העבריינים באופן לא ראוי, ונוכח העומס המוטל על בתי המשפט, אני סבור כי הצעה זו, שתלווה בהסברה מתאימה, היא מהלך נכון, מתבקש והגון", מסכם עו"ד חזן.