מה משותף למותגים מוגרים כמו קטשופ היינץ, עוגיות אוראו, מוצרי הטיפוח של ג'ילט, שמן מזולה, שוקולד מילקה, המותג הוותיק בלו בנד, טונה סטארקיסט ועוד רבים אחרים? ובכן, מלבד היותם מותגים מוכרים בישראל ובעולם, הם כולם מיובאים ארצה על ידי חברת דיפלומט - מיבואני המזון והתמרוקים הגדולים בישראל.
עכשיו נאמר משפט כללי, שהוא מובן מאליו בכל מקום שאינו ישראל: זה בסדר גמור שחברה עסקית תרוויח, בין אם פרטית או ציבורית - זה נהדר, באמת - ככה עושים עסקים ועינינו לא צרה ברווחים של יצרן או יבואן מזון.
איפה הבעיה עם דיפלומט? בעיקר בטרמינולוגיה. תכף נגיע לזאת, אבל קודם כל, קצת מספרים:
דיפלומט הכניסה ברבעון הראשון של 2023, קרוב ל-800 מיליון שקל, שמתורגמות ל-20.5 מיליון שקל רווח נקי רבעוני. כל זה קרה ברבעון שבו פחת שווי השקל לעומת המטבעות העולמיים, עניין קריטי ליבואן.
אז נחזור ונאמר שוב: זכותה, אפילו חובתה של דיפלומט להרוויח - בדיוק בשביל זה עושים עסקים (וכאשר משווים למשל לאנשים שמוכרים לנו לא טונה וקטשופ, אלא כסף - הבנקים, מדובר באמת בכסף קטן, כזה שמנכ"לי מוסדות פיננסיים מוסילים בישראל אפילו לא מתכופפים כדי להרים משולי הדוח), אבל לפחות שלא יגלגלו עיניים בכל פעם שהם מעלים מחירים.
מה לא שמענו מיבואני ויצרני המזון? שמחירי חומרי הגלם עלו (נכון חלקית), שעלויות השינוע עלו (היה נכון לפני שנה), שמחירי הדלק עלו (כבר התמתנו מזמן) וששער החליפין זז לרעתם (נכון, אבל איפה היה הבונוס שלנו כזה היה הפוך?) ולכן הם "נאלצים" להעלות מחירים, כמובן - אחרי ש"ספגו" את כל התייקרות התשומות עד שלא יכלו עוד.
אז אנא מכם חברים, רובכם ככולכם אנשים אמידים, עם עסקים מצליחים שמייצרים יופי של רווחים. כאמור (בפעם השלישית), זה בסדר גמור, אבל אל תנסו גם לקחת את הקופה וגם להציג אותה כקופת צדקה, אל תספרו לצרכנים שסופרים שקל לשקל בסופרמרקט עד כמה אתם מסכנים ועד כמה אין לכם ברירות אלא להעלות מחירים.
אתם מעלים מחירים כדי להרוויח עוד. זה מעשה חוקי - האם הוא גם מוסרי? ישפוט ציבור הצרכנים (או שלא, עובדה שלא נענשתם על ההתייקרויות האחרונות, כי בדיוק היה חג וקנינו מלא...).
לפני כשבועיים נכתב פה בגנות היוזמה של שר הכלכלה לחייב את יבואניות המזון הגדולות לחשוף את רווחיהן. דיפלומט אינה כלולה בחובה הזאת, כיוון שהיא ממילא ציבורית (במילים אחרות: מפרסמת דוחות גלויים לעין כל, מתוכם לקוחים המספרים דלעיל).
יבואנים אחרים, כאלה שהיו פרטיים מאז ומעולם וכאלה שבחרו להפוך לפרטיים (בין היתר כדי שלא נדע כמה הם מרוויחים), יחוייבו בקרוב לחשוף רווחים. עלי להודות שהצעד הזה שהוא חצי פופוליסטי וחצי סוציאליסטי אינו עולה ממש עם רוח השוק החופשי, אבל הי - במציאות שבה מספרים לנו סיפורים ובמקביל מעלים מחירים, מה עוד נשאר לנו מלבד חדוות השיימינג ("ביוש", אם אתם בזים ליבוא ומעדיפים מתוצרת הארץ).
