"המון אנשים דוחים טיפולים של השיניים. מה שלא דחוף - לא מטפלים. לא אכפת להם שזה נזק מצטבר, לא משנה מה אני מסביר להם, הם אומרים לי - אין כסף. הכול עולה".
את המילים הללו אומר לנו רופא שיניים מפתח תקווה, והן מקפלות בתוכן שיקוף מדויק של הנעשה במשק הישראלי בחודשים האחרונים - עליית הריבית שהוסיפה כאלף שקלים להחזר המשכנתה, לצד התייקרות האשראי הצרכני, ושמי האופק הכלכלי שמתקדרים, מביאים יותר ויותר בתי אב בישראל, להדק את החגורה, לצמצם הוצאות, לעיתים תוך חיתוך בבשר החי.
מי שחווים את השלכות המצב באופן ישיר על בשרם הם העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. "זו אחת מהתקופות הכי מאתגרות אי פעם, שידעו העסקים הקטנים בישראל - מחנק האשראי מקשה עליהם מאוד. עסקים שהיו רגילים לפנות לבנק ולקבל אשראי, מקבלים ברקס ואם הם מצליחים, לרוב זה בריבית גבוהה ביותר", מציין רו"ח יורם שיפר, מבכירי רואי החשבון בישראל, שמייצג בין היתר, מאות רבות של עסקים קטנים ובינוניים.
עו"ד רועי כהן, שמכהן כנשיא להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, מספק תחזית שחורה : "אם לא יחול שינוי, אנחנו בדרך ל-60 אלף עסקים שיסגרו בשנת 2023. כבר כיום, יש מאה אחוז עליה בפניות לחדלות פירעון. אנו קמים כל בוקר לקריסה של עסק קטן, אחר, מזון, הלבשה, הסעות, אופנה וכו".
"השוק בסטגנציה, וצועד לעבר מיתון, איך כל שאלה. המצב יותר גרוע מהקורונה, בעלי העסקים אובדי עצות, חלקם פשוט קופאים ולא יודעים איך להיחלץ מהצרה הזו", מציין דן בר אור, בעל חברה לשיווק אתרים, שמעיד על הירידה הדרמטית במחזור ועל ההשלכות הבעייתיות "המון צ'קים של לקוחות חוזרים, חלקם מבקשים פריסה חדשה. לא הייתה לי ברירה ופיטרתי 40 אחוז מכוח האדם שלי. בקצב הזה, אפטר עוד עובדים בקרוב", הוא מוסיף בצער.
ואכן, היקף גביית המיסים של המדינה לחודש מרץ הציגו ירידה חדה בהכנסות ממסים בשיעור של4.4% ביחס לחודשים המקבילים ב-2022, נתונים אלה, שמעידים על צמצום בצריכה הפרטית, הם הסימן הראשון להאטה בהוצאות של הישראלים, שמגיעה בתקופה קשה במיוחד לעסקים הקטנים.
"הייתי אידיוט, לפני כשנתיים לקחתי הלוואה בהיקף של חצי מיליון שקל לפיתוח העסק. הבעיה היא עכשיו, שהריבית עולה והלקוחות מפסיקים לקנות — זו מכה שאי אפשר להתמודד איתה. כעת אני רואה סביבי חברות שמתחילות לפשוט רגל או להימכר", מוסיף בעל עסק מתחום הקוסמטיקה בתל אביב.
עדות נוספת להרעת מצבם של העסקים בישראל ובכלל זה הקטנים, מספק מדד BDI, שמאז יוני 2022 זינק ב-5%, מ-6.03 ל-6.32. העסקים הקטנים, הם החולייה הכי חלשה בשרשרת, מציינת תהילה ינאי מנכ"לית משותפת בחברת BDI ומסבירה: "לעסקים קטנים אין מספיק כוח כדי להתמקח על עלויות ומחירים. בית קפה קטן, למשל, לא יכול להתמקח עם הספקים שמעלים לו מחירים — ומצד שני גם לא יכול להרשות לעצמו להעלות מחיר ללקוחות".
"אנחנו חשים האטה שהתחילה בתחילת השנה, יש אווירה כללית של דכדוך ואנו בנויים על אווירה. לאנשים אין מצב רוח לבלות. יש ירידה בהיקף של עשרות אחוזים בפדיונות", מציין שי ברמן, יו"ר איגוד המסעדות. לדבריו, בתל אביב, הירידה הדרסטית ביותר היא בסגמנט של המסעדות היקרות. יש גם ירידה לא קטנה בהזמנת ארוחות צהריים, בעיקר בהייטק".
זה מתחיל להיראות כמו תקופת מיתון, כגון זו שהייתה בשנת 2003. "אל תשכח, שמלבד עליית הריבית, שהתרחשה בפרק זמן קצר מאוד, הארנונה גם עלתה, וכך גם לא מעט חומרי גלם שהתייקרו, ומקטינים את שולי הרווח של בעלי העסקים", מציין רו"ח שיפר. לדבריו, "אי אפשר לגלגל עד אין סוף את העלויות על הצרכן, שכן בעלי העסקים צריכים לשמור גם על אטרקטיביות, בשוק תחרותי כל כך".
גם בעלי המוסכים, ענף שנחשב חסין יחסית בגלל חשיבותו הקריטית של השירות אותו הם מעניקים, מלינים על קשיי הקיום: "בעקבות הריבית הגבוהה הוצאות המימון גדלו לנו בשלוש מאות אחוז", מציין משה סומך מאיגוד המוסכים", אנו נאלצים לפרוס ללקוחות את התשלום, וסופגים את הריביות שכרוכות בכך".
בו בעת, הוא מציין כי קיימת מגמה מטרידה ביותר, בה קשה לקבל אישור מלקוחות לבצע תיקונים של כשלים שהתגלו ברכב, אף שחלקם בהחלט משפיעים על בטיחותו. התוצאה - "מוסכים מתחילים להיסגר, חלקם מאחדים כוחות".
אינדיקציה נוספת למצב שהולך ומורע, ניתן לקבל גם מנתוני חברת עוקץ מערכות, על פיהם במהלך חצי השנה האחרונה חלה עליה בשיעור של 19% במספר בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, שצמצמו את מצבת כוח האדם. חיים מולכו, מנכ"ל החברה שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם מסביר כי מדובר בתמרור אדום: "אם הממשלה לא תסייע לעסקים הקטנים לצלוח את התקופה המאתגרת הזו, אנו נראה רבים מהם מתרסקים. למדינה יש אינטרס מובהק לתמוך בהם".
אז מה המדינה יכולה לעשות? לא מעט, מסתבר. "ראשית, היא יכולה לתקן את תקנת מס הכנסה, בנוגע להכרה במוצרים בפרק זמן קצר יותר מהמקובל כיום", מציין רו"ח יורם שיפר, שותף במשרד זיו שיפר ושות. לדבריו, "היא גם יכולה לתת הקלות במס על עסקים בתחילת דרכם או להכיר בהפסדים גם בשנים שאחרי הפתיחה.
שנית, מציין שיפר כי על משרד האוצר ושאר משרדי הממשלה להוביל דיון מעמיק ומקיף, בשיתוף ארגוני העסקים והלשכות המקצועיות — ולהכין תוכנית להקטנת החסמים ולעידוד העסקים הקטנים. תוכנית זו צריכה לכלול הקלה בתנאים לקבלת הלוואות בערבות המדינה; הרחבת הליווי לעסקים קטנים; הקצאת משאבים לשיפור אזורי התעשייה, במיוחד בפריפריה; ושיתוף פעולה הדוק בין הגורמים השונים, בהם משרדי הממשלה, השלטון המקומי, ארגוני המגזר העסקי והארגונים המקצועיים.
עו"ד כהן מסכם: "במקום שהממשלה תיקח אחריות על האירוע היא עוצמת עיניים ונותנות לנגיד להילחם בכלי היחידי שיש ברשותו - העלאת הריבית, איפה צעדים כמו פחת מואץ, מע"מ מופחת על מוצרי יסוד, מתן אשראי בערבות מדינה, הורדת מיסים? זו ממשלה שעומדת מנגד ונוקטת בשיטה של שב ואל תעשה. אני דורש קיום דיון חירום בממשלה והקמת שולחן עגול: ממשלה ומגזר עסקי, כדי להילחם באופן אמיתי באינפלציה ולא להוליך את המשק לתהום".