מי מרוויחה מהדוח על פערי השכר בין נשים לגברים?

ביום חמישי יפרסמו המעסיקים הפרטיים הגדולים (518 עובדים ומעלה) וכלל המעסיקים הציבוריים את הדו"ח השנתי בקשר לפערי שכר בין גברים לבין נשים במקום העבודה.

החובה לפרסם את הדו"ח הוחלה לראשונה בשנה שעברה. מעסיקים רבים נדהמו לגלות כי קיימים אצלם פערי שכר, לעתים משמעותיים. הם הרי לא התכוונו להפלות. אלא שחוק שכר שווה לעובדת ולעובד לא עוסק במחשבות ובכוונות, אלא בתוצאות. הוא מכוון לצמצם פערי שכר, על מנת לייצר בפועל שוק עבודה שוויוני יותר.

כעת צפוי להתפרסם הדו"ח בפעם השנייה - הזדצמנות טובה לשאול (ולבדוק): מה קרה בשנה החולפת?

לאחרונה אישר בית-הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופטת טרנר ונציגת הציבור בוטנסקי), בפעם הראשונה בישראל, תובענה ייצוגית מכוח חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.

התביעה הוגשה על-ידי עובדת כוח עזר בבית-חולים השייך לשירותי בריאות כללית, לפי סעיף החוק, הקובע כי "עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך".

לפי הנתונים שנחשפו בהליך, סניטרים ועובדות כוח עזר בחדרי הניתוח של שירותי בריאות כללית מקבלים שכר שווה עבור עבודתם בשעות העבודה הרגילות, אבל בניתוחים המכונים "קיצור תורים" (קצ"ת), שהם ניתוחים סמי-פרטיים, הסניטר משתכר שכר כפול ולעתים משולש.

מניתוח עיסוקים של שני התפקידים עלה, כי הסניטר ועובדת כוח העזר ממלאים פונקציות שונות בחדר הניתוח - הסניטר משנע את המטופל לחדר הניתוח וממנו, ולעתים הוא נדרש לסייע גם בהעברתו למיטת הניתוח, להשכיבו בתנוחה הנדרשת ופעולות נוספות. עובדת כוח העזר, לעומת זאת, מנקה את החדר לאחר הניתוח, ומכינה אותו לניתוח הבא, כולל סטריליזציה לכלי הניתוח וארגונם.

למרות זאת פסק בית-הדין, כי מדובר בעבודות "שוות ערך" - שני התפקידים אינם דורשים השכלה או כישורים מיוחדים; שניהם כרוכים במאמץ פיזי; שניהם תומכים בתפקודו של חדר ניתוח ובהצלחת הטיפול הרפואי, וכוללים אלמנט של אחריות, דיוק ועבודה תחת לחץ.

אם כך, מדוע סניטרים מקבלים שכר גבוה יותר בקשר לאותו ניתוח בדיוק? נכון לשלב זה של ההליך, לא נמצא כל הסבר מלבד העובדה שהסניטרים הם גברים ועובדות כוח העזר הן נשים.

בית-הדין סיכם בפשטות : "שני התפקידים משלימים את הפעילות הרפואית בחדר הניתוח", ובמובן זה - הם שונים, אך ערכם לפעילות המתבצעת במקום העבודה - הוא ערך שווה.

הדו"ח שבו מחויב מעסיק לפי החוק, יכול לשמש כאמצעי למניעת תובענות ייצוגיות מסוג זה. באופן פומבי מחויבים מעסיקים לפרסם דו"ח, ולמסור לעובדיהם הודעות, שהמידע הכלול בהם תמציתי מאוד. אבל במקביל עליהם לערוך דו"ח פנימי מפורט.

מעסיקים שייעזרו בדו"ח כדי לבחון את הסיבות לפערי השכר שנוצרו אצלם, יקטינו חשיפה משפטית לחברה, ובאותה עת יתקנו פערים שאין להם הצדקה אמיתית מבחינת ערכה של העבודה לחברה ולפעילותה ויתרמו לשוק עבודה שוויוני יותר.

הכותבות: עו"ד מרים קליינברגר-אתר - שותפה וראש מחלקת דיני עבודה, ועו"ד נועה בר-שיר - שתיהן ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון