כששר האוצר בוחר בהסתה, במקום במלחמה ביוקר המחיה

את הנשק החדש שלו למלחמה ביוקר המחיה, חשף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מול אולם מלא במכובדים ומפגינים, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה: מיסוי רווחי הבנקים. אין תענוג גדול יותר מלהתנקם בעושקי הפיקדונות וגובי ריבית הנשך, שהופכים את חיי הציבור לאתגר שקשה לעמוד בו.

"אני מוצא הגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו בשיעורים גבוהים", נימק השר את בחירתו במהלך הנועז, "בעיקר כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם ובכל לגרום להם לגלגל אותם בחזרה אל הציבור".

האזין האזרח הפשוט לדברי השר והשתנק מהתרגשות: סוף סוף מישהו עומד לצידו, דוד הקטן, מול גוליית ערל הלב, שרוצה למחוץ אותו תחת רגלו הכבדה. והנה, נעשה הצדק והנבל האולטימטיבי, התגלמות הרוע, ישלם עכשיו מחיר על תאוות הבצע הבלתי מרוסנת שלו. נכון?

אז זהו, שלא ממש: זאת בדיוק הנקודה להנמיך את המוזיקה הדרמטית, לפתוח את האורות ולגלות את האמת העירומה שעומדת מאחורי המהלך הפופוליסטי התורן של סמוטריץ'. לא תאמינו, אבל שר האוצר רוצה להטיל עוד מס עליכם, גבירותי ורבותי, האזרחים.

שר האוצר דיבר על מיסוי - ומניות הבנקים בירידה - https://finance.walla.co.il/item/3582929

פעם הבנקים היו שייכים לטייקונים. כך למשל משפחת אריסון שלטה בבנק הפועלים, משפחות רקנאטי וקרסו בבנק דיסקונט ועוד. הזמנים האלה חלפו ובשנים האחרונות מתנהלי הבנקים הגדולים בישראל ללא גרעין שליטה, אם תרצו, דמויי קואופרטיבים, שמרבית המניות שלהם נמצאות בידי הציבור.

זאת אומרת, אתם רכשתם בבנקים מניות באמצעות קופות הפנסיה והגמל, קרנות הנאמנות וההשתלמות שלכם וכמעט לכל אזרח בישראל יש פיסה זעירה באיזשהו בנק. באופן כמעט אבסורדי, מצד אחד אנחנו נאנקים תחת ידי הבנקים ומהשני - מרוויחים מהם באופן עקיף.

לקבוע בנחרצות שהבנקים עושקים את הציבור, זה כמו לבוא בטענות על גובה תשלום ועד הבית השערורייתי, כשאתם גם הבעלים של הדירה והמרחבים הציבוריים של הבניין שבו אתם גרים, שייכים לכם בטאבו.

אז מה בעצם שר האוצר רוצה לעשות? לגבות מכם עוד מס. אם הבנקים יאלצו לשלם עוד מיסים לקופת המדינה (נזכיר: זה לא שעכשיו הם לא משלמים מיסים!), ערך המניה שלכם ירד ואתם תפסידו, ככה שלא מדובר בנקמה ברשעים אלא בירייה ברגל.

אגב יריה ברגל, נראה שהיא כבר מתרחשת, כאשר משקיעים, רובם זרים, מוכרים מהבוקר מניות בנקים, ששערי מניותיהם כבר ירדו מאז תחילת המסחר בשיעור ממוצע של כ-2%.

גם את מנכ"לי הבנק בעייתי לשנוא. בימי גרעיני השליטה הם גרפו לכיסם סכומי עתק נכבדים, אבל מאז הוגבלה משכורתם, לעד פי 35 משכר העובד ולא יותר מ- 2.5 מיליון שקלים לשנה, שווה ערך לשכר מנכ"ל מדרג הביניים בשוק.

תשאלו את אורי לוין, המנכ"ל היוצא של דיסקונט, שהעדיף לפרוש מראשות הקבוצה ולעבור לנהל את חברת הנדל"ן "תדהר", שכמה שתהיה טובה ומוצלחת, אין לה את האפיל והיוקרה של בנק, אבל היא יכולה, אם תרצה, לשלם הרבה יותר כסף בסוף החודש למנכ"ל שלה.

הרצון העז של סמוטריץ' למסות את הבנקים, לא בא רק מתאוות הנקם, אלא גם מהקופה המתרוקנת, שהופכת גרעונית מרגע לרגע, אחרי מתקפת הכספים הקואליציוניים הפרועה.

לציבור אין כסף ואין מצב רוח, אז גם אין מיסים. כשאין מיסים, צריך להמציא מקורות הכנסה מהירים לסתום את הבור - והכי קל להסית אותנו נגד הבנקים, כלומר, נגד עצמנו.

אם שר האוצר רוצה לדאוג לאזרחים, הוא צריך להמשיך את מה שהתחילה הממשלה הקודמת בקמעונאות וממשיכה הממשלה הנוכחית, הכנסת תחרות לשוק הבנקאות הישראלי. הוא בעצמו הצטלם בסניף של קרפור, כמו ראש הממשלה ושר הכלכלה, והתגאה בהורדת החסמים והפחתת הרגולציה כדי לסייע לרשת להתאקלם בארץ.

בדיוק את אותו הדבר הוא מוזמן לעשות עם הבנקים ולהוריד את חסמי התקנים, הרגולציה והשפה. השקעה של עד 150 מיליון שקלים בסיוע טכנולוגי לבנקים שיפתחו כאן סניפים, תפתח את השוק לתחרות, תפחית ריביות על האשראי, תגדיל את הריביות על הפיקדונות, ולא פחות חשוב - תשפר את השירות ללקוח.

הבאת בנקים זרים לישראל הרבה יותר קלה מלהביא לכאן רשתות שיווק. בנק ברקליס מנהל כאן בנקאות פרטית, ולסיטי בנק הייתה פעילות בארץ בעבר, ככה שהם מכירים את השוק ויש להם את האיתנות המספקת כדי לתת להם רישיון הפעלה.

ברגע שסניפי בנקים זרים יפתחו כאן, הלקוח יהפוך מסמרטוט למלך. אבל הרבה יותר קל לשסות את הציבור במפלצת אימתנית, ולקוות שהוא לא יבין שמה שבעצם הוא עושה, זה תוקף את עצמו.