האם הצרות של הקואליציה יבואו הפעם דווקא מכיוון דוד ביטן?

לפני שלושה חודשים ניסה יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, לעצור את עליית מחירי החלב בפיקוח, בגופו. לזכותו של ביטן ייאמר שהוא היה הראשון והיחיד בקואליציה, שלא נתן לרפורמה המשפטית להסיט את דעתו מיוקר המחיה, העניין המרכזי בתעמולת הבחירות של מפלגת השלטון בממשלה הנוכחית.

לכן יו"ר ועדת הכלכלה התחנן בפני אנשי האוצר, בבקשה שיקצו 100 מיליון שקלים כדי לספוג את ההתייקרות למשך כמה חודשים. תוך כדי הוא השמיע גם אזהרה לפיה ההתייקרות תביא לסחרור של התייקרויות רוחבי במשק. האוצר סירב, מחירי החלב בפיקוח עלו ונבואת הזעם שלו התגשמה בדמות גל עליות מחירים שכמהו לא זכור שנים.

מכיוון שלוועדה שבראשה הוא עומד אין יותר מדי כלים כדי לטלטל את המערכת, החליט אתמול ביטן לעשות מעשה והניח הצעת חוק להפחתת המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים ל- 8% בלבד. בדף ההסבר נכתב ש"המהלך בוצע לאחר שהאוצר דחה את בקשתו של ביטן להעביר 100 מיליון שקלים, לתקופה של ארבעה חודשים, כדי למנוע את עליית מחיר החלב המפוקח".

אפשר לראות במהלך הזה נקמה, אבל ביטן מאמין בכל מאודו שהפחתת המע"מ על מוצרי יסוד, תקל על הוצאות משקי הבית.

לדבריו הוראת השעה תהיה לתקופה קצובה בלבד, כיוון שזהו הכלי הזמין והמהיר ביותר שיש בידיו על מנת להקל על הציבור שקורס תחת המחירים הגבוהים, ותשווה את המצב לזה שבחלק ממדינות ה- OECD, כמו גרמניה ובריטניה למשל, שם הורידו הממשלות את המע"מ בשיעור דומה כדי לעודד צמיחה אחרי משבר הקורונה. "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל", אמר לוואלה.

הצעת החוק, שהיא סוג של חרב מתהפכת מעל לראשם של שר האוצר ובכירי משרדו, שמתנגדים נחרצות למהלך, זכתה לתמיכה מקיר לקיר בכנסת - ועד כה אסף ביטן 70 חתימות, מה שאומר שהסיכוי שלה להגיע להתקדם בצנרת החקיקה גבוה. אין ספק שהכוונה שלו טובה, אבל לדברי כלכלנים, הדרך שבה בחר להתמודד עם עליות המחירים של מוצרי המזון היא שגויה.

ההצעה להפחתת המע"מ על מוצרי היסוד, או במינוח כלכלי החלת "מע"מ דיפרנציאלי", זאת אומרת, מע"מ שונה למוצרים שונים, שנשמעת על פניה יופי של הברקה, עולה על סדר היום מדי כמה שנים ונדחית שוב ושוב על ידי אנשי המקצוע, בגלל שהיא עלולה לגרום ליותר נזק מתועלת.

בדברי ההסבר לחוק, מתאר ביטן את ההכבדה של יוקר המחיה על משקי הבית ובעיקר על האוכלוסיות המוחלשות, בעקבות האינפלציה ועליות הריבית, שייקרו את המשכנתאות וההלוואות באלפי שקלים למשפחה, כאשר במקביל, עלו מחירי מוצרי המזון המפוקחים והלא מפוקחים באופן לא מרוסן.

כאמור, ועדת הכלכלה התריעה שעליית מחירי החלב המפוקחים, תביא לגל עליות מחירים חסר תקדים ביתר המוצרים, ולכאן נכנס בדיוק מכוון החוק: הכנסת היצרנים לא תיפגע, ובכך תגן על הציבור מפני השתוללות של התייקרויות. זאת הסיבה שהוא מבקש להפחית את שיעור המע"מ על חלב ומוצריו, בשר, עוף, לחם, ביצים, קמח ושמן, לא כהוראת קבע, אלא כהוראת שעה למשך שנתיים.

פוליטית, ההצעה הזאת עושה עבודה, כלכלית - קצת פחות. למה? כי כלכלה מבוססת על איזון: אם אתה מוריד מצד אחד, אתה חייב להוסיף צד השני. אם אתה מפחית מס ממוצרים מסוימים, תאלץ לגבות יותר מס הכנסה או מע"מ במקום אחר.

ד"ר חמי גוטליבובסקי וד"ר ניר יעקבי, ערכו מספר מחקרים על החלת המע"מ הדיפרנציאלי בישראל לאור התאוריות והניסיון המצטבר בעולם, והגיעו לכמה מסקנות שכדאי לקחת בחשבון בקרב מי ששוקלים הפחתת מע"מ על מוצרים בפיקוח. הממצאים הוכיחו שהטבת המע"מ, שאמורה להגיע ישירות לצרכנים, תתחלק, במקרה הטוב, בינים לבין היצרנים. במקרה הרע, כמו שקורה בדרך כלל, היא תגיע רק ליצרנים - למשל, בצורת העלאת מחיר בהיקף שבו ירד המע"מ.

מע"מ בשיעור אחיד נוח לחישוב וגביה ואפשרויות תכנוני המס במסגרתו מוגבלות. מע"מ שונה על מוצרים שונים, יעודד רמאות, יגביר העלמות מס ודיווחי חסר, ויקשה על רשות המיסים לגלות את העבירות. זאת אומרת, שככל שמערכת המס יותר מורכבת, כך אפשר להעלים לתכנן ולגלגל את עלויות התפעול שלה על הצרכנים.

גם הגדרת מספר המוצרים בעייתית, כי תמיד אפשר להרחיב את הגבול ולייצר מדרון חלקלק של עוד ועוד מוצרים שיכנסו תחת מעטפת ההפחתה, שלא לדבר על הפתח ליצירתיות בהגדרות המוצר, כדי להנות מהמע"מ המופחת.

בקנדה, למשל, יש הטבת מע"מ על נעלי ילדים, אז נשים קונות "נעלי עקב לילדים" וגברים "נעלי עבודה לילדים" ושאר המצאות. כך למשל, אם בעתיד יופחת מע"מ על מזון לתינוקות (מוצר צריכה בסיסי שגרם לעלייה בהוצאות של לא מעט משפחות), שגם הוא יכול להתווסף לרשימה בקלות, אפשר יהיה להכניס תחת ההגדרה לא רק תחליפי חלב, אלא גם יוגורט או מחית פירות וכך הלאה, עוד ועוד.

גוטליבובסקי ויעקובי מצאו שהפחתת מע"מ פחות אפקטיבית לצמצום אי השוויון, ממס הכנסה שלילי וקצבאות.

במקום להפחית מע"מ לכולם, ולהיטיב עם העשירים שצורכים הרבה, אבל גם מרוויחים המון, צריך להקצות את הכסף לאלה שבאמת זקוקים לו, באופן ישיר באמצעות הגדלת קצבאות ומס הכנסה שלילי, ובעיקר, סעיף בעייתי מאוד בממשלה שבה ביטן חבר: עידוד האוכלוסייה לצאת לעבודה.

לכן הם גם טוענים שגם מע"מ אפס על פירות וירקות שנהוג בישראל כיום, אינו האלטרנטיבה המיטבית.
אבל כשנכנעים לפתרונות קסם ועסוקים באיך לחלק את העוגה, במקום לאפות עוגה חדשה, אפשר בקלות להיכנס לבורות עמוקים, שהרי יהיה קשה, עד בלתי אפשרי, להחזיר מע"מ למוצר שקיבל ממנו פטור חלקי.

תשקיעו בחינוך, תורידו חסמים, תעודד יבוא, תפצו חקלאים באופן ישיר על פתיחת השוק (במקום לתת לעסקני החקלאות לשלוט במכסות), ואל תיכנעו לפתרונות קסם, למרות שהם מפתים. יש לקוות שביטן משתמש בשוט החקיקה, רק כדי לגרום לפקידי האוצר להציע לו פתרונות הגיוניים יותר. אם הצעת החוק שלו, למרות הבעייתיות שלה, תגרום להם להתחיל לעבוד בשבילנו, כולנו נרוויח.