בשנים האחרונות אירועי גיבוש כגון מסיבות ונופש חברה, שעלותם עשרות ואף מאות אלפי שקלים, הפכו לתופעה רווחת בקרב חברות רבות, בין השאר במטרה לשבות את לבם של העובדים ושל עובדים פוטנציאליים ולקשור את גורל העובדים עם החברה לשנים ארוכות, בעיקר בשל הקושי לגייס עובדים איכותיים.
מחלקת משאבי אנוש מארגנת הופעות של זמרים, ארוחות גורמה, טיסות לחו"ל והכל עם תוכנית מסודרת של מרצים שמקפידים 'לשמור על הקיים' מבחינת הידע המקצועי של עובדים. כל ההוצאה כמובן משולמת על ידי החברה, שרואה בתשלום עבור ההפקה הנוצצת כהוצאה מוכרת למס הכנסה.
ההנהלה מרוצה וכמובן העובדים, אף שהם מעלים את סף הדרישות לקראת האירוע הבא, ורק קופת המדינה נותרת מקופחת ונפגעת מהשתתפותה בשיעור 23% מסכום ההוצאה הכולל.
מי נהנה מהאירוע: העובד או המעסיק?
רשות המיסים החליטה לצאת למלחמה בתוצאת המס בגין אירועי גיבוש ומבחינתה על העובד לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי עבור אירועי הגיבוש. מדובר במאות מיליוני שקלים בשנה שנמצאים על הכוונת של רשות המסים.
כדי לקבוע אם ההוצאה מוכרת לחברה והאם העובד חייב לשלם מס על אירועי חברה, על ההנהלה ראשית לשאול את עצמה "מי הנהנה העיקרי מאותו אירוע גיבוש, המעסיק או העובד?" שאלה קשה.
אם ההנהלה קובעת שהחברה היא הנהנית העיקרית ולא העובד, אזי ההוצאה מוכרת והעובד לא חייב במס על שווי ההטבה, כי הוא "נהנה" פחות מהחברה. אך אם לעומת זאת ההנהלה קובעת שהעובד הוא הנהנה העיקרי, אז העובד כן חייב במס של עד 50% על ההטבה!
אז מה לדעתכם קובעת החברה? התשובה ברורה, שהיא הנהנית העיקרית והאמת, קיימת הצדקה מבחינת החברה לקיום אירועים שמטרתם שימור עובדים וגיוס עובדים חדשים איכותיים וזאת בשוק חופשי-תחרותי. סביר להניח כי עובד שמקבל שכר גבוה יחסית נהנה מהזמנה חינם לבתי מלון, ארוחות מפוארות ופעילויות חברתיות וישמח להמשיך לעבוד אצל אותו מעסיק. רגע, אמרנו שהעובד נהנה?
מה קובעת רשות המיסים?
ובכן הבעיה היא שהתשובה לשאלה "מי נהנה יותר?" ניתנת לפרשנות וכל צד צודק לחלוטין. השאלה המרכזית שבית המשפט נדרש להכריע בימים אלה בשני מקרים שונים עסק בשאלה "מי נהנה יותר מאותם אירועי חברה, המעסיק או העובד?".
נייר עמדה בנושא שפרסמה בעבר רשות המסים המתייחס לאירועי חברה קובע קריטריונים מצטברים נוספים להכרה בהוצאות וללא חבות מס כלשהי של העובד:
1. פעילות הגיבוש תערך בישראל;
2. המשתתפים הם עובדים בלבד ללא בני/ות זוג;
3. האירוע מתקיים בימים ראשון-חמישי ולא בסוף שבוע;
4. עלות יום הגיבוש הינה עד 400 שקל ליום לאדם ללא לינה ו-700 שקל ליום לאדם כולל לינה.
הכלל הוא, שאם לא מתקיימים כל התנאים המצטברים כאמור, הרי שסכום ההוצאה של ימי הגיבוש מהווה הכנסה חייבת במס בידי העובד בשיעור מס של עד 50% והתוצאה היא מאות ואלפי שקלים שישלם העובד עבור השתתפותו בכל אירוע למס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות!
מה פסק בית המשפט?
שני פסקי דין נידונו באחרונה בבית המשפט העליון ובבית הדין לעבודה עסקו בעיקר באירועי גיבוש יוקרתיים לעובדים. בית המשפט קבע שהעובד הוא הנהנה העיקרי ועליו לשלם מיסים על שווי ההטבה, כלומר העובד נדרש לשלם עד 50% מערך ההטבה שקיבל בימי הגיבוש. בשולי פסק הדין קבע בית המשפט שההוצאה תחשב כמוכרת ככל שקיימים תכנים מקצועיים משמעותיים.
אז אם אתם מעסיקים רמז לכם בית המשפט לתת משקל משמעותי לתכנים מקצועיים ונוסיף שיש לעמוד בכללים שנקבעו בנייר העמדה של רשות המסים.
טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא ונמתין להתפתחויות הנוגעות לערעורים שיוגשו ככל הנראה בגין פסקי הדין המיטיבים עם רשות המיסים. מאות מיליוני השקלים בכל שנה שמהווים מסים של הטבות בימי גיבוש מונחות עתה לפתחם של בתי המשפט לערעורים.
הכותב: אריאל פטל, רואה חשבון. סגן נשיא לשכת רו"ח ומועמד לתפקיד מנהל רשות המסים