שלשום חדר מחבל מצרי לשטח ישראל והרג שלושה חיילים, לפני שנורה למוות. עם כל הכאב על מות החיילים, התוצאה הייתה עלולה להיות גרועה הרבה יותר, שכן בתסריט הגרוע, מצליח מחבל כזה, ששוהה שעות ארוכות בשטח ישראל מבלי להיתפס, להגיע לאחד הישובים הסמוכים ולטבוח באין מפריע באזרחים.
אם חלילה תסריט שכזה יתממש, הרי שעד שכוחות הבטחון היו מתחילים לנהל את האירוע, מי שהיה אמור להעניק את הסיוע המיידי היה הרבש"צ, שאחראי לביטחון התושבים.
חודש לפני כן, היו אלה הרבש"צים שהגיעו ראשונים לאתרי נפילות הטילים במבצע "מגן וחץ" ולא רק בקו העימות: ביישוב גן נר היה הרבש"צ זה שזיהה את הירי לעבר בתי התושבים לפני כשבועיים.
למרות הפעילות הקריטית שהם מבצעים, הרבש"צים נופלים בין הכיסאות , הם כפופים לשלושה גופים, שניים אזרחיים ואחד צבאי, שלעיתים מתקוטטים ביניהם, מקבלים שכר מגוחך, פועלים בלי סמכויות ומאוד מתוסכלים מהכשל המתמשך, שיכול היה להיפתר בתקציב נמוך יחסית ועם מעט רצון טוב.
הצעת חוק חדשה שתונח על שולחן הכנסת בסוף החודש, אמורה לסיים את הסאגה שפוגעת בכולם. לוואלה נודע שהושגה הסכמה עקרונית עם האוצר, להקצות סכום של כחצי מיליארד שקלים לתקצוב פעילות הרבש"צים.
למה מזלזלים ברבש"צים?
רכזי הביטחון השוטף, אחראים על אבטחת היישוב בשגרה ובחירום עד להגעת כוחות הבטחון. הם אמורים להיות חוליית הקישור בין גורמי הביטחון האזורים וכוחות החירום הכלליים, הישוב ותושבים. ביישובי הקו הראשון עם הגבול, או באיו"ש, התפקיד שלהם כרוך בזמינות של 24/7.
הם הראשונים להגיע לזירת נפילות טילים, לדאוג לביטחון התושבים במקרה של חדירה לישוב ובמידת הצורך אף לחתור למגע.
אבל למרות תפקידם הקריטי בהגנה על התושבים, ואינספור סיפורי גבורה שנקשרו לשמם, הם זוכים לזלזול מצד המערכת, שמתבטא לרוב בתת תנאים. שכר הרבשצ"ים הזעום יוצא מתקציב הבטחון ומועבר לרשויות המקומיות שמשלמות אותו.
את המינוי נותן להם מפקד החטיבה המרחבית וכך יוצא שהם כפופים לחטיבה המרחבית, לראש המועצה ולהנהלת הישוב. מסתבר שישנן לא מעט סיטואציות שבהן כל אחד מהגופים האלה נותן להם הנחיות סותרות.
"עד שנות ה- 90' היינו עובדי משרד הבטחון", אומר איתי הופמן, יו"ר ארגון הרבש"צים, "ואז הפכו הרשויות המקומיות למעסיקות שלנו. הכסף ממשרד הבטחון שמיועד לנו מגיע תחת סעיף של 'השתתפות במרכיב בטחון - רבש"צ", כאילו אנחנו גדר מערכת, שער, או עמוד תאורה וככה גם מתייחסים אלינו, כאל חפצים".
השכר שהם מקבלים נע בין 3,000 ל- 8,500 שקלים נטו, כפוף לסיווג הישוב שבו הם פועלים: קדמי, עד 4 ק"מ מהגבול, סמוך-גדר 4-7 ק"מ, ועורפיים, ולפי המיקום נגזר גובה השכר.
"הטיל", מדגיש הופמן, "לא יודע להבדיל בין הסיווגים. באיו"ש למשל, כולם קדמיים וגן-נר, שספג ירי לא מזמן, נחשב רק ל"סמוך גדר", כלומר, מתוקצב בשכר נמוך. צריך להבין שאין הגדרה של משרה מלאה או חצי משרה. המח"ט מצפה שתעשה כל מה שצריך ותהיה בזמינות מלאה, אבל מי יכול לפרנס משפחה רק מ- 8,500 שקל? ברור שצריך לעבוד בעוד עבודה כדי לשרוד.
"בגלל שיש לנו כל כך הרבה בוסים, יכולים לקרות מצבים אבסורדיים. יש מתיחות בצפון וראש העיר רב עם המח"ט, אז הוא יכול להגיד לרבש"צ, 'אל תלך להערכת מצב', או ראש ישוב יכול לפטר רבש"צ, כי הוא מסוכסך אתו. בנוסף, אין לנו ביטוח, רכב, אנחנו צריכים לנסוע עם הרכב הפרטי שלנו למשימות שמטיל עלינו הצבא.
"אין לנו סמכות לאף פעילות אכיפה. אתה אף פעם לא יודע אם אירוע הוא פלילי או פח"ע, והסמכות היחידה שיש לנו היא עיכוב בשל חשד לנשיאת נשק לא חוקי וגם זה - רק בכניסה לרשות. אם החשוד נכנס פנימה, גם את זה אסור לנו לעשות. לפי החוק אנחנו מוסמכים רק לקרוא לעזרה".
השביתה, ההבטחות והחקיקה שבדרך
באוקטובר 2022 פתחו 400 רבש"צים ברחבי הארץ לשביתה כללית, כדי לגרום למשרד הבטחון לפתוח איתם במו"מ על תנאים הולמים ולהכיר בתרומתם לביטחון התושבים. השביתה הסתיימה בהסכמה, שתוך שלושה חודשים הנושא יוסדר ושום דבר משמעותי לא קרה.
"צריך לתמחר לנו את הכוננות", אומר הופמן, "ולא לצפות מאיתנו לזמינות מסביב לשעון בשכר רעב. ההסתדרות הלאומית ואנחנו גיבשנו טיוטת חוק חדשה, שמתבססת על חוק כיבוי אש, תוך התאמות לבודת הרבש"צ. אנחנו דורשים שהסמכות על הרבש"צים תעבור למשרד לביטחון לאומי, וכן העלאת שכר משמעותית, כשכל הרבשצ"ים יקבלו שכר דומה, על פי מדרג איומים.
"ח"כ יצחק קרויזר, מעוצמה יהודית וצביקה פוגל, יו"ר ועדת בטחון לאומי, מקדמים אותה וב- 28 ביוני היא תונח על שולחן הכנסת. הרבש"צים לא יהיו תחת רשויות מוניציפליות יותר, מקומם הוא תחת גוף בטחוני, כדי שלא נתקל יותר במצב שבו המועצה נותנת הנחיה לרבש"צ לפנות את תושבי הישוב בעוטף והמח"ט פוקד לא ללכת לשום מקום".