וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם הישיבה בה עבד הרב אדלשטיין קיפחה את זכויותיו?

7.6.2023 / 15:57

לפני כמה ימים נחשף ב"כיכר השבת" תלוש השכר שניתן לרב המנוח, גרשון אדלשטיין, מהישיבה בה עבד לא פחות מ-75 שנה. הצצה לתלוש הזה מעלה מספר נתונים מחשידים

לפני מספר ימים הלך לעולמו הרב גרשון אדלשטיין, מבכירי הרבנים בישראל וממנהיגי תנועת דגל התורה, המייצגת את רוב הציבור החרדי-ליטאי. לאור שיעור קומתו, נערכה לו הלוויה בה נטלו חלק מאות אלפי אנשים, שהביאה גם לפקקי ענק בכל אזור גוש דן.

כן ספדו לו בכירי המערכת הפוליטית, ובעיצומה של השבעה, הופיעו בביתו גם בכירי מאפיית אנג'ל שביקשו להתנצל על המחאה בה נטל חלק היו"ר, עומר בר לב, לא הרחק מביתו של הרב.

אך בשולי הדברים, לאחרונה נחשף באתר החרדי "כיכר השבת", תלוש השכר שניתן לו מהישיבה בה עבד במשך לא פחות מ-75 שנים, ככל הידוע - שיא ישראלי לוותק במקום העבודה.

"שיא ישראלי" כתבנו? למעשה מדובר בתקופה שראשיתה עוד בימי המנדט. הרב המנוח החל לעבוד בישיבה בתאריך 01/09/1947. מומחים בתחום דיני העבודה שנחשפו לתלוש השכר, שהופק על ידי תוכנת טריו של חברת עוקץ מערכות, מציינים כי בתלוש לא מצוינים מספר נתונים, שמעידים על כך שיתכן ומעסיקתו - הישיבה בה הועסק, לא העניקה לו, ככל הנראה, את מלוא הזכויות הסוציאליות שלהן הוא זכאי מכוח החוק.

עו"ד הילה אהרוני, מומחית לדיני עבודה, מציינת כי בתלוש חסרים שני פרטים מהותיים. הראשון: צבירת ימי חופשה.

לדבריה כל עובד במשק הישראלי זכאי לכמות מסוימת של ימי חופשה מדי שנה, כתלות בוותק שלו במקום העבודה, היקף העסקתו ומתכונת ההעסקה (עובד בשכר חודשי, יומי או שעתי). לדבריה, החוק בישראל קובע כי צבירת ימי חופשה ניתן לפדיון בסיום יחסי ההעסקה של העובד עם מעסיקו, על פי סעיף 13 בחוק חופשה שנתית.

פירוש הדבר הינו שהעובד שמסיים את עבודתו יוכל לקבל תשלום עבור ימי החופשה שאותם הוא לא ניצל. עוד היא מוסיפה, כי זכות הצבירה הינה בגין שלוש שנים האחרונות להעסקת העובד בצירוף שנה שוטפת.

בשורה התחתונה, מציינת עו"ד אהרוני, חובה היה על מעסיקתו לציין את מספר ימי החופשה שנצברו לזכותו במסגרת תלוש השכר, ואי ציונם מהווה עבירה בגינה יכולים יורשיו להגיש תביעה.

למעשה, מדובר על הפרה של חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 וליתר דיוק סעיף 25 - פנקס שכר ותלוש שכר (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014, שקובע כי יש חובה לציין בתלוש השכר את צבירות ימי המחלה והחופשה וכן כל רכיב אחר לו זכאי העובד, שמקורו בהסכם ההעסקה של העובד או בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה החל על העובד.

הרב גרשון אדלשטיין. דוד כהן, פלאש 90, עיבוד תמונה
הרב גרשון אדלשטיין ז"ל/עיבוד תמונה, דוד כהן, פלאש 90

בנוסף, סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, שעוסק בעובד שנפטר, קובע שבנסיבות אלה על המעסיק לשלם לשארי העובד שנפטר פיצויים כאילו פיטר אותו. התשלום לשארים הנו בחלקים שווים. שארים - בן-זוג של העובד בשעת פטירתו (לרבות הידוע/ה בציבור שגר/ה עמו) וילדו שהוא בגדר תלוי לפי חוק הביטוח הלאומי.

לפיכך, יורשיו זכאים לקבל מהישיבה גם פיצויי פיטורים. לאור העובדה כי מדובר על העסקתו במשך 75 שנים, יתכן בהחלט כי סכום הפיצויים יכול להגיע גם למאות אלפי שקלים.

נוסף על כן, מציינת עו"ד אהרוני, כי התלוש אינו כולל התייחסות לימי מחלה. החוק קובע כי עובד צובר זכאות ל-1.5 ימי מחלה עבור כל חודש שבו עבד בכל ימי העבודה כנהוג במקום העבודה (5 או 6 ימים בשבוע) ובסה"כ ל-18 ימי מחלה בשנה. לא ניתן לצבור יותר מ-90 ימים שלא נוצלו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully