יוקר המחיה חקוק בשיח הציבורי כבר מאז מחאת קיץ 2011, אך לצד האינפלציה הגבוהה ועליית הריבית המנסה לעצור אותה, הוא מורגש הרבה יותר ומאיים לדחוק רבים אל מתחת לקו העוני.
חלק מאותם אזרחים הם בעלים או עובדים של כ-320 אלף עסקים קטנים ובינוניים בישראל, המהווים כ-99.5% מכלל העסקים בישראל, ואשר חלקם אינם מצליחים להסתגל לעלויות המימון הגבוהות כתוצאה מעליית הריבית וכן לעליית מחירי המוצרים, המשפיעה גם עליהם.
אותם עסקים עלולים להגיע למצב של חדלות פירעון (מצב בו אדם או עסק נמצאים בחובות עמוקים שאינם יכולים לעמוד בהם ונדרשים לשיקום כלכלי), ולפגוע בדרך גם בכלכלה הישראלית כולה.
נתוני פורום הכלכלה העולמי מצביעים כי האינפלציה עלולה להפוך עוד עשרות מיליונים ברחבי העולם לעניים. בחינת מצב העסקים בארה"ב, הלפיד הכלכלי העולמי, יכולה אולי ללמד על הצפוי בישראל, והנתונים אינם מעודדים.
לתפוס אמריקה
במהלך הרבעון הראשון של 2023 חלה עלייה של כ-123% במספר הגשות פשיטות רגל בארה"ב, לעומת הרבעון המקביל לו אשתקד, כך על פי נתוני חטיבת מחקרי השוק של חברת S&P Global האמריקאית.
המספר אף גבוה בכ-19% לעומת מספר הגשות פשיטות הרגל שהוגשו בארה"ב ברבעון הראשון של שנת הקורונה (2020), ומספרם של בתי העסק שנזקקים להגנה מפני הנושים רק הולך ומאיץ ככל שעובר הזמן.
עיקר פשיטות הרגל שהוגשו לאותה תקופה בארה"ב היו מעסקים בתחומי הצרכנות, השירותים והפיננסים, אך כללו גם חברות אנרגיה, תקשורת, בריאות, וטכנולוגיה - והאמריקאים דרוכים לקראת נתוני הרבעון השני, העתידים להתפרסם בתחילת יולי הקרוב.
אחת הדוגמאות שהפכה לבינלאומית והציגה קריסה של עסק אמריקאי היא בנק סיליקון ואלי, שקרס ב-10 למרץ השנה לאחר שלקוחותיו משכו ממנו כספים, הרבה מעבר לתחזיות (ולהלימות ההון של הבנק).
בינתיים בישראל
השוק הישראלי אמנם עדיין לא חווה טלטלה באחת המערכות הכלכליות שלו כדוגמת המערכת הבנקאית בארה"ב, אך הנתונים בשוק המקומי אינם מעודדים. כך לדוגמא עלה מספר תיקי חדלות הפירעון בכ-9% במהלך 2022, שנת היציאה מהקורונה, לעומת 2021, שהקורונה הייתה עדיין נוכחת בה.
בחצי השנה החולפת מספר עסקים ישראליים החלו לעמוד למבחן ולאחרונה החלו קשיים אלו לצוף כדוגמת 'ג'מבו סטוק', שבאפריל האחרון דווח כי בנק לאומי מבקש למנות לו נאמנים, וקבוצת שיפון, שרכשה לפני כשנה את 'האופה מבגדד' ופורסם כי נקלעה לחוב של כ-62 מיליון שקל.
הענף שהכי מדאיג את המשק המקומי הוא ענף הנדל"ן, בו מאות קבלנים, בעיקר בינוניים וקטנים, נמצאים בתנאי אי ודאות לגבי יכולתם לשרוד את התקופה לאור הירידה בביקוש למשכנתאות (בשל עליית מחירם) מחד, לצד העלייה בעלויות המימון מאידך.
שוק הרכב (לקוחות פרטיים) חווה גם הוא האטה לאור העלייה במחיר הרכבים ואי הודאות הכלכלית האופפת את השוק הישראלי, אך הוא מאוזן באופן יחסי על ידי הביקושים מצד העסקים והארגונים.
הסובלים הגדולים הם עסקי ההלבשה והנעלה, תחבורה, מוצרי חשמל, רהיטים, ואף שרותי בריאות ותרופות, אשר הביקושים להם ירדו במהלך הרבעון הראשון של השנה ב-4.6%, 7.4%, 4.9%, 6.6%, 1.9%, בהתאמה. כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
דבר המומחים
עו"ד ישראל בכר, שותף וראש קבוצת חדלות פירעון במשרד עו"ד פרל כהן, מסביר: "העסקים הקטנים והבינוניים לרוב נמצאים בסכנה גדולה יותר מאשר החברות הגדולות בעתות מסוג אלה.
הצפי הוא שהם יהיו הראשונים ליפול, משום שכל זעזוע עסקי, ולו הקטן ביותר, מערער את יציבותם ועלול לגרום לקריסתם.
העסקים הגדולים, עם זאת, לא מוגנים מסכנה רק בשל גודלם, ועשויים גם הם לחוות משבר כלכלי, אשר יאלץ אותם לנקוט בצעדי התייעלות, שישפיעו בתורם גם על המעגלים הניזונים מהם כדוגמת ספקים ונותני שירותים.
התחומים הנחשבים מוטי סיכון בתקופות משבר הם מה שנתפס בעינינו יותר כ'מותרות' ולא כצורך, כדוגמת הלבשה והנעלה, מסעדנות וכיוצ"ב. אולם, בימים אלה גם תחומים שנחשבו בעבר כחסינים יחסית מזעזועים, כדוגמת תחומי הנדל"ן וההיי-טק, עלולים לחוות קשיים, וכבר עתה אנו עדים לעצירה משמעותית בעסקאות נדל"ן, קטנות כגדולות."
עו"ד שי בר-ניר, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון במשרד עו"ד פירון, מוסיף: "חברות ישראליות רבות נדרשו בשנה האחרונה להתחיל להשיב את המימון שניתן להם עוד בתקופת הקורונה, ונקלעו עקב כך לקשיים.
חלק מהחברות, לדוגמא, קיבלו מימון גם מחברות האשראי החוץ בנקאי, שבחודשים האחרונים הפך ליקר יותר בשל עליית הריבית, והמחנק התזרימי שלהם גדל. לצידו גדל גם הלחץ מצד גורמי המימון השונים, שהרבה פעמים מוביל בעלי עסקים להבנה שלא יוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהם, ובדרך כלל בצדק.
החברות שמתקרבות בשלב זה לחדלות פירעון מגיעות מענפים בהם עובדים על רווחיות קטנה יחסית, דוגמת ענף המזון, ואשר בהם כל אחוז בודד שמקולף מרווחיות החברה עשוי להפיל אותה."
מה בכל זאת ניתן לעשות?
רו"ח אדי קופמן, יוצא רשות המיסים ובעל משרד רו"ח קופמן ושות', מפרט את הדרך בה כל עסק יכול לבחון אם הוא צריך מומחה בייצוב העסק: 'הערת 'עסק חי' היא הדרך של רואי החשבון של חברה או עסק להזהיר מפני התנהלות פיננסית שהמשכה עלול להוביל לחדלות פירעון.
הסימן הראשון והכי פשוט לזיהוי טרום ההגעה לשם היא תשלומי המע"מ שמשלם העסק. כך אם הם הפכו נמוכים מאוד ביחס למחזורי העסק או לא משאירים מספיק עודפים לטובת דברים הנדרשים לו כדוגמת תשלום משכורות, אפשר לזהות מיד כי ישנה בעיה המצריכה התערבות.
כמובן שיש חריגים שאינם מלמדים על הכלל דוגמת חודש בו העסק חידש מלאים קדימה ורכש בחודש אחד סחורה לחודשים הבאים, אבל רואי החשבון מחפשים סימנים חוזרים ועקביים."
ובזמן שהמשק הישראלי ממתין לנתוני הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים כדי לבחון את גודל המכה, יש שמזכירים כי לעת זו המכה עדיין לא נחתה במלוא עוצמתה.
בכר: "יש לציין כי לעת זו לא מסתמן סחף בלתי נשלט של עסקים קורסים. עם זאת, התקופה מצריכה 'חישוב מסלול מחדש' עבור מספר לא מבוטל של עסקים.
ואם עסק מרגיש או מזהה שהוא מצוי בסביבה משברית אז עליו לנקוט בפעולות כדי לשרוד, גם אם הן אגרסיביות".
בר ניר: "יותר לקוחות מתקשרים לקבל ייעוץ להתמודדות עם קשיים תזרימיים. בין אם מדובר בהתנהלות המשפטית היום-יומית ובין בתכנון צופה קדימה של המשך ההתנהלות העסקית.
העצה הנפוצה היא לא לחכות לרגע האחרון, שכן אם ידוע על בור תזרימי צפוי, ואין פתרון מימוני לצלוח אותו, על בעל העסק לשקול שימוש בכלים המשפטיים שמעניק לו חוק חדלות פירעון כדי להימנע להיכנס לאותו הבור המצפה לו.
כדור השלג מתגלגל מהר כאשר מתחילים להפר התחייבויות ולא לשלם, וברוב המקרים לא ניתן לעצור אותו. לבעלי עסקים יש גם אחריות לכניסת החברה לחדלות פירעון, ופנייה לייעוץ משפטי של מומחה בתחום היא אחת ההגנות שהמחוקק נתן לבעלי עסקים כנגד טענות לאחריות קריסת החברה.
יש לציין כי שיתוף פעולה של בעל העסק יביא, לרוב, לתוצאות טובות יותר מבחינת שיעור החזר החוב, מאשר בעלי עסקים שנטשו את 'הספינה הטובעת'. כמו בחיים, בריחה מהתמודדות לא מועילה אלא רק עשויה להעצים את הבעיה."
