רוסיה נגד אוקראינה: מי מרוויחות מיליארדים מהמלחמה?

לא בטוח עד כמה הברוקרים ובתי ההשקעות המעורבים במסחר בוול סטריט בקיאים בתלמוד הבבלי. בכל אופן, אם יש כאלה, בוודאי היה להם יתרון על מתחריהם, בעיקר אם שיננו את הלקו לפיו תחילת הגאולה עוברת דרך מלחמה ("מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא", מסכת מגילה י"ז ב') - ועוד יותר מכך, אם זכרו כי בדרך אל הראשונה ישנם גם אלו המרוויחים מהשנייה: יצרניות וספקיות מוצרי הביטחון, בעיקר האמריקאיות שבהן.

מלחמת רוסיה נגד אוקראינה, לדוגמא, שפרצה ב-24 לפברואר 2022, הובילה לעלייה של 3.7% בתקציב הביטחון המצרפי העולמי באותה שנה, שעמד על כ-2.2 ביליון דולר, שיא של כל הזמנים. כך על פי דו"ח של מכון שטוקהולם לחקר השלום.

תקציב הביטחון הגבוה ביותר היה זה של ארה"ב, שעמד בשנה שעברה על כ-877 מיליארד דולר והיווה כ-40% מתקציב הביטחון העולמי וכ-3.5% מהתוצר הלאומי של ארה"ב לאותה שנה.

אחריה נמצאת סין, עם תקציב ביטחון של כ-292 מיליארד דולר המהווה כ-13% מתקציב הביטחון העולמי וכ-1.6% מהתוצר הלאומי הגולמי שלה, והתקציב השלישי בגודלו שייך לרוסיה, ועמד על כ-86 מיליארד דולר והיווה כ-4.1% מהתוצר הלאומי הגולמי שלה.

תקציב הביטחון של אוקראינה, לשם השוואה היה כמחצית מתקציב הביטחון של רוסיה ועמד על 44 מיליארד דולר בשנת 2022, והיווה כ-33.5% מהתוצר הלאומי שלה לאותה שנה.

אין זה פלא לפיכך שאוקראינה משוועת לעזרה צבאית וכלכלית בהתמודדותה מול הדוב הרוסי, ועל פי נתוני הוועדה ליחסי חוץ של ארה"ב (CFR) היא זכתה מהאמריקאים לסיוע בתחמושת בגובה 47 מיליארד דולר מאז פרוץ המלחמה עם רוסיה, אותו סיפקו בעיקר חברות הביטחון האמריקאיות.

בהקשר זה, יש לשים לב גם לצמיחה המהירה בייצוא הבטחוני מישראל, שכן גם מדינות שנחשבו לבעלות תקציב ביטחון נמוך כמו הולנד, גרמניה ומדינות סקנדינביה, או - בצד השני של העולם - קוריאה ויפן, הגדילו מאוד את הוצאות הביטחון שלהן והתעשייה הביטחונית הישראלית בהחלט נהנית מהגידול הזה.

בחזרה לנעשה מעבר לים: מניות חמש הגדולות שביצרניות הביטחוניות הנסחרות בבורסת ניו יורק ארה"ב עלו מאז פרוץ מלחמת רוסיה אוקראינה בשיעור ממוצע של 8.5% עד ליום בחינתן (ראו טבלה) - נתון יחסית מרשים בהתחשב שמדובר בפעילות שתוצאותיה ניכרים בטווח הארוך.

החברה שמנייתה עלתה בשיעור הגבוה ביותר הייתה זו של לוקהיד מרטין, המתמחה בתחום הצבאי האווירי, שזינקה בכ-18%, ומיד אחריה זינקה בכ-16% גם מניית חברת נורת'רופ גראמן, שהינה קונצרן ביטחוני המתמחה, בין היתר, בנושאות מטוסים.

המניה שהציגה את הביצועים החלשים ביותר הייתה זו של חברת ג'נרל דיינמיקס, שירדה בכ-2.5%. ג'נרל דיינמיקס היא הקונצרן הביטחוני החמישי בגודלו בעולם, והממשל האמריקאי הוא הלקוח העיקרי שלה, אליו מופנים כשני שליש ממכירותיה.

האם הצמיחה קשורה ישירות במלחמת רוסיה אוקראינה? ואיך קשורה כהונתו של דונלד טראמפ בבית הלבן לעליית תקציבי הביטחון?

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר, מסביר: "התמחור של מניות התחום כיום דווקא איבד מעט מהגובה שקיבל עם פרוץ מלחמת אוקראינה רוסיה, וזאת בשל דיוני תקרת החוב בארה"ב. שכן היעדר תקרת חוב מאיימת על תקציב האומה האמריקאית (שמאז נפתר) בכלל ועל תקציב הביטחון בפרט.

הזינוק במניות אינו דבר שיגרתי שכן מדובר בחברות הנחשבות לדפנסיביות, כלומר שנרכשות בעת משברים כחלק מהגנה על תיק ההשקעות, ואשר צומחות באיטיות יחסית. זאת כיוון שהן מספקות הזמנות לאחר שנים ויש ולכן יש להן צבר הזמנות עצום של עשרות מיליארדי דולרים קדימה.

בחברת לוקהיד מרטין, לדוגמא, אפילו עוד לא רואים את תוצאת עליות תקציבי הביטחון בתחזיות שלה לשנת 2024. לעומת זאת, אין ספק שהצמיחה תאיץ בשנים הקרובות בגלל הגברת התקצוב הביטחוני בעולם.

ההשפעה הכי חזקה על החברות היא תקציבי הביטחון בעולם, כאשר רוב החברות פועלות במסגרת ה'בית' שלהן, והחברות האמריקאיות הן בעיקר אלו שמוכרות בגדול בכל העולם, ונהנות גם מנתח התקציב הביטחוני הגדול ביותר אצלן בבית.

מלחמת רוסיה אוקראינה אמנם הפילה בקרב מדינות רבות את האסימון שיש צורך להגדיל את התקציבים, אבל זה קרה עוד קודם לכן, כאשר טראמפ אמר למדינות נאט"ו שאין סיכוי שארה"ב תמשיך לממן את הברית הצפון אטלנטית בכוחות עצמה, ושעל המדינות להשתתף.

בהיבט הזה מדינות אירופה, אולי מלבד אנגליה וצרפת, היו בתת השקעות בתחום הביטחון, ועם פרוץ המלחמה החלו להצטייד. אבל גם בהיבט זה יש לציין שאירופה מתמודדת עם דברים שעדיין גבוהים יותר בסדר היום של היבשת, כמו השקעות לטובת עצמאות אנרגטית.

כך שתחום הביטחון באירופה אולי לא צמח במספרים גבוהים מדי, אך אין ספק שהיבשת העלתה את התקציב המצרפי העולמי.

החברות האמריקאיות שבטבלה הם למעשה ענקיות ביטחון שיש להן זרועות בכל תחום צבאי וביטחוני כמעט, ולכל אחת מהן היתרונות והחסרונות שלה".

וסצ'ונוק מסביר גם את הזינוק האדיר במניות לוקהיד מרטין: "הקפיצה במניית לוקהיד מרטין קשורה, בין היתר, להיותה יצרנית ה-F35, שנחשב למטוס הכי מתקדם בעולם כיום, ומבין היקרים - אם לא הכי יקר, וארה"ב, לצד מדינות שקיבלו את אישורה (כולל ישראל) החלו להצטייד בהם, ועל פי הדיווחים יוצרו עד עתה כ-900 ממטוסים אלה.

נורת'רופ, שמנייתה הציגה את הזינוק השני בגובהו בטבלה, נחשבת כמובילה בייצור נושאות המטוסים והמשחתות, שגם בהן ארה"ב מתחמשת כחלק מהכנתה לאיום מצד סין, שמוביל לעליית המניה.

לגבי הירידה במניית ג'נרל דיינמיקס, שמייצרת טנקים ומוכרת גם מייצור מטוס ה-F16, היא מיוחסת להצטיידות ב-F35 לצד בעיות בניהול החברה שהשפיעו על יתרת המזומנים שלה.

באופן כללי יש להבין כי לא נוצרות חברות חדשות רבות בתחום הביטחון, מלבד ספקים כאלה ואחרים, וכי מדובר בתחום עם חסמי כניסה מאוד גבוהים. זו גם אחת הסיבות שהתחום התאפיין מאז ומתמיד בקונסולידציה, שרק מקטינה את מספר החברות בתחום, דוגמת המיזוג של לוקהיד ושל מרטין.

החיבורים הללו יצרו את אותן מפלצות ביטחוניות שמוצגות בטבלה, שהן בעמדת כוח חזקה גם אל מול הממשלות. אחרי הירידה שספגו המניות כתוצאה מאי הודאות לגבי תקרת החוב של ארה"ב - החברות ירדו ונסחרות כיום סביב מכפיל ממוצע של 16-17, מי יותר ומי פחות - ומאז מתחילות להתאושש מעלה. לפיכך ייתכן וחלקן מהוות הזדמנות קנייה".