לקבל יותר מהבנק? הצעת החוק שתחייב את הבנקים לשלם

האם העובדה שממשלת ישראל מגלה אוזסלת יד בטיפול ביוקר המחיה, גורמת להפרטת המאבק הזה? לפחות על פי הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת, ככל הנראה כן.

בתחילת השבוע כינס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את הוועדה למלחמה ביוקר המחיה. אלא שככל הנראה שלא רק באופוזיציה, אלא גם בקואליציה, סבורים כי ועדה זו נועדה לצרכי יח"צ בלבד ולא תקבל החלטות בייטיבו עם הציבור.

חברי הכנסת משה גפני ודוד ביטן, יו"ר ועדות הכספים והכלכלה, ביחד עם שרת התיירות לשעבר, אורית פרקש-הכהן, הגישו הצעת חוק שתסמיך את נגיד בנק ישראל לחייב את הבנקים בתשלום רביות מוגדלות על הפיקדונות שמחזיק בהם בציבור - ובעיקר על כספים שנמצאים בחשבונות העו"ש, אשר אינם נושאים כלל ריבית.

בהצעת החוק נכתב, בין היתר: "הסך המצטבר של כספי לקוחות הבנקים בפיקדונות ובחשבונות העובר ושב עומד על סכומי עתק. למשל, בחודש מאי בשנת 2023, סך החשבונות ופיקדונות ציבור הלקוחות בבנקים הגיעו לשיא של כ-1.4 טריליון שקלים, מתוכם למעלה מ-500 מיליארד שקלים בחשבונות העובר ושב (למעלה מ-35%), כסף אשר לא נושא כל ערך ללקוחות הבנקים.

תופעה זו מתקיימת, שעה שכספים אלו מהווים מקור מימון עבור הבנקים למתן הלוואות מטעמם ובנוסף, מקור להפקדת כספים מדי יום בבנק ישראל תמורת קבלת ריבית. בגין כל אלה, משיאים התאגידים הבנקאיים רווחים רבים, אשר במצב הקיים, לא תמיד מועברים בשיעור ראוי לציבור הלקוחות כולו.

הבעיה המוצגת כאן מחריפה בגין מערכת הבנקאית הריכוזיות הקיימת בישראל, אשר סובלת מחוסר תחרות ממושך. מכאן שבהיעדר תחרות אמיתית על ליבו של הלקוח ובהינתן שמתקיים כשל שוק בהיעדר הטיפול של הגורמים המקצועיים, נדרשת התערבות ממשלתית.

הצעת החוק באה ליתן מענה לקשיים שתוארו לעיל, באופן מאוזן ומדוד. זאת, לאור כך, כי הסמכות ניתנת לגורם מקצועי האמון על הסוגייה, נגיד בנק ישראל, אשר יקבע את האופן הראוי והמקצועי לטפל בסוגיה מורכבת זו, באופן שיאזן בין טובת ציבור הלקוחות לבין האינטרס החשוב של שמירת יציבות, רווחיות וחוסן המערכת הבנקאית במדינת ישראל.

אין ספק כי מגישי ההצעה צודקים: בישראל אין תחרות אמיתית בין הבנקים. אולם השאלה היא האם הגברת הפיקוח עליהם, באמצעות נגיד בנק ישראל, היא הפיתרון, או שמא מוטב להרחיב את מספר הגופים המציעים שירותים פיננסים.

נזכיר כי בתחילת השבוע פרסמה הפלטפורמה להעברת כספים "פייבוקס", כי כספי המשתמשים בשירות, שייאגרו באפליקציה, יישאו ריבית שנתית בגובה של 3%. אמנם הצעה זו מוגבלת לסכום של עד 20,000 שקלים, אך היא משרטטת עבור מקבלי ההחלטות גם כיוון אחר: לא חקיקה שתחייב פיקוח, אלא כזו שתפתח גם את השוק הפיננסי השמרני לתחרות גדולה יותר.