דבר אחד בטוח ב"קביבינט" למלחמה ביוקר המחיה: הכישלון

נתניהו הפנים סוף סוף שיוקר המחיה עלול לעלות לו ביוקר ועדין מסרב לקחת אחריות. כהרגלו הוא מחלק את ההאשמות בין אחרים. "אני מתרשם שלאחרונה היבואנים, היצרנים והמפיצים איבדו את הבלמים" מטיף מי שלאחרונה איבד את המנוע.

היכן הוא כן מגלה אחריות? למשל בטלפון למאמן נבחרת הנוער (המצוינת!) אופיר חיים, אותו התקשר כדי לברך על ההופעה במונדיאליטו. נוח לו בחיקה החמים של הנבחרת שהייתה לקונצנזוס. בכל היתר, עולם אשמים, חוץ ממנו כמובן.

"נעבור משרד אחר משרד כדי להוריד את יוקר המחיה" הבטיח. בשבוע שעבר הקים את קבינט השרים לענייני יוקר המחייה, קבינט מיותר וחסר טעם.

למה מיותר? כי הממשלה כבר מוצפת בקבינטים. מה שחסר לה הוא קברניט. קבינט הדיור הוא דוגמה טובה, כי בינתיים היחיד שהצליח לבלום את מחירי הדיור הוא הנגיד שהעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה.

הקבינט החברתי-כלכלי (שהוא אמור לטפל ביוקר המחיה מעצם הגדרתו) כונס כמה פעמים, אבל דן בעבודות הרכבת בשבת - אכן סוגיה כלכלית-חברתית מכבדת. אז למה שה"קביבינט" החדש יוריד את יוקר המחיה?

אפילו צ'רצ'יל בעיצומה של מלחמת העולם השנייה לא הקיף את עצמו בכל כך הרבה קבינטים. אבל נתניהו מתקשה אפילו לנהל את המלחמה ביוקר המחייה.

לו היה רציני ניתן היה לבצע טיפול שורש בנושא עוד במסגרת חוק ההסדרים אלא שאז הוא רץ כמוכה אמוק לאשר את התקציב ולקדם את הרפורמה המשפטית.

אגב, יש לו הזדמנות נוספת: נתניהו מוזמן להכריז על גניזת הרפורמה. שנייה אחר כך הבורסה תזנק, הדולר יצנח (ראו איך השקל מתחזק בכל פעם שבה נדמה שיש הסכמה באופק) והמשק יצמח. דקה אחרי זה, אפשר לפרק את הקבינט.

ובחזרה מהפנטזיות למציאות. כדי לאפשר לכל אחד מ-20 חברי הקבינט לדבר 10 דקות בלבד בכל ישיבה, תמתח כל אחת מהן על פני 3.5 שעות, פרק זמן כמעט בלתי אפשרי בלוח הזמנים השוטף של ראש ממשלה בישראל.

ונניח שיתרחש הנס, איך ייקבע סדר הדוברים? נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הוצב רק במקום האחרון ברשימת החברים בוועדה. קדם לו למשל ד"ר אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו. ככה זה כשאתה מעדיף שיגידו לך כמה אתה נפלא, במקום מה צריך לעשות.

אגב, רק כדי להשוות - ואם כבר נדרשנו בפתיח לכדורגל: בעוד שפרופ' ירון הוא ליאו מסי של הכלכלה, ד"ר שמחון הוא אולי מאמן שוערים בליגה למקומות עבודה. ככה לא בונים קבינט שממילא פולש לתחומים שבהם משרדי הממשלה אחרים כבר מטפלים, או לפחות אמורים לטפל:

משרד האוצר הקים ועדה לפירוק מונופולים וריכוזיות שיתמקד בשוק המזון. משרד הכלכלה הפעיל את הממונה על התחרות לטפל בבנקים ומאיים על יבואנים בלעדיים, משרד התיירות מגבש תכנית ל"נופש בר השגה", ועדת הכלכלה ממליצה על הפחתת המע"מ ומהלכים נוספים.

מעל לכל אלה מרחפת רוחו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני שבלעדיו שום דבר לא זז. אהה. וכמעט שכחתי את שר השיכון יצחק גולדקנופף המגבש תכנית להורדת מחירי הדיור אך למרות זאת חטף מנתניהו על מחדלי רשות מקרקעי ישראל.

נתניהו טען שרמ"י חוסמת את פיתוח היישובים בגליל באמצעות דרישה לדמי חכירה מופרזים המכשילים מכרזים. גולדקנופף טען מצדו שהמדינה מקצה ליישובים הכפריים קרקע במחיר נמוך מיישובים אחרים.

ירי כזה בתוך הנגמ"ש מזמן לא נשמע. ועדין גולדקנופף המתפקד כשר השיכון לחרדים לא חטף עדין את מלוא הביקורת על מחדל הדיור. כי אלה זינקו ב-20% עוד בימי הממשלה הקודמת. מחירי המזון עלו בשנה האחרונה בשיעור גבוה מעט יותר מזה של מדד המחירים לצרכן.

לביקורת על יוקר המחייה במזון יש יחסי ציבור מצוינים. נכון שפערי המחירים מול אירופה (במיוחד במוצרי החלב) גבוהים, אבל הסיבה העיקרית היא המע"מ הגבוה.

הישיבה הראשונה של הקבינט החדש לא בישרה טובות. שר האוצר נעדר בנימוק מקורי שמדובר בסך הכל בישיבת התנעה - והוא כבר מכיר את החומר (כאילו הוא משתתף בסמינר אקדמי). שר הכלכלה שהה בכלל בניו-יורק והתחושה היא ששניהם, במיוחד סמוטריץ', מבינים שמדובר בניסיון של ראש הממשלה לעשות עליהם סיבוב של יחסי ציבור ולגזור קופון תדמיתי כמי שניצב בחזית המאבק ביוקר המחיה.