השנה החולפת הייתה שנת שיא בייצוא הביטחוני הישראל שגדל ב-10% ל-12.5 מיליארד דולר (כ-45 מיליארד שקל), כאשר לצד הידוק הקשרים הביטחוניים עם מדינות במזרח התיכון, האיצו גם מדינות אירופה את הרכישות שלהן מהתעשייה האווירית, אלביט ורפאל, במסגרת שיפור מוכנותן הצבאית לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה.
גם המשך ההתעצמות הסינית מעודד עסקאות עם מדינות באסיה והפאסיפיק עם התעשיות הביטחוניות בארץ. הייצוא הביטחוני הוכפל בפחות מעשור, והשלים זינוק של 50% בשלוש שנים.
2023 צפויה לרשום שיא נוסף, על רקע סדרת עסקאות לרכישת טילים ורקטות משלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות, ובראשן עסקת הענק עם גרמניה לרכישת מערכת החץ-3 בשווי שצפוי לעמוד על כ-4.3 מיליארד דולר. הבונדסטאג הגרמני אישר היום מקדמה בסך חצי מיליארד אירו לתחילת ייצור החץ בתעשייה האווירית, במה שצפויה להיות עסקת הנשק הגדולה ביותר בין שתי המדינות.
העסקה אמורה להיחתם עד סוף השנה, ולהפוך לעסקת הנשק הגדולה ביותר בתולדות המדינה. הפרלמנט הגרמני אמור לאשר בקרוב תשלום מקדמה בסך כ-600 מיליון דולר לתעשייה האווירית עוד לפני החתימה, כדי לזרז את מסירת המערכת כך שתוצב בגרמניה ותהפוך מבצעית עוד לפני סוף 2025, לוח זמנים קצר מאוד לעסקאות מסוג זה.
שר הביטחון, יואב גלנט, מסר כי "השיא החדש בהיקפי הייצוא הביטחוני משקף בצורה הבולטת ביותר את עוצמתה הביטחונית ועליונותה הטכנולוגית של מדינת ישראל. בזכות היצירתיות והחדשנות של אנשי התעשיות הביטחוניות ומשרד הביטחון, אנחנו מצליחים להקדים את אויבינו ולשמר את היתרון האיכותי למולם. השינויים העולמיים יצרו ביקוש רב לטכנולוגיות הישראליות שהפכו לשם דבר בעולם, ואנו צופים כי מגמה זו תמשיך ותתעצם גם בשנה הקרובה".
הפרחים לפוטין
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר וראש אגף היצוא הביטחוני סיבט, תא"ל (מיל') יאיר קולס הציגו היום את הנתונים בכנס בכירי התעשיות הביטחוניות שנערך במשרד הביטחון, בקריה בתל אביב.
מל"טים ורחפנים שהיוו בשנה שעברה רק 9% מהייצוא הביטחוני הישראלי זינקו השנה ל-25% ממנו, אחרי שמדינות העולם מזהות את המקום המרכזי שתופסים הכלים הבלתי מאוישים בשדות הקרב באוקראינה ומצטיידות בהתאם.
ומול האיום החדש צריך גם להתגונן, וכך טילים, רקטות, ומערכות הגנה אווירית ניצבים במקום השני (19%), לפני מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית (13%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (5%), תצפית ואופטרוניקה (10%), אמצעי ירי ושיגור (5%), כלי רכב ורכב קרבי משוריין (5%), מערכות תקשוב וקשר (6%), מודיעין מידע וסייבר (6%), תחמושת וחימוש (4%), מערכות ימיות (1%), שירות לקוחות ושונות (1%).
במקביל זינק שיעור העסקאות הנחתמות באמצעות הסכמים בין משרד הביטחון למקביליו בחו"ל. ב-2022 היוו עסקאות כאלה כ-4 מיליארד דולר מהייצוא, לעומת 412 מיליון דולר בשנת 2018. מדובר בזינוק של פי 10 בתוך 5 שנים. מדינות זרות מעדיפות פעמים רבות מחויבות ממשלתית לעסקה, וכך חתימה במתכונת כזאת מקלה מול על אישור העסקאות, ומסייעת בהגדלת מספר עסקאות הענק למערכות נשק שלמות ולא רק לרכיבים. וכך 48% מהעסקאות היו בסך של 100 מיליון דולר ומעלה.
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר, מסר כי "לייצוא הביטחוני יש תרומה חיונית לביטחון המדינה, לצמיחת הכלכלה שלה ולחיזוק החוסן הלאומי. החיבור הייחודי בין יצירתיות וכושר ההמצאה של התעשיות הביטחוניות, הניסיון המבצעי של צה"ל והקשרים הביטחוניים של משרד הביטחון, מעצים את הנכסיות של ישראל בעולם. התעשיות הביטחוניות מפרנסות קרוב ל-100 אלף בתי אב באופן ישיר ועקיף, כאשר רכיב משמעותי מכך באזורי הפריפריה".
אסיה והפאסיפיק ממשיכות לשמור על המקום הראשון בדירוג לפני פילוח גיאוגרפי, לפני אירופה (29%), מדינות ברית אברהם (24%), צפון אמריקה (11%), אפריקה (3%) ואמריקה הלטינית (1%).
ראש סיבט במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') יאיר קולס, הוסיף כי "הייצוא הביטחוני חוצה בפעם השנייה ברציפות את הרף לנתון יצוא דו-ספרתי ומשלים זינוק של כ- 65% בתוך חמש שנים, בראש ובראשונה, בזכות הטכנולוגיות של התעשיות הביטחוניות הישראליות. במבט קדימה, השינויים הגיאואסטרטגיים באירופה ובאסיה לצד הסכמי אברהם, יוצרים ביקוש גבוה למערכות ישראליות בקצה הטכנולוגיה".