מייד אחרי הודעתו החגיגית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפתח ישיבת הממשלה, על כך שאינטל תשקיע 25 מיליארד שקלים בהקמת מפעל שבבים חדש בישראל, התקשרנו לדובר אינטל כדי לקבל את תגובת החברה. השיחה מוואלה הפתיעה אותו. הוא שמע מאיתנו לראשונה על העסקה שחתמה החברה העולמית שבה הוא מועסק, עם נציגי האוצר, ובהם ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, התנצל וביקש זמן כדי לברר מה קורה.
במשרד האוצר מיהרו לפרסם הודעה משלהם, וחגגו את האירוע. "שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', והממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, עדכנו את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואת שר הכלכלה, ניר ברקת, כי הסתיים בהצלחה המשא ומתן הממושך שנוהל בין חברת אינטל העולמית ודרגי המקצוע באגף התקציבים במשרד האוצר והושגו הסכמות עקרוניות בנוגע לכוונת החברה להשקיע כ-25 מיליארד דולר בהקמת מפעל חדש בקריית גת".
הנה כי כן, סמוטריץ' השיג גם טפיחה עצמית על שכמו וגם הקטנה של שני "יריבים" פוליטיים.
בדיעבד התברר שממש סמוך לתחילת הישיבה, צלצלו אנשיו של סמוטריץ', לעמיתיהם בהנהלת אינטל והודיעו להם על כוונתם לפרסם את פרטי הסכם העקרונות. כאן המקום להזכיר שמדובר היה ביום ראשון, יום המנוחה בארה"ב, ובדרך כלל פרסום הודעות שכאלה מתואם מראש על ידי הצדדים ומאושר על ידי הנהלת החברה.
אבל לנתניהו וסמוטריץ' אצה הדרך להוכיח הישג (מרשים לכשעצמו, יש לומר), בתקופה שבה הם חוטפים ביקורת על כך שמשקיעים זרים בורחים מישראל. כמה שעות מאוחר יותר, פרסמה אינטל ישראל הודעה רפה וכללית, ובלי התייחסות ספציפית למהות ההסכם.
האמנם 25 מיליארד דולר?
ככל שנקף הזמן, התברר שההכרזה על סכום ההשקעה הפנטסטי מעט רחוקה מהמציאות. העובדות אינן הפוכות, אבל מעט יותר צנועות: מדובר בהרחבת העסקה שנחתמה עם אינטל בשנת 2019, אז הושקעו 10 מיליארד דולר במפעל היצור, ואילו עכשיו יתווספו אליהם עוד 15 מיליארד דולר, להרחבת המפעל הקיים.
גם 15 מיליארד דולר (ברוטו, כפי שיפורט להלן) הם סכום נאה מאוד, ולכן נשאלת השאלה מדוע היה דחוף לרוה"מ ושר האוצר לנפח אותו ולהזין את התקשורת בעובדות שגויות?
המו"מ עם אינטל היה ארוך. הוא החל עוד לפני הקמת הממשלה הנוכחית ולפני חמישה חודשים ביטלה החברה פגישה עם בכירי האוצר, מחשש שההשקעה תתפרש כתמיכה פוליטית בממשלה על רקע הרפורמה המשפטית, שבדיוק אז (תחילת פברואר) החלה לתפוס כותרות.
הרצון של אינטל היה להישאר מחוץ למאבק בין המחנות. כל זה בא על רקע חשש שגורמים בקואליציה התכוונו להשתמש בהשקעה המדוברת, כדי להפגין את האמון שנותנת ענקית טכנולוגיה כזו בכלכלה הישראלית ולהוכיח שהחששות מבריחת משקיעים הם מוגזמים, שלא לומר - מופרכים.
באותה העת, קיימה אינטל מו"מ עם ממשלת גרמניה, על השקעה של עשרות מיליארדי יורו בהקמת מפעל בעיר מגדבורג, בתמורה לסיוע ממשלתי של 10 מיליארד דולר. מתברר שבד בבד עם סגירת העסקה בישראל, מתקדמת לסגירה גם העסקה עם גרמניה, ככל הנראה בימים הקרובים.
מה יצא לאינטל מהסיפור? ובכן ב- 2019 היא קיבלה מממשלת ישראל הטבות בשווי 3.2 מיליארד שקלים בקרקעות להקמת המפעלים, תמורת התחייבות להעסקה מינימלית של עובדים והשקעה של כ- 10 מיליארד דולר.
ההשקעה החדשה אמורה להרחיב את המפעל החדש ובמשרד הכלכלה אישרו שניתנה הסכמה עקרונית לתת לחברה מענק בסך 12.8% מגובה ההשקעה, מתוקף החוק לעידוד השקעות הון, עניין שזקוק עדיין לאישור פורמלי.
כלומר, לפחות את הסכום השני, קרוב ל-2 מיליארד דולר, יש להפחית מסך ההשקעה הנוספת. ועדיין, נחזור ונדגיש: מדובר בהשקעה עצומה, אם כי היא כבר מתכנסת לבערך 40% מהסכום שבו נקב ראש הממשלה.
את מנכ"ל אינטל לא מעניינת הרפורמה
אינטל אמנם נחשבת לחברת שבבים גדולה, אבל תוצאותיה העסקיות מאכזבות, והיא נשרכת מאחור בכל מה שקשור לפיתוח דורות חדשים של שבבים, מה שיצר פער בינה לבין המתחרות הגדולות שלה, סמסונג ו - TSMC. היא אמנם שולטת בתחום המעבדים למחשבים האישיים ובמעבדים לדאטה סנטרס, אבל האיום עליה הולך וגובר והיא מתקשה להיכנס לשוק מאיצי הבינה המלאכותית.
בתחילת 2021 נכנס לתפקידו המנכ"ל פט גלסינגר, שבמסגרת שאיפתו להחזיר את אינטל לימי זוהרה, החליט להפוך אותה ליצרנית שבבים מובילה עבור חברות אחרות ולשם כך פתח במרוץ להקמת מפעלי ייצור ברחבי העולם בהשקעה של מאות מיליארדי דולרים, במודל של סבסוד נרחב בארה"ב ואירופה, אחד מהם, כאמור, בישראל.
"גלסינגר רוצה להפוך לאלטרנטיבת ייצור השבבים בסין וקוריאה", אומר בכיר בתחום ההייטק שמעורה בכל פרטי ההבנות בין ענקית השבבים לממשלת ישראל "והרחבת המפעל הישראל הוא חלק מהאסטרטגיה הזאת, כאשר הכוונה היא להגדיל את המפעל בקריית גת באופן דרמטי. המו"מ נמשך כבר זמן רב, וביטול הפגישה בפברואר, היה בימים הלוהטים של המחאות הגדולות. בינתיים העניינים נרגעו ואינטל נחושה להתקדם כדי להגיע ליעדים שהציבה לעצמה".
ובכל זאת נעשה בעסקה הזאת שימוש פוליטי. נתניהו ניסה להוכיח שלמרות כוונתו לקדם את הרפורמה המשפטית, משקיעה חברה גלובלית בישראל סכום גדול מאוד.
"נכון, אבל לא בטוח מתי הסיטואציה הזאת תיפתר ואי אפשר יותר לחכות. יש להבין שההפיכה המשטרית לא מטרידה את גלסינגר. הוא רוצה להשקיע כסף ולהתחיל לייצר שבבים. לאינטל קל יותר לסגור את העסקה בארץ, כי יש כאן תשתית קיימת, בעוד שבגרמניה היא אמורה להתחיל מאפס".
הימים חולפים, ממשלה עוברת, אבל ההשקעה לעולם נשארת
לשאלת כמות העובדים שתקלט במפעל המורחב, מדגיש בכיר אחר בענף, שלא מדובר במרכז פיתוח ולכן לא יהיה ביקוש לאנשי הייטק בכירים, אלא לעובדי ייצור -וגם לא ברור בכמה בדיוק מדובר. מה שבטוח שבכמה מאות בודדות בלבד, אם בכלל.
לגבי העלאת גובה המס, הוא טוען שהמס הגבוה יותר הוא על חלק קטן מהשווי כך שהעליה מגביית מס של 5% ל - 7.5% אינה משמעותית, מכיוון שמדובר במכירה פנימית בתוך אינטל המחושבת בשיטת "קוסט פלוס", בה מרווח הרווח קטן משמעותית.
אותו גורם מסביר את חשיבות העסקה למדינת ישראל: "השקעה בסדר גודל כזה היא ברכה. זו השקעה בטכנולוגיה שאין בישראל או במזה"ת והיא יוצרת יתרון אדיר לאקדמיה. זה שבישראל עומדים לייצר את טכנולוגיית הדורות הבאים בשבבים, זו קפיצה מאוד משמעותית. צריך לזכור שגוגל ומייקרוסופט בונות על השבבים של אינטל.
"צריך גם לזכור, שבהקמת פרויקט תשתית כזה מועסקים הרבה מאוד עובדים כדי לייצר את המפלצת הזאת, במעגלי תעסוקה רחבים".
הבכיר מסכם: "אז הממשלה עשתה על אינטל סיבוב ועדיין, אני מאחל לכולנו שזה יהיה סיפור הצלחה גדול, הרבה אחרי שהממשלה הנוכחית כבר תעבור מהעולם".