יוקר המחיה: אושר קנס חסר תקדים למלחמה ביבואנים הגדולים

האם נמצא הנשק שיילחם ביוקר המחיה? מליאת הכנסת אישרה לפני זמן קצר בקריאה שניה ושלישית את החוק שיזם שר הכלכלה ניר ברקת, שקובע קנס של עד 100 מיליון שקל על יבואן שינסה לפגוע בייבוא מקביל.

שר הכלכלה מיהר לחגוג את הניצחון: "זהו יום חשוב ביותר במלחמה שלנו נגד המונופולים והקרטלים. החל מהיום יבואן גדול שינסה לפגוע בייבוא המקביל - ישלם קנס של עד 100 מיליון שקל. מי שינסה לפגוע בתחרות וימנע הורדת מחירים בישראל ישלם מחיר יקר מאוד.

נגמרו הימים בהם המונופולים שעושקים את הציבור עושים ככל העולה על רוחם. זהו צעד אחד מתוך שורה של צעדים חשובים שאנחנו מובילים במטרה להלחם במי שעושק את הציבור. החוק הזה יאפשר הכנסה של מוצרים בייבוא מקביל, יגביר את התחרות ויוריד מחירים".

ייתכן שברקת צודק, אך יש להביא בחשבון כמה גורמים אחרים. ראשית - מהו מונופול ומי מוגדר כיבואן גדול? הרי מונופול הוא רק מי שהוגדר ככזה על פי חוק - ובישראל יש יבואנים גדולים שהם גם בעלי שליטה בענף מסוים, אך לא מוגדרים כמונופולים.

זאת ועוד - איך מצליחים לקבוע מתי מדובר במאבק מסחרי לגיטימי ומתי נוקט יבואן גדול בצעדים לא חוקיים, לכאורה, כדי להוציא מהמשחק יריבים קטנים - והרי יריבות עסקית היא חלק ממשק בריא.

לכן מבחן החוק החדש ככלי אפקטיבי להורדת יוקר המחיה, יהיה בהפעלתו - ושם עלול שר הכלכלה, גם אם יהיה נחוש, להיתקל בלא מעט קשיים, בין אם ברמה המשפטית ובין מול גופים שתחת משרדו, כמו למשל רשות התחרות (הממונה על ההגבלים).

החוק החדש קובע כי במצב של הפרת החוק תהיה הממונה על התחרות רשאית להטיל עיצומים כספיים בסך 8% ממחזור החברה ועד לסכום מקסימאלי של כ-100 מיליון שקל.

גובה העיצומים הכספיים יחושב בהתאם לנסיבות המקרה, ובעיקרן מידת הפגיעה בתחרות הטמונה בהפרה. הפרות יחשבו מעשה שכתוצאה ממנו עלול להיפגע ייבוא מקביל ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף או מעשה שעיקרו מניעה או הפתחה של התחרות מצד ייבוא מקביל.

איסור זה נוגע לכל מעשה שתכליתו העיקרית היא מניעה או הפחתה של יבוא מקביל. כך, למשל, התניית תנאים מסחריים, שינוי תנאים מסחריים, התערבות אצל הקמעונאי בעניין סימון שונה של הסחורה, סירוב לספק טובין או שירות, דיווח על סחורה שמקורה ביבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה של אותה סחורה.

עוד טרם אישור החוק, השמיע מנכ"ל דיפלומט, ינון בן ענת, התבטאות מפורשת ממש באותו עניין: "במשך 30 שנה אנחנו בונים חברה ובסוף מגיע רגולטור ומבקש לפרק אותנו", כך טען.

בן ענת, מנכ"ל דיפלומט ישראל, אמר את הדברים בכנס רגולציה וניהול משברים של משרד עו"ד פירון.

עוד הוסיף מנכ"ל דיפלומט-ישראל: "יוקר המחיה הוא נושא מאוד מורכב ולייחס אותו רק לחברת דיפלומט אינו מהלך שיביא את הפתרון. בניגוד לפירסומים בתקשורת, דיפלומט מרוויחה אחוז קטן וקבוע. הישראלים אומנם לא אוהבים להרגיש פראיירים, וכשהם נמצאים בחו"ל ורואים מוצר עם מחיר זול, הם ממציאים סיפור שלא תמיד בהלימה עם המציאות. כשעושים השוואה רצינית, ישראל היום לא יקרה יותר ממדינות מובילות באירופה".

חשוב לציין כי בן ענת לא התייחס ישירות לחוק שאושר, אלא יותר להצעת משרד הכלכלה להגביל יבואנים, כך שיפסיקו לייצג יותר מספק אחד גדול (סעיף שהיה צריך להיות חלק מחוק ההסדרים, אך הוצא ממנו בלחץ שר האוצר, בצלאל סמוטריץ').

לדבריו, "מדובר באירוע דרמטי. חברה בונה יכולות במשך 30 שנה עם הישגים יפים ובסוף מגיע רגולטור ומבקש לפרק אותנו.

מדובר בהצעה שפוגעת בקבוצה של יבואנים ולא מציגה את התמונה המלאה. יוקר המחיה הוא בעיה מורכבת, ודיפלומט אינה היא חזות הכל ולא אצלה נמצא הפיתרון. יש פה מהלך הרבה יותר רחב.

לפי נתוני הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, דיפלומט נמצאת בסף הנמוך של הרווחים יחסית לחברות אחרות במשק ולעומת יבואנים שריווחיהם עומדים על 12% אנחנו נעים רק סביב 4% רווח. יש חוסר הלימה מוחלט בין הרעש התקשורתי לבין המציאות".

בן ענת אף הגיב לטענות נגד החברה על כך שאינה מוריד את מחירי המוצרים כשמחירי ההובלה יורדים. לדבריו, "ראשית לא בוצעה עליה ועם זאת, העלאת מחירים בשוק הקמעונאות היא אירוע גדול ומורכב ומהווה מוצא אחרון. אנחנו מנסים למצוא פתרונות ייעול בקטגוריות השונות אבל יש גם סיטואציות שצריך לגשת לעליית מחירים".

בן ענת הוסיף כי "הדרך הטובה ביותר להורדת יוקר המחיה הינה הגדלת התחרות ושחרור החסמים. כל מוצר שיכול להימכר באירופה יכול להימכר גם בישראל. בנוסף, יש חוקים ספציפיים במדינת ישראל שהגיע הזמן לבטל. כמו למשל רגולציה ייחודית לייבוא אבקת כביסה שקיימת רק בישראל, מה שבסופו של דבר משתקף גם במחירים. המטרה היא להוריד משקולות, לייבא יותר מוצרים ולתת לשוק לרוץ קדימה".

עוד באותו הנושא, מתוך הכנס של משרד עו"ד פירון. אורנה ברביבאי, לשעבר שרת הכלכלה והתעשייה, מתחה קו ישיר בין העול הרגולטורי המוטל על בעלי עסקים בישראל, לבין יוקר המחיה המאמיר.

לדבריה, עם כניסתה לממשלה, ערכה סקר שקבע כי סוגיית יוקר המחיה היא המטרידה ביותר את האזרח הישראלי, אולם כשביקשה לרדת לפרטי הסוגייה הוזהרה: "'אל תגעי בזה עם מקל. את לא תצליחי לשנות שום דבר ולא תממשי את ההבטחות שלך'.

לאחר מכן, עת ביררה מהן הסיבות העיקריות למצב הנוכחי, גילתה טירוף מוחלט. לדבריה, "למה כל תקן צריך רגולציה נפרדת בישראל? שאלה, והסיקה שיש מנעד רחב של שחקנים משמעותיים שאת כולם צריך להושיב סביב שולחן ולהגיע ביחד למסקנות".